תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 33 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 33 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש הדף: מי יגיע ראשון?
חידה: טרקטור, מחבל נכה עם קביים, ומטוס קרב יצאו מקו הזינוק בשעה 06:30 בבוקר. מי יגיע ראשון אחרי 8 שעות?
* * *
כרזה שנייה: 'מתקפת החרא' של צפון קוריאה - בקרוב אצלנו!
ב- 29 במאי 2024, תקפה צפון קוריאה את שכנתה מצפון, ביותר מ- 260 בלונים, שנשאו עמם שקיות עמוסות בזבל ובצואה (YNET, 2024).
רעיונות טובים עוברים מהר. אחרי הצלחת 'מתקפת החרא' של צפון קוריאה, זה רק עניין של זמן עד שזה יגיע לכאן.
אולי רק כדאי להבהיר ל"ברי השיח הלא מעורבים" בשטחי המדינה הפלסטינית המיועדת, שחרא ייענה בחרא!
כרזה שלישית: אנטומיה של טמטום
בעידן הפופוליזם, מנהיג פולט שטות ומדינתו שופכת 320 מיליון דולר ועבודה של 1000 חיילים אמריקנים, כדי להקים את הפנטזיה, בלי שיהיה זמן אפילו להתבונן בסקר ההיתכנות שהיה קיים שנים בידי סנטקום (CENTCOM).
התוצאה: מקימים נמל, פורקים ציוד שנשדד ברובו ע"י חמאס, ואז מגיעים זרמי הים שמטביעים חלק ממנו וממה שעליו, וחלק אחר נסחף לנמל אשדוד...
כרזה רביעית: נחשו למה איראן מבעירה את קו התפר?
לידיעת כל אלה שמבקשים לחתור להסדר מדיני בדרום... איראן לא עבדה 15 שנים להכין מלחמה, שתיגמר בשבעה חודשים...
השיטה היא התשה מתמשכת - כשכל פעם תבער תמיד יותר מחזית אחת - והמודל שלהם הוא מלחמת איראן עיראק שארכה 8 שנים, שבסיומן הגיעה עיראק לסף פשיטת רגל.
לכן, איראן מלהטטת עם הזירות השונות כמו ליצן עם שבעה כדורים באוויר. כשבישראל מתחילים לראות את תחילת הסוף בעזה ולתכנן להוציא כוחות משם לצפון - וכשחיזבאללה מתכונן למלחמה ה'גדולה', וכשאצלנו, טווים (באמריקנית) חלומות של שתי מדינות והסדרה אזורית - גוברת האש בגזרת יו"ש, במתכונת המזכירה ולא במקרה את אירועי ה- 7 באוקטובר...
כרזה חמישית של Save America בטוויטר: איך ניראה, בתום עשר שנות המלחמה שתכננה לנו איראן? הברירה בידינו!
כרזה שישית של itzikahunna: סכלות הרתיעה מהסיוע ההומניטארי
הסיוע ההומניטארי היה המתנה שקיבלה ישראל כדי לסיים את מלחמתה חד, מהיר ובאופן אלגנטי. מדוע? כי מי שמחליט מי אוכל ומי לא, מקבל גם מנוף השפעה להרבה דברים טובים אחרים.
תחת זאת, הפך הסיוע הזה הפך לסמל הטרלול האמריקני והישראלי כאחד.
- בארצות הברית - ובארצות נוספות - נרקם סיפור על רעב המוני, והסיוע הפך לכלי להשגת למטרות פנים.
- בישראל, חבורת הבכירים במשרד הביטחון - בעלי החינוך הליניארי, ניהולי פרוגרסיבי, ונטולי העורמה והתחבולה - לא רצו לשלוט בו, כי הם בטוחים שכיבוש שטח ומגע עם אוכלוסייה כבושה הן מילים גסות.
התוצאות האסטרטגיות של המחדל הזה הרות אסון, רק שמצביאינו - שמעולם לא למדו מלחמה - לא יודעים את זה!
כרזה שביעית של נדב העצני: הכיצד הפכה ישראל למדינה היחידה המתירה, לאזרחיה ולאחרים, לבגוד בה ללא עונש?
אנחנו מתבוססים במלחמה קיומית, בסביבה שמזהה הזדמנות להיפטר מאיתנו, אבל מאפשרים לכל דכפין, מבפנים ומבחוץ, לתקוע סכין בגבנו...
