פנחס יחזקאלי: 'הצטלביות' (Intersectionality). המעמד החשוב ביותר בפוליטיקת הזהויות

תקציר: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality) הוא מושג הלקוח מ'פוליטיקת הזהויות' (Identity Politics) הפרוגרסיבית, שהיא הנרטיב האחד שדרכו ה- WOKE מפרש את המתרחש בעולם, והוא מחליף מושגים שאבד עליהם הקלח בעיניו, כמו עם, דת ומדינה. המאמר בוחן הִצְטָלְבִיוּת מהי, ואיך נראה הסכסוך הישראלי פלסטיני לאורה.

[בתמונה: קמלה האריס - למה היא מתאימה להיות נשיאה?? התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: קמלה האריס - למה היא מתאימה להיות נשיאה?? התמונה היא צילום מסך]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

השחקן היהודי בן סטילר מסביר לנו למה טראמפ ניצח ניצחון סוחף

מי שמבקש להבין מדוע ניצח דונלד טראמפ ניצחון מוחץ כל כך בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, שיקרא את שאמר השחקן היהודי בן סטילר על המועמדת הדמוקרטית, קמלה האריס:

"זו הולכת להיות האשה הראשונה בתפקיד הנשיאה, וזה מרגש מאוד. היא ממוצא הודי, היא שחורה, היא הכל... אתה יכול להיות יותר מדבר אחד. זה מדהים... אני יהודי ואירי. הלוואי שהייתי שחור. כל יהודי לבן היה רוצה להיות שחור!".

אז חוץ מהעולב שבו חיים חלק מהיהודים בארצות הברית, שמבקשים להיוולד מחדש שחורים כדי להימלט ממעמדם כ'לבנים מדכאים', סטילר מספר לנו מדוע האריס מתאימה לנשיאות: לא משום שהיא חכמה, מיומנת, פיקחות וכדומה אלא משום שהיא גם ממוצא הודי וגם שחורה...

ברוכים הבאים למושג הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality) הוא מושג הלקוח מ'פוליטיקת הזהויות' (Identity Politics) הפרוגרסיבית, שהיא הנרטיב האחד שדרכו ה- WOKE מפרש את המתרחש בעולם, והוא מחליף מושגים שאבד עליהם הקלח בעיניו, כמו עם, דת ומדינה. משמעות המושג היא כִּוּוּנִים מִצְטַלְּבִים, שְׁתִי וָעֵרֶב. הוא מתאר תופעה, שלפיה חווה אדם, מהמעמדות ה'מדוכאים' בחברה, מספר סוגי דיכוי בעת ובעונה אחת, דרך ההצטלבות של גזע, מגדר, ומעמד סוציו-אקונומי (למשל, גם שחור וגם קוויר, או במקרה של האריס: גם שחורה וגם הודית). כל היתר ממש אינו חשוב...

[בתמונה: בן סטילר ממחיש לנו את עליבות פוליטיקת הזהויות. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: בן סטילר ממחיש לנו את עליבות פוליטיקת הזהויות. התמונה היא צילום מסך]

מבלבל? כדאי שנתחיל להתרגל ולהטמיע, כי זה הממבו ג'מבו ששוטף היום את המערב, מטרלל אותו, ומאיים להקריסו

המונח נטבע ב- 1989, על ידי קימברלי ויליאמס קרנשו (Kimberlé Williams Crenshaw‏; ראו תמונה למטה) פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטת קולומביה, אפרו-אמריקאית, המתמחה בתחומי גזע, גזענות ומגדר, ונחשבת אחת המייסדים ודמות מובילה בתחום התאוריה הביקורתית של הגזע - Critical Race Theory - CRT.

בארצות הברית, הגישה ההצטלבותית הולידה את הפמיניזם השחור. בישראל הפרוגרסיבית היא הולידה את הפמיניזם המזרחי, לפיו לא ניתן לתאר באופן מלא את חוויותיהן של נשים מזרחיות תוך התייחסות לחוויה הנשית ולחוויה המזרחית בנפרד, אלא כחוויה כוללת בה השלם גדול יותר מסכום חלקיו (ויקיפדיה: הצטלביות).

[להרחבה בנושא ה- Critical Race Theory - CRT, לחצו כאן]

[בתמונה: קימברלי ויליאמס קרנשו, טובעת המושג הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mohamed Badarne. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

הִצְטָלְבִיוּת מהי?

