תקציר: 'ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה', 'דיקטטור', 'ציוני'... שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה, הוא פרקטיקה מוכרת של הפרוגרסיביים, שאומצה באפקטיביות רבה ע"י המחאה. על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לטכניקה הזו יש שם: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation).

עודכן ב- 29 ביולי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון העוסק בהיפוך משמעותן של מילים ע"י המחאה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: עשר דוגמאות להיפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.

*  *  *

אחת הכרזות המעניינות שעימן יצאה המחאה לרחובות באמצע יוני 2024 נשאה את הכותרת: "החלה ההתנגדות" (ראו הכרזה למטה). מצלצל לכם מוכר? בוודאי.

המושג: ההתנגדות (המוּקאוומה) (مقاومة) הוא חובת ההשתדלות המוסלמית המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי של השמדת ישראל כהתחלה על השתלטות על כל אדמות הכופרים (דר אל חארב) וסיפוחן אל אדמות האומה האסלאמית (דר אל אסלאם).

אז בימים אלה, המקרבים אותנו אל חזון "שתי המדינות לשני עמים", איך מרחיקים אותנו מהמושג הזה, המסמל עבורנו יותר מכל את טבח ה- 7 באוקטובר?

מאמצים את המילה אבל במשמעות אחרת: מעתה, תזוהה ה'התנגדות' עם המאבק להיפטר מבנימין נתניהו ומשלטון הימין...

ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים לצורכי 'צריבת תודעה', שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

'מניפולציה סמנטית': המשגה

מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) מתייחסת לשינוי משמעותן של מילים, כדי להשפיע 'לצרוב תודעה' ולהשפיע על דעת הקהל. טכניקה זו משמשת לעתים קרובות לצורכי תעמולה, כדי לטשטש את האמת, להטעות את הציבור או לעצב נרטיבים פוליטיים. על ידי שינוי המשמעות של מונחים מובנים, שחקנים פוליטיים יכולים לשלוט בשיח, ולתמרן את ההבנה של הקהל בנושאים הרלוונטיים להם.

מקורותיה של המניפולציה הסמנטית נעוצים ברטוריקה הקלאסית, שבה נואמים ופילוסופים כמו אריסטו חקרו כיצד ניתן להשתמש בשפה כדי לשכנע ולהשפיע על קהלים. עם הזמן, התרגול התפתח והשתכלל, במיוחד עם הופעתה של תקשורת ההמונים וטכניקות התקשורת המודרניות.

במאה ה-20, עלייתם של משטרים טוטליטריים, כמו גרמניה הנאצית וברית המועצות, הביאה לשימוש נרחב בתעמולה, שבה הייתה המניפולציה הסמנטית כלי מרכזי. הרומן של ג'ורג' אורוול, '1984' המחיש את השימוש במושג באמצעות "Newspeak": שפה מבוקרת שנועדה להגביל את חופש המחשבה והביטוי ("מלחמה היא שלום", "עבדות היא חירות", בערות היא כוח").

מניפולציה סמנטית ניתנת להסבר גם דרך תורת הכאוס: אנו יוצרים שינוי קטן בתקווה שההתהוות תיאור אירוע גדול בהרבה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות', לחצו כאן].

דוגמאות לשימוש ב'מונחים מקטבים' ('polarizing terms') להשגת מניפולציה סמנטית

דוגמאות לשימוש ב'מניפולציה סמנטית' הוא שינוי משמעותן של מילים (ראו בהמשך), וגם שימוש ב'מונחים מקטבים' ('polarizing terms') כדי ליצור אווירה של 'אנחנו' ו'הם'. זהו מצב מוקצן של תהליך חברתי ופסיכולוגי המכונה "התייחסות אל האחר" (Othering). זהו מושג רחב, שמתייחס לא רק לשפה ולמונחים שמשתמשים בהם, אלא גם לתהליכים חברתיים ופסיכולוגיים שמביאים ליצירת הבחנות בין קבוצות ולתחושת עליונות או נחיתות של אחת הקבוצות ביחס לאחרת. באמצעותו, אנו מבחינים בין "אנחנו" ל"הם". זה נעשה לעתים קרובות כדי להדגיש את העליונות הנתפסת של ה-in-group (אנחנו) ואת הנחיתות של ה-out-group (הם). הפרדה זו יכולה להתבטא בדרכים שונות, כולל הבדלים תרבותיים, גזעיים, דתיים או אידיאולוגיים, והיא משמשת לעתים קרובות כדי להצדיק יחס לא שוויוני או אפליה.

"Polarizing terms" הוא מצב מוקצן של 'othering', המתייג את הקבוצה האחרת במילים או בביטויים שמעוררים חילוקי דעות חריפים ומחלקים את האנשים לקבוצות מנוגדות. כך, מועמקים הפערים וההבדלים בין "אנחנו" ל-"הם", וההבדלים מודגשים בצורה חריפה יותר. לדוגמה, תיוג מתנגדים כ'קיצוניים' או כ'רדיקלים' - תוך מיצוב עצמנו כ'מתונים' או 'סבירים' - יכול לשנות את התפיסה הציבורית ולדחיק את הקולות המתנגדים לשוליים.

כך לדוגמה, תיוגו של בנימין נתניהו כ'טירן' וכ'דיקטטור', ממצב את המחאה כ''דמוקרטית', למרות שבחינת עומק של מטרותיה מלמד שהיא חותרת להגבלת רצון העם ה'פרימיטיבי' וה'ברברי',  באמצעות שלטון של פקידים ושופטים בכירים, הנשלטים על ידי בעלי הון, ששולטים בבעלויות צולבות גם על תקשורת הליבה. המצב הזה רחוק מדמוקרטיה כרחוק מזרח ממערב...

דוגמאות למושגים ולהנחות שעברו 'מניפולציה סמנטית'

'דמוקרטיה':

במשטרים אוטוריטריים מסוימים, המונח 'דמוקרטיה' - 'דמוקרטיה' - שלטון העם. שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה - מוגדר מחדש במשמעות של שלטון של מפלגה או מנהיג יחיד, המתיימר לייצג את רצון העם. זאת, למרות היעדר בחירות חופשיות והוגנות. הגדרה מחדש זו מסתירה כמובן את היעדרן של פרקטיקות דמוקרטיות אמיתיות.

גם במחאה הפכה המילה 'דמוקרטיה' לאחת המילים השגורות בשנת המחאה 2023, והמונים יצאו לרחובות כדי להצילה מציפורני 'הדיקטטור'. אבל בדיקה מעמיקה של התוכן שאליו חותרת המחאה מלמדת,

'דיקטטור'

דיקטטור ע"פ ההגדרה הוא רוֹדָן, שַׁלִּיט שֶׁסַּמְכוּת שִׁלְטוֹנוֹ אֵינָהּ מֻגְבֶּלֶת, שליטתו על כוחות הביטחון מוחלטת, והם עושים את רצונו.

בשפת המחאה, הוא אדם ששליטתו בקואליציה שלו מוגבלת, שכל הדרג הבכיר בארגוני הביטחון - כולל אלה שכפופים לו ישירות - מהווין קן של מרי נגדו, ושאחת ממנהיגות המחאה נשואה, ע"פ פרסומים בתקשורת, לאחד מבכירי הארגונים הללו.

במוצאי שבת ה- 22 ביוני 2024, נשלחו חיילי מג"ב לאבטח את הבית, בגלל הניסיונות החוזרים ונשנים לפרוץ את מעגלי האבטחה, שכבר נפרצו בעבר... האופן בו הוצג האירוע מוצג לפניכם:

מיהם אוהבי הציונות ומיהם אויביה?

כל מי שעיניו בראשו כבר מבין, שהגרעין הקשה של המחאה איננו ציוני. הוא חותר בהתמדה ובנחישות - ביחד עם בית המשפט העליון והפקידות הבכירה - להשלטת 'מדינת כל אזרחיה' על ארץ ישראל המערבית. בעיניהם - כמו בעיני הפרוגרסיביים האמריקנים - הציונות היא הבעיה במזרח התיכון... מיד אחרי השגת "חזון שתי המדינות", ימשיכו ההפגנות להשגת "מדינת כל אזרחיה" בגבולות הקו הירוק. השלב האחרון הוא כמובן האיחוד בין המדינות הפלסטיניות. היהודים יהיו כמובן המוח... (את 'המזרח התיכון החדש' של שמעון פרס אתם זוכרים?).

מי שעדיין איננו מבין, מוזמן להתבונן על חולצתו של השגריר לשעבר אלון ליאל - בשר מבשרה של צמרת משרד החוץ - בעלה של רחל ליאל נשיאת הקרן לישראל חדשה, ואבא של דפנה ליאל, פרשנית N12. היא אומרת הכל...

הימין מבין. מי שאיננו מבין ואיננו מודע הוא מחנה השמאל הציוני (יש כאלה...), שהצטרף בהמוניו להפגנות הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה מאז נובמבר 2023. איך גורמים לכך שלא ירד לו האסימון'?

הופכים את בנימין נתניהו ל"אויב החזון הציוני"... הנה, ראו את מיקי רוזנטל: "האויבים שלנו מבחוץ הם אויבים מרים מאוד. אבל האויב הכי קשה של החזון הציוני יושב בירושלים. הכי קשה!"

סיכום

על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לכן, הבנת המניפולציה הסמנטית היא חיונית, כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו השפה מעצבת את המציאות הפוליטית ואת התודעה הציבורית, ולהכיר את השימוש בשפה ככלי תעמולה.

על ידי זיהוי טקטיקות אלה, קובעי מדיניות יכולים לעסוק טוב יותר בתקשורת שקופה וכנה, לטפח שיח ציבורי מושכל ודמוקרטי יותר.

נספח: 'מניפולציה סמנטית' בשירות המחאה

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת רעיון ההתנגדות (האל-מוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'תורת הכאוס'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• גרשון הכהן (2023), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות', ייצור ידע, 18/6/24.
• אשר כהן (2024), אורוול 1984? בית הנשיא 2024! ישראל היום, 18/6/24.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.