תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 34 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 34 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש הדף: נסראללה מעז כי הוא מבין שצה"ל ויתר על המלחמה, גם בצפון
משך זמן רב הכתיב צה"ל את תנאי המלחמה בצפון. לא עוד. נסראללה הבין שצה"ל שחוק, אבל מפקדיו שחוקים אפילו יותר. שפיקוד צה"ל כפה על נתניהו את מתווה ניצן אלון, וכי תהיה הסדרה (משמע, כניעה ישראלית וויתור על טריטוריות) גם בצפון. התוצאה, הרס רבתי שמשליט חיזבאללה בגבולנו הצפוני, כדי לקבע בזיכרון את התבוסה הישראלית.
פיקוד צה"ל סידר לעצמו - במתווה ההסכם של האלוף ניצן אלון - נקודת בריחה אחרונה, לפני שיתבררו בישראל ממדי התבוסה, ולפני שיחלו חגיגות הניצחון ושחרור האסירים של חמאס וחיזבאללה. לאחר שהביא עלינו את ה- 7 באוקטובר ולאחר שהביא את ישראל לסף תבוסה, הוא ינטוש עם חזרת קבוצת השבויים (החלק ה'מתוק' היחיד של ההסכם, ולמי שטרם הבין, לא יוחזרו עוד שבויים ...) - ליהנות מהפנסיות השמנות ומהג'ובים שהחברים באליטה יסדרו - וישאיר את ישראל להתבוסס בתבוסתה.
מה שמשנה בינתיים את מהלך הדברים הוא רק סירוב של סינואר לעסקה...
* * *
כרזה שנייה: כשקציני צבא צועקים על ראש עיר, זה סימפטום לכאוס ולאבדן שליטה
מהומה בפיקוד הצפון בתחילת יוני 2024: ע"פ התקשורת, שאל ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, את מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין, מדוע לא נפרשה סוללת כיפת ברזל בעיר בעת שהיה ידוע מראש על ירי צפוי לעיר. בתגובה, נטען במכתב, איבד האלוף את עשתונותיו, "דפק על השולחן וצרח את שמו של ראש העיר וביקש לפזר את הישיבה". ראש העיר התנדב לעזוב בעצמו. בתקרית אחרת בתגובה לשאלה של ראש העיר על המצב הביטחוני, ראש מטה הפיקוד פנה לשטרן ואמר לו: "תפסיק לזיין לי בשכל, תהיה במלון שלך ותשתוק, עד שתקבל הודעה אחרת"...
בהתחלה מצטלמים ליד טנקים ומטוסים, מדברים גבוהה גבוהה על להחזיר את לבנון לתקופת האבן, ומציעים לנסראללה להתחבא. אחר כך, מסתבר שאין אסטרטגיה וגם הטקטיקה עצובה. ואז מגיעים הכאוס ואבדן העשתונות...
כרזה שלישית: מה גורם לנו לחשוב שכל החטופים נמצאים עדיין ברצועת עזה?
האם אתם, במקום סינואר, לא הייתם מבריחים חלק גדול מאלה שחיים החוצה, דרך מצרים לארץ מבטחים?
כרזה רביעית: ככה נראים אסון הומניטארי ורעב קשה בשיאו: שקי קמח מפוזרים לאורך הדרך באזור רפיח
כרזה חמישית: רק כוחי ועוצם ידי...
כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי הוא ביטוי עברי המופיע בפרשת עקב שבספר דברים, ומתייחס למצב שאדם או קבוצה כלשהי זוקפים את תוצאות הצלחתם ליכולות ולכישורים העצמיים שלהם, בלבד, בהתעלם מאי הוודאות בכוחות שמעליהם. אנחנו כבר יודעים איך זה נגמר, לא?
מסתבר שממש לא. למרות הנחיתות האסטרטגית הבולטת שלנו, אנחנו ממשיכים להתרברב ולהתנשא מעל אויבינו, שהוכיחו לא פעם שהם חכמים בהרבה מאיתנו...
כרזה שישית של מיכאל ציוני בטוויטר: לקח, כנראה שכבר לא נלמד לעולם!
כרזה שביעית: כמה זמן יוכל הרמטכ"ל לתפקד מול הכעס הגובר של הדרגים שמתחתיו?
מעולם לא היה הפער בין הדרג הלוחם לקברניטי צה"ל גדול יותר והשטח מבעבע. זה מגיע גם לישיבות המטה הכללי. אם יתמיד הרמטכ"ל בתפקידו, זה עוד עלול להתפרץ החוצה, בצורה בוטה הרבה יותר.
הנה, כבר פורסם אפילו בערוץ הליבה העיקרי, שאלופים מספרים לרמטכ"ל שלקחת אחריות זה לא רק מילים, ושערכים מחייבים גם רב אלוף!
כרזה שמינית: אם היו מחלקים את פרס ההגחכה העצמית של השנה...
הזוכה במקום השני (אחרי יאיר לפיד) היה, ללא ספק, יואב גלנט, שימיו כשר ביטחון ללא ספק ספורים, על רקע אחריותו לכשל ה- 7 באוקטובר. אפשר רק להתפלא על רמת הייעוץ האסטרטגי שקיבל: להצטלם ליד כלי מלחמה וחיילים ולדבר גבוהה גבוהה, כשהפער בין המילים למעשים וליכולת מביכים ממש.
וצריך לשאול את גלנט: הוא באמת חושב שהרמה שהפגינה ישראל ב'הקרסת' מיליציה של 30,000 איש בעזה, הופכת את האיום על חיזבאללה ולבנון לריאלי?
כרזה תשיעית: !If you want to shoot, shoot. don't talk
אנחנו לא היחידים שהתעייפו מקרקורי הרהב של קברניטנו על מה שצפוי ללבנון... ח'ליל נסראללה, פרשן לבנוני שמזוהה עם חיזבאללה, טען: "טבעי מבחינתנו לשמוע הצהרות ישראליות קולניות של בכירים ישראלים על החזית הצפונית... העניינים נשפטים במעשים ולא באמירות!"
כרזה עשירית: הקרע בין הדרג הלוחם לאלופי המטה הכללי מוחלט!
השטח מבעבע, ומידי פעם עוד ענן אדים פורץ החוצה... מומלץ לרמטכ"ל ולעמיתיו לחסוך מעצמם את הביזיון הצפוי, ולהתקפל הביתה ביזמתם. אחרת הם יפגשו בעוד זמן קצר חזית אחידה בתוך צה"ל, שתביע אי אמון, ותדרוש מהם להסתלק.
אז, אפילו גיבוי האליטות ומפגיני קפלן כבר לא יעזור!
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע