תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 31 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 31 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף של האלוף גרשון הכהן: מי רוצה לעזור לצה"ל?

במאי 2024, הניווט האסטרטגי הישראלי נלכד במבוך חסר מוצא, לא רק מכיוון שממשלת ישראל מסרבת לדון בחלופה השלטונית לחמאס, כטענת שר הביטחון, אלא בעיקר מכיוון שכל מי שיכול להיות חלופה כזו, גם אינו רוצה וגם אינו יכול. 

מדינות ערב השותפות למאמץ האמריקאי - בהן: מצרים, ירדן, האמירויות וגם סעודיה - לא ממהרות לסייע לישראל בהשתתפות בכינון כוח צבאי להסדרה שלטונית בעזה. לכל מדינה משיקוליה אין ענין לסייע לישראל לחלץ אותה ממצוקת השקיעה בבוץ העזתי. לכולן ברור כי בנסיבות שנוצרו הן תואשמנה כמשתפות פעולה עם האינטרס הישראלי. מאותה הסיבה גם לרשות הפלסטינית אין ענין להיענות למשימה בלי תמורה מובהקת שתוכיח שהיא עושה זאת בניצול הזדמנות לקידום משמעותי במעמדה המדיני.

• המאמר הרלוונטי: גרשון הכהן: מלכוד היום שאחרי.

*  *  *

כרזה שנייה של האלוף גרשון הכהן: אי אפשר לנצח, בלי לקחת אחריות!

סירובה של ישראל לקחת אחריות על המנהל האזרחי בעזה מביא לכך, שעניינים אלה ממשיכים להתנהל בידי אנשי חמאס. כך, שלטון חמאס צובר כוח בשליטתו על הסיוע ההומניטרי, ובמקביל לנוכח המאמץ הישראלי לסכל זאת, המרחב שוקע באנרכיה.

• המאמר הרלוונטי: גרשון הכהן: מלכוד היום שאחרי.

כרזה שלישית של האלוף גרשון הכהן: הקשר שבין הממשל האזרחי בעזה למדינה הפלסטינית

נכון כי גם להעדפת הנהגת צה"ל ומערכת הביטחון - להימנע בכל דרך מכל היבט של לקיחת אחריות לניהול האזרחי - יש שיקולים מבצעיים. אלא שההימנעות הישראלית המוצהרת ממטלה זו - אפילו לא כמהלך גישור זמני, עד שתימצא החלופה המתאימה - מעלה את המחיר שישראל תאלץ לשלם לכל מי שיאות לשאת במקומה במשימה.

מבחינת כל השותפים למערכת האזורית המתארגנת בהכוונת הממשל האמריקאי, המחיר ההולך ומאמיר, כרוך בתביעה להיענות ישראלית למדינה פלסטינית שחותרת בסופה לחלוקת ירושלים, לוויתור על בקעת הירדן כגבול ביטחון, ולנסיגה כמעט מלאה לקווי 67.

• המאמר הרלוונטי: גרשון הכהן: מלכוד היום שאחרי.

כרזה רביעית: למה לריב עם העם? אליטת ההון שלנו מצאה את המפתח לכפיית מדינה פלסטינית על עמה הסרבן

הדרך הטובה ביותר לכפות על העם בישראל מדינה פלסטינית היא בפתרון מהמעלה השנייה, שבה לכאורה אין קשר בין הבעיה לפתרון. שהרי, מה הקשר בין הסירוב של צמרת צה"ל לקיים מינהל עצמי בעזה לפלסטין?

הסירוב הזה מחייב להכניס גורמים אחרים שיסכימו להיכנס ולהתעמת עם חמאס רק בתנאי אחד. כבר הבנתם נכון? ולמי שמודאג, זו רק ההתחלה. מאחורי המדינה הפלסטינית ממתינה גם הדרישה למדינת כל אזרחיה בגבולות הקו הירוק.

וכך אזרחים טובים - שסבורים בתמימותם שגיבוי לצמרת הכושלת של צה"ל תכפה על בנימין נתניהו ללכת - עלולים לגלות בערבו של יום, שבמו ידיהם הביאו עלינו ועליהם את סוף המדינה היהודית.

כרזה חמישית של Judeoespañol בטוויטר: כשלא מקצועיים - מברברים!

אחת המחלות הקשות של צה"ל (כמו משטרת ישראל) היא היעדר מקצועיות צבאית, למעט ברמה הטקטית והמיקרו טקטית. כך נוצרים לאורך השנים שדרות פיקוד שבינן לבין המקצוע הצבאי אין מאומה.

וכשלא מבינים את המקצוע, ממציאים ומברברים, ואם המברבר בדרגה מספיק גבוהה, הדברים נכתבים ומועברים הלאה. הנה למשל הרמטכ"ל בני גנץ בעקבות מבצע 'צוק איתן': "מעזה יש איום התקפי, אבל הוא לא מתקפתי"...

אתם הבנתם?

• המאמר הרלוונטי: מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע.

כרזה שישית: למה גנץ צריך אולטימטום? למה לא פרש?

ב- 18 במאי 2024, הציב בני גנץ לראש הממשלה אולטימטום (מוזר למדי, לטעמי): "תוכנית אסטרטגית עד ה- 8 ביוני או שנפרוש", ונשאלת השאלה, לשם מה היה צריך אולטימטום? מדוע לא פרש וזהו?

מאז חזר בני גנץ מביקורו בארצות הברית, סמוך מאוד לפתיחת הקמפיין של ממשל ביידן נגד נתניהו, הוא מידרדר בסקרים בישראל, והופך נשוא ללעג בתקשורת הרפובליקנית בארצות הברית. אם היועצים האסטרטגיים שלו חוששים, שהפרישה דווקא תחיש את הידרדרות מעמדו הפוליטי, יש לה על מה להתבסס. יש בישראל מספיק פוליטיקאים המזוהים עם המחאה...

לכן, הדרך הטובה ביותר היא לזרוק 'ברווז', לבחון את דעת הקהל ולהחליט, רק שהדרך הלעגנית שבה האולטימטום התקבל, תקשה מאוד על גנץ ואיזנקוט להישאר. לא הרבה יצטערו על כך בקואליציה, ודומה שהמחליפים 'מחממים מנועים'...

כרזה שביעית: יו"ר הכוחות המשולבים האמריקנים קוטל את חוסר המקצועיות של מצביאי צה"ל

אפשר להגיד הרבה על הצבא האמריקני, אבל בניגוד אלינו, מקצועיות היא אצלם ערך חיוני. זאת, בניגוד משווע למתרחש אצלנו, כשקציני צבא מגיעים לבכירות עם הכשרה ניהולית, בלי להכיר את המקצוע הצבאי, וממציאים את הגלגל.

אחרי הטיהורים בצה"ל של יצחק רבין בעקבות אוסלו, ובעיקר של אריאל שרון לאחר ההתנתקות, הפכה המילה 'כיבוש' למילה גסה. לכן, שכחו אצלנו שתפקידו של צבא לכבוש שטח ולהחזיק בו, כדי שהדרג המדיני יוכל לממש את ההישג הצבאי להישג מדיני. אז מה עושים? מתמרנים בלי לכבוש. את התוצאה ראינו במלחמת לבנון השנייה, וכיוון שלא מפיקים אצלנו לקחים (חוסר מקצועיות כבר אמרנו?) אנחנו רואים את זה ביתר שאת במלחמה הנוכחית: מתמרנים, כובשים והולכים, ואם צריך מתמרנים וכובשים שוב את אותו מקום.

אז הנה מה שחושב על כך יו"ר הכוחות המשולבים האמריקני, גנרל צ'רלס בראון, בנימוס אמריקני אופייני, אבל בחדות: "... (אחרי הכיבוש), צריך גם לשמור על השטח ולייצב אותו. הישראלים לא רוצים להישאר, אז זה מאפשר ל... (חמאס) לחזור, אם אתם לא שם. לכן, זה הופך את זה למאתגר יותר עבורם, בכל הנוגע ליכולת להגיע למטרותיהם ולהשמיד ולהביס את חמאס צבאית". במילים פחות יפות, לכן צה"ל נכשל עד כה, בהשגת מטרות המלחמה.

אתם הבנתם את זה? בכירי צה"ל לא ולא!

• המאמר הרלוונטי: מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע.

כרזה שמינית של האלוף עוזי דיין: לשם מה אנחנו משתמשים במתווכים במשא ומתן?

למה אנחנו צריכים להעצים דרך כך את קטאר ומצרים? הניסיון מלמד, שהיחידים המרוויחים מכך הם המתווכים, שמשתמשים במשא ומתן להשיג אינטרסים שלהם מחמאס, על גבנו.

עוזי דיין צודק. אם החמאס רוצה מו"מ (והוא רוצה רק כשהוא נלחץ...) שיפנה אלינו. ממילא הוא כפוף לפסק הלכה (פתווה), המחייב אותו להגיע להסכם רק כשאין לו ברירה, ורק במצב הישרדותי, שבו אנחנו רוצים בהסכם פחות ממנו.

משא ומתן יעמיד את האינטרס הישראלי בראש, בלי לשלם דמי תיווך. יתרה מכך, משא ומתן הוא מקצוע. לכן יש למשטרה ולצה"ל צוותי מו"מ מקצועיים. כך נוכל לנהל את המו"מ בעזרת כוח מקצועי, ולא ע"י בכירי מערכות ביטחוניות, שלא הוכשרו לכך!

כרזה תשיעית: אם הגנרלים שלנו היו יודעים לעשות מלחמה כמו שהם יודעים לעשות תקשורת...

זה מה שיש לצה"ל לעשות בסוף מאי 2023, לתדרך את התקשורת? (מעניין למה...) 'גורם ביטחוני בכיר' מספר לנו כי נתניהו קיבל בין החודשים מרץ ליולי 2023 ארבעה מכתבי התרעה שונים מאגף המודיעין (על מצב צה"ל בעקבות המחאה, ועל כך שהאויבים רואים ומטמיעים).

אני האחרון להגן על נתניהו. הוא מעולם לא התעניין בביטחון והשאיר למערכת הביטחון את ה'מטרד' הזה. אבל, התדרוכים הללו של בכירי צה"ל הם חוצפה לשמה, שהרי:

אם המכתבים היו מכתבים אמיתיים ולא כלי פוליטי להשגת מטרות המחאה, מדוע יצא צה"ל לחופשה מהמדינה בחג הסוכות 2023 והשבית את מפקדותיו? האם הפגיעה בצה"ל בגלל המחאה, חייבה אותו לנטוש אותנו להתאוששות? וגם: האם שלח מכתב לנתניהו, דיווח על ההשבתה, וביקש רשות להשבית אותן?

כרזה עשירית: מילואימניק אחד בסרטון אחד העמיד מראה מול צה"ל, המחאה ומערכת האכיפה!

אחרי קידוש הסרבנות בארץ ובחו"ל, גרם חייל מילואים אחד לצה"ל, למחאה ולמערכת האכיפה, לגלות פתאום - שהמרדה משמאל סופה לחולל המרדה מימין. לובש המדים פרסם ב- 26/5/24 סרטון שצולם לכאורה מתוך רצועת עזה, שבו הודיע שיקשיב רק לרה"מ, ולא לשר הביטחון או לרמטכ"ל, וגם: "אנחנו חיילי המילואים לא מתכוונים למסור את המפתחות לאף רשות פלסטינית" 

מי שיצר כאוס בישראל מאז נובמבר 2024, מגלה פתאום שהמערבולת שחולל, עלולה לסחוף גם אותו. בניגוד למנהגה מאז נובמבר 2022, הגיבה מערכת האכיפה מהר ובנחרצות. מצ"ח איתרה ועצרה את החיל לחקירה, ביחד גם גורמי שירות הביטחון הכללי, בגין המרדה. יתרה מכך, פוליטיקאים המזוהים עם המחאה אף מטיפים לחקור אנשי תקשורת שהיו מעורבים בפרסום הסרטון על המרדה, כאילו שדרנים ופוליטיקאים בערוצי הליבה לא נהגו באופן דומה בסוגיית ההמרדה.

הימין מצידו, במידה רבה של צדק, הזדרז להצביע על 'אכיפה בררנית', ומתענג על העלאה חוזרת של קריאות המחאה לסרבנות. היו אף שלקחו את הסרטון והלבישו עליו טקסט של אנשי המחאה הקוראים לסרבנות (זה 'מתלבש' יופי, אגב...).

 מי שחושב שפה זה ייעצר, חי בלה לה לנד. החוק נרמס מזמן, ובכאוס השורר היום בישראל, זוהי לצערי רק ההתחלה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה.
• הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה.
• אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות.
• אוסף המאמרים על בכירות ומשמעויותיה.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), בכירות ומשמעויותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.