סעיף 99 לחוק העונשין אוסר על "סיוע לאויב במלחמה" וקובע "מיתה או מאסר עולם למי שעשה בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע בכך", וסעיף 103 אור על "תעמולה תבוסתנית", אשר מפיצה בשעת לחימה ידיעות, "שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה, בעמידתם בפני האויב".
רק שבמדינות פרוגרסיביות מטורללות כמו שלנו, תפקיד מערכת אכיפת החוק הוא לסייע בסילוק גורמים פנימיים העומדים בדרכה של המהפכה הפרוגרסיבית. למי יש רצון וזמן לאכוף עבירות ביטחון?
כרזה שמינית: אתם סומכים על צה"ל שידע למנוע טבח בגוש דן?
בתרגיל אוגדתי ביישובי הר חברון, במתווה דומה למה שהתרחש בטבח ה- 7 באוקטובר, תרגל צה"ל איך הרשות הפלסטינית מסייעת לו בהשתלטות על המחבלים. גם אתם, כמו מצביאי צה"ל, סומכים עליהם? ומה אם פתאום יגלה צה"ל, שהחברה הטובים הללו - שעושים עכשיו אימוני קומנדו בפקיסטן - ילחמו נגדנו עם החמאס? איך יקראו לזה אז? קונספציה?
איך אין לאף אחד הרהור שני, למה אנחנו מותירים את ראשי צה"ל והשב"כ בתפקידיהם, ומה מחיר השיבוטים שהם משאירים אחריהם?
- חנן גרינווד (2024), מופרך: אימון בתרחיש 7.10 סומך על פת"ח שיעצור את החמאס, ישראל היום, 31/5/24.
כרזה תשיעית של יוסי שחבר: בשביל זה צריך ועדת חקירה? מה, הם לא יכולים פשוט להסביר?
- מה הם עשו ב- 7 באוקטובר בשעה 6:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב7:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב- 8:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב- 9:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב- 10:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב- 11:30 בבוקר?
- מה הם עשו ב- 12:30 בצהרים?
- מה הם עשו ב- 13:30 בצהרים?
כרזה עשירית: רוצים חופש עיתונות?
סוכנות הידיעות אי. פי. הציבה מצלמות שהעבירו לאויב נ"צ של מיקום ריכוזי כוחות צה"ליים וסיכנו את חיי חיילי צה"ל. בעולם של פעם קראו לזה "ריגול". שר התקשורת שלמה קרעי הגיב מיד והחרים את המצלמות. האמריקאים לחצו וקרעי החזיר. אחר כך, בכנס בכירי המחאה (כנס לשכת עורכי הדין) באילת, קבע השופט בדימוס מלצר כי "שר התקשורת קרעי אינו מבין חופש עיתונות מהו"...
לפרוגרס יש שיטה: לוקחים מילים שגורות בדמוקרטיה כמו חירות, שוויון וחופש העיתונות וכו', אבל משתמשים בהם במשמעות שונה.
- חירות, ע"פ הפרוגרס, זה הזכות לחשוב ביחד ולומר את מה שאומרים כולם. אחרת, תימחק ותבוטל.
- שוויון זה רווחה קולקטיבית וצדק חברתי, שישררו כשתיווצר חברה אלטרנטיבית. בינתיים אין זמן לשוויון הזדמנויות מהסוג הישן, כי כדי להשיג את החזון, צריכים הגזעים המקופחים בחברה לצבור מקסימום עוצמה על חשבון הגזעים האחרים.
- וחופש העיתונות זה החופש לעשות הכל כדי להבטיח שהמקופחין ינצחו את 'הפריבילגיים הלבנים'.
אם זה חופש עיתונות, נראה לי שאני מוותר. אני רוצה חופש עיתונות של דמוקרטיה מתגוננת. לא של מדינה פרוגרסיבית מתאבדת!
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבה על: 'מינוף / מנוף השפעה'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: עורמה ותחבולה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), מינוף / מנוף השפעה – הדרך להשיג הרבה בפחות, ייצור ידע, 25/12/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
- פנחס יחזקאלי (2015), דמוקרטיה מתגוננת – חובת הדמוקרטיה להגן על עצמה!, ייצור ידע, 18/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע