תקציר: לפעמים בצעד אחד של הישג טקטי משמעותי, טמונה פריצת דרך אל תפנית המחוללת הישג אסטרטגי שלא היה ניתן לתכנון מראש. ההסבר טמון בטבען של תופעות הרוח - המתקיימות בממדים שמעבר לחישובים המתכנסים למשוואה לוגית - כנאמר בספר חובת הלבבות:  "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 8 ביוני 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר

* * *

הבשורה על שחרור ארבעה חטופים במבצע נועז, הציפה את עם ישראל בגל של שמחה ותודעת גאווה לאומית.

ההישג של צה"ל, שב"כ ויחידת הימ"מ אתמול בצהריי שבת, אמנם לא ייתן מרגוע לשאלה הגדולה המבעיתה: היכן היה צה"ל בבוקר השבעה באוקטובר, אבל הוא בהחלט מדגים את גודל הפער בין כל מה שקרס באותו בוקר נורא בשמחת תורה, לבין עוצמתה של יכולת מבצעית נועזת שהובאה אתמול לביטוי עילאי בפעולה לאור יום, בלב מחנה נוסיראת.  

חשוב לעמוד על הפער המאפיין מזה דורות את צה"ל

הפער שבין בין המצוינות מעוררת ההתרגשות המגולמת במבצעים מיוחדים, לבין כל מה שנדרש מכלל מערכי צה"ל במאמצי הלחימה הסיזיפיים של פעילות שוחקת ואפורה. מדובר בפער טבעי המוכר לכל צבא, אך הוא בולט בניתוח היסטורי של נקודות הכשל של צה"ל, הכרוכות בקשיים היום יומיים של היחידות הרגילות בשימור מתח מבצעי לאורך זמן, בפעילות הגנה וביטחון שוטף. את הפער הזה, בין שיאים של תעוזה ומצוינות, לבין שחיקת כוחות בפעילות רגילה, מפקדי צה"ל חייבים להכיר ולתקן. ואחרי הכול בוודאי חובה להדגיש כי בשמונת החודשים האחרונים, החל מהיממה שלאחר הכישלון בהגנת מערב הנגב, כוחות צה"ל בכל המערכים הוכיחו נחישות, הקרבה ויכולת לחימה בהישגים ראויים שמעניקים בסיס לתקווה בניצחון ישראלי.

התעוזה שהייתה כרוכה בהוצאת המבצע לפועל, והתהליך המוצלח בו נוהל המבצע מלמדים על החיבור ההכרחי בין יכולות עילית מיוחדות לפעולה במבצעים כירורגיים, לבין כוחות רגילים ביבשה באוויר ובים, שנוכחותם בקרבת אזור הפעולה אפשרה את קבלת ההחלטה להוצאת המבצע לפועל. המעטפת המבצעית של הכוחות בשטח, בפיקוד אוגדה 98, יחד עם חיל האוויר, וחיל הים, היא שאפשרה את חילוץ הכוח תחת אש. הלקח העיקרי הוא השילוב ההכרחי והאיזון הנכון בבניין הכוח ובהפעלתו, בין כוחות יבשה קלאסיים: חי"ר, שריון, הנדסה ואש, לבין מאמצים מיוחדים, ממוקדי מודיעין מדויק וכישורי לחימה מיוחדים. 

בוודאי למיומנות האישית של הרמטכ"ל וראש השב"כ בתחום המבצעים המיוחדים היה תפקיד משמעותי בהכנות למבצע וביכולת להבאת המבצע לאישור שר הביטחון וראש המשלה.

הקסם הטמון במבצע מיוחד נובע מהיכולת לסיים אותו, גם במחיר נפילתו של הגיבור פקד ארנון זמורה, בניצחון ברור ומוחלט. הניצחון במלחמה בכללותה כרוך לעומת זאת, בתהליך מורכב פי כמה. עדין בידי האויב מאה ועשרים חטופים. עדין המלחמה הסבוכה בדרום ובצפון רחוקה מבשורת סיום בניצחון המיוחל.  ובכל זאת לרוממות הרוח שבאה עם המבצע המוצלח אתמול, יש משמעות להמשך המלחמה: לפעמים בצעד אחד של הישג טקטי משמעותי, טמונה פריצת דרך אל תפנית המחוללת הישג אסטרטגי שלא היה ניתן לתכנון מראש. ההסבר טמון בטבען של תופעות הרוח - המתקיימות בממדים שמעבר לחישובים המתכנסים למשוואה לוגית - כנאמר בספר חובת הלבבות:  "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.