זוהי מסגרת תאורטית, שבה נחקרת ההצטלבות בין צורות או מערכות דיכוי, שליטה ואפליה. קטגוריות חברתיות ותרבותיות של קבוצות החוות דיכוי - כגון גזע, מגדר, מעמד, נטייה מינית, וצירי זהות נוספים - אינם מתקיימים בנפרד זה מזה, אלא שלובים יחד ומשפיעים על האופן בו מערכות כוח חברתיות פועלות על אנשים וקבוצות באופן מצטבר וייחודי. התאוריה בוחנת את האופנים בהם מערכות דיכוי כמו גזענות, סקסיזם, ביפוביה (פחד, רתיעה, ביטול או אפליה נגד ביסקסואלים), טרנספוביה, הומופוביה וסוגנות (מושג מתחום זכויות בעלי־החיים המתאר, על דרך השלילה, הבדלה מוסרית ואפליה בין בעלי חיים על פי מינם הביולוגי) לא מתקיימות בנפרד אלא פועלות יחד, משפיעות זו על זו ויוצרות מערכת דיכוי מורכבת המשקפת את ההצטלבות של סוגי אפליה שונים, וחושפת כיצד כל הדיכויים פועלים על פי דינמיקה דומה (ויקיפדיה: הצטלביות).

התאוריה נבנתה תחילה מתוך המאבק של נשים אפרו-אמריקאיות, ובמיוחד נשים לסביות, והתפתחה בשטח בפעילות פמיניסטית - כמו גם בתחום החקר האקדמי - לכדי תאוריה מגובשת החלה על כל מצב של דיכוי מרובה מאפיינים. קרנשו טבעה את הביטוי כדי לתאר את חווייתן של נשים שחורות, החוות מחד גיסא דיכוי מגדרי בקרב תנועות זכויות לשחורים המונהגים על ידי גברים, ומאידך גיסא חוות דיכוי גזעני מצד נשים לבנות בתנועה הפמיניסטית (ויקיפדיה: הצטלביות).

[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ההִצְטָלְבִיוּת ומיקומה ב'פוליטיקת הזהויות'

פוליטיקת הזהויות (Identity Politics) היא הנרטיב האחד שדרכו מפרש ה- WOKE את המתרחש בעולם, והוא מחליף מושגים שאבד עליהם הקלח בעיני הפרוגרסיבים, כמו עם, דת ומדינה. הוא מתבונן על העולם דרך האינטרסים של קבוצות חברתיות ספציפיות, המבוססות על מאפיינים משותפים כגון גזע, אתניות, מגדר, נטייה מינית, דת, מוגבלות או היבטים אחרים של זהות. במקום לראות בזהויות אלו תכונות אישיות או אינדיבידואליות, 'פוליטיקת הזהויות' מדגישה את המשמעות החברתית והפוליטית שלהן, ודוגלת בהכרה והעצמה של קבוצות מודרות.

הכלל לפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות הוא פשוט: החלש תמיד צודק, וצריך לקבל עדיפות (והקבוצה המנצטלבת היא החלשה ביותר. ראו בהמשך). זהו סדר עדיפות פשוט, שמאפשר לנו לקבל החלטות מהר וברור, באופן שבו יתוקנו אי-השוויון והעוולות המערכתיים - הנובעים מצורות היסטוריות ומתמשכות של אפליה ודיכוי - ותינתן עדיפות לאותן קבוצות מודרות, על חשבון המעמדות המדכאים, כשהדגש הוא על האתגרים הייחודיים ואי השוויון המערכתי, איתם מתמודדות קהילות שוליים שונות, בהתבסס על זהויותיהן המצטלבות:

בהקשר זה, קבוצות מסוימות מקבלות עדיפות על אחרות, על סמך הדיכוי ההיסטורי והמתמשך שהתמודדו איתו:

מיעוטים גזעיים ואתניים: בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של גזענות וקולוניאליזם, מיעוטים גזעיים ואתניים זוכים לרוב לתשומת לב משמעותית במסגרת פוליטיקת זהויות. זה כולל קהילות שחורות, ילידיות, לטיניות, אסייתיות וקהילות צבע אחרות שנדחקו באופן היסטורי לשוליים וממשיכות להתמודד עם אפליה בצורות שונות.

נשים (לא לבנות) ומיעוטים מגדריים: פוליטיקת זהויות מגדרית נותנת לעתים קרובות עדיפות לזכויות ולחוויות של נשים, טרנסג'נדרים ואינדיבידואלים לא-בינאריים ומיעוטים מגדריים אחרים. זה כולל תמיכה בזכויות רבייה, שוויון מגדרי והתייחסות לנושאים כמו אלימות ואפליה על בסיס מגדר.

קהילות LGBTQ+: (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, קווירים וזהויות אחרות), אשר התמודדו היסטורית עם אפליה ורדיפה על סמך נטייתם המינית או זהותם המגדרית. הסברה בתחום זה מתמקדת לרוב בהשגת שוויון משפטי, מאבק באפליה וקידום קבלה והכלה.

אנשים עם מוגבלות: זכויות מוגבלות הן היבט חשוב נוסף של פוליטיקת זהויות, הדוגלת בזכויות ובנגישות של אנשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או התפתחותית. זה כולל מאמצים להסיר חסמים לחינוך, תעסוקה, תחבורה והתאמות ציבוריות.

מיעוטים דתיים ותרבותיים: פוליטיקת זהויות מתייחסת גם לדאגותיהם של מיעוטים דתיים ותרבותיים המתמודדים עם אפליה או רדיפה על סמך אמונותיהם או נוהגיהם. זה כולל מאמצים להילחם באיסלמופוביה, בשנאת זרים וצורות אחרות של קנאות דתית או תרבותית.

קבוצות שוליים אחרות: מעבר לקטגוריות אלו, פוליטיקת זהויות כוללת גם הסברה לקבוצות שוליים אחרות על בסיס גורמים כמו מעמד סוציו-אקונומי, מצב הגירה, גיל ועוד.

הקבוצה החשובה ביותר היא הקבוצה המצטלבת (Intersectionality) שעדיפה על פני כל הקבוצות: אלה שזהותם מצטלבת בין כמה מעמדות מקופחים. למשל, טרנסג'נדרית שחורה. העובדה שיש לאנשים זהויות מרובות, יוצרת מצב שהם סובלים מצורות שונות של דיכוי (כגון הומופוביה, טרנספוביה, גזענות או אסלאמופוביה) שמצטלבות ומגבירות זו את זו. למשל, אשה שחורה שהיא גם נכה ו/או מהגרת. ככל שהצולבות רבה יותר, רמת הדיכוי גבוהה יותר וסדר העדיפות בהתאמה

בתחתית שרשרת המזון של הפרוגרס, עומד המעמד המנצל, הלבן, הפריבילגי. הם צריכים לקבל בהבנה, ולוותר בהבנה, ל'מעמדות המדוכאים' (אפשר אגב, גם להתאסלם או להיות קוויר, או שניהם, כדי לעלות בסולם...). דומה שהכרה למטה "זה בסדר להיות לבן!" ממחישה את גודל המצוקה שחשים לבנים היום בארצות הברית:

[בכרזה: זה בסדר להיות לבן? מקור הכרזה: טוויטר. אנו מאמינים כי אנו עושים בכרזה שימוש הוגן]
[בכרזה: זה בסדר להיות לבן? מקור הכרזה: טוויטר. אנו מאמינים כי אנו עושים בכרזה שימוש הוגן]

אז, איך הפרוגרסיבים תופסים את הסכסוך הישראלי פלסטיני בראי ההִצְטָלְבִיוּת

הפרוגרסיביים יספרו לנו כי התבוננות על הסכסוף ברריאי ההִצְטָלְבִיוּת מחייב הבנה כיצד זהויות חברתיות שונות ומערכות דיכוי, חופפות ומקיימות אינטראקציה בהקשר לסכסוך (אם אתם מסתבכים, זה לא במקרה...). לדוגמה:

הִצְטָלְבִיוּת בוחנת כיצד היבטים שונים של זהותו של אדם (כגון גזע, מגדר, דת, מצב סוציו-אקונומי ולאום) מצטלבים כדי לעצב את חוויותיו. בסכסוך הישראלי-פלסטיני, חוויותיהם של יחידים מושפעות מזהותם כישראלים או כפלסטינים, מהשתייכותם הדתית (יהודית, מוסלמית, נוצרית וכו'), מגדרם וממעמדם הסוציו-אקונומי. ע"פ תורה זו, אישה פלסטינית עשויה להתמודד עם אתגרים שונים מאשר גבר פלסטיני או אישה ישראלית, בשל ההצטלבות בין מגדר ללאום.

'מערכות דיכוי' ודינאמיות כוח: הִצְטָלְבִיוּת בוחנת כיצד מערכות שונות של כוח ודיכוי, כגון קולוניאליזם, גזענות, סקסיזם ולאומיות, מתקשרות. ע"פ גישה זו, הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאופיין בדינמיקה כוחנית מורכבת, שבה נושאים של 'קולוניאליזם' (ישראל כולה כשלוחה קולוניאלית, וקל וחומר ההתיישבות ביהודה ושומרון), 'גזענות' (אפליה נגד פלסטינים בתוך ישראל), ולאומיות (ציונות מול לאומיות פלסטינית) כולם עומדים על הפרק. מערכות חופפות אלו משפיעות על האופן שבו קבוצות שונות חוות ומבינות את הקונפליקט.

השפעה על קבוצות שוליים: הִצְטָלְבִיוּת מדגישה את החוויות של קבוצות שוליים שעלולות להתעלם מהנרטיבים של המיינסטרים. בסכסוך הישראלי-פלסטיני, קבוצות שוליים כוללות פליטים פלסטינים, נשים, ילדים, אנשים להט"ב+ ומיעוטים לא-יהודים, בתוך ישראל. כל קבוצה מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בשל הצטלבות הזהות שלה. לדוגמה, פלסטינים LGBTQ+ עלולים להתמודד עם אפליה, הן בתוך החברה הפלסטינית והן מהמדיניות הישראלית.

נקודות מבט גלובליות ומקומיות: הסכסוך מעוצב, לא רק על ידי דינמיקה מקומית, אלא גם על ידי כוחות גלובליים כמו פוליטיקה בינלאומית, סיוע חוץ ודעת הקהל העולמית. צולבות יכולה לעזור לנתח כיצד בריתות בינלאומיות, סנקציות כלכליות ותנועות גלובליות לצדק וזכויות אדם,משפיעות על הסכסוך ועל חייהם של המעורבים. למשל, תנועות פמיניסטיות ותנועות זכויות אדם גלובליות, עשויות לתמוך בזכויות נשים פלסטיניות, בעוד שקהילות יהודיות בינלאומיות עשויות להתמקד בדאגות הביטחון של ישראל.

נרטיבים וייצוג: הִצְטָלְבִיוּת גם בוחנת, למי מהקבוצות בסכסוך יש את העוצמה להשליט את הנרטיב שלו, וכיצד נרטיבים בנויים. בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ייצוג תקשורתי נוטה לעתים קרובות לעבר נקודות מבט מסוימות, ודוחק אחרים לשוליים. לדוגמה, התקשורת המערבית עשויה להדגיש את הדאגות הביטחוניות הישראליות ביחס לפגיעה בזכויות הפלסטינים, או להיפך, בהתאם להקשר. 'ניתוח צומת' יבקש לחשוף ולתת קול לחוויות המגוונות, ולעתים חסרות הייצוג, בתוך הסכסוך.

השלכות מדיניות: הבנת האופי הצמתי של הסכסוך יכולה להוביל לתגובות מדיניות מגוונות ויעילות יותר. מדיניות - שלא מתחשבת בזהויות ובחוויות המצטלבות של הנפגעים - עלולה להחריף את אי השוויון מבלי משים. לדוגמה, מאמצי בניית השלום צריכים לטפל, לא רק במחלוקות הפוליטיות והטריטוריאליות, אלא גם בנושאים כמו אלימות על בסיס מגדר, אי שוויון כלכלי וצדק חברתי לכל הקבוצות המעורבות.

לסיכום, הפרוגרסיביים יספרו לנו, שהפעלת עדשה צולבת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאפשרת הבנה עמוקה וניואנסית יותר של אופן האינטראקציה בין זהויות ומערכות דיכוי שונות. גישה זו מדגישה את מורכבות הסכסוך, ואת הצורך בפתרונות מרובי פנים, הנותנים מענה לחוויות ולצרכים המגוונים של כל הקבוצות המושפעות.

אתם הבנתם? אני לא!
[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: הִצְטָלְבִיוּת / צולבות / אינטרסקטוריאליות (Intersectionality). התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: 'הצטלביות' (Intersectionality). המעמד החשוב ביותר בפוליטיקת הזהויות

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין פרוגרסיביות לליברליזם? | ייצור ידע

  2. Pingback: הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *