תקציר: אחת הכרזות המעניינות שעימן יצאה המחאה לרחובות באמצע יוני 2024 נשאה את הכותרת: "החלה ההתנגדות". מצלצל לכם מוכר? 'התנגדות' או "אל מוּקאוומה" (مقاومة) הוא חובת ההשתדלות המוסלמית המתמדת, למען קידום חזון השמדת ישראל. איך זה מסתדר? ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים לצורכי 'צריבת תודעה', : 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation).

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחת הכרזות המעניינות שעימן יצאה המחאה לרחובות באמצע יוני 2024 נשאה את הכותרת: "החלה ההתנגדות" (ראו הכרזה למטה). מצלצל לכם מוכר? בוודאי.

המושג: 'התנגדות' או "אל מוּקאוומה" (مقاومة) הוא חובת ההשתדלות המוסלמית המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי של השמדת ישראל כהתחלה על השתלטות על כל אדמות הכופרים (דר אל חארב) וסיפוחן אל אדמות האומה האסלאמית (דר אל אסלאם).

אז בימים אלה, המקרבים אותנו אל חזון "שתי המדינות לשני עמים", איך מרחיקים אותנו מהמושג הזה, המסמל עבורנו יותר מכל את טבח ה- 7 באוקטובר?

מאמצים את המילה אבל במשמעות אחרת: מעתה, תזוהה ה'התנגדות' עם המאבק להיפטר מבנימין נתניהו ומשלטון הימין...

ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים לצורכי 'צריבת תודעה', שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי המשמעות הנפוצה של מילים כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל.

'מניפולציה סמנטית': המשגה

מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) מתייחסת לשינוי משמעותן של מילים, כדי להשפיע 'לצרוב תודעה' ולהשפיע על דעת הקהל. טכניקה זו משמשת לעתים קרובות לצורכי תעמולה, כדי לטשטש את האמת, להטעות את הציבור או לעצב נרטיבים פוליטיים. על ידי שינוי המשמעות של מונחים מובנים, שחקנים פוליטיים יכולים לשלוט בשיח, ולתמרן את ההבנה של הקהל בנושאים הרלוונטיים להם.

מקורותיה של המניפולציה הסמנטית נעוצים ברטוריקה הקלאסית, שבה נואמים ופילוסופים כמו אריסטו חקרו כיצד ניתן להשתמש בשפה כדי לשכנע ולהשפיע על קהלים. עם הזמן, התרגול התפתח והשתכלל, במיוחד עם הופעתה של תקשורת ההמונים וטכניקות התקשורת המודרניות.

במאה ה-20, עלייתם של משטרים טוטליטריים, כמו גרמניה הנאצית וברית המועצות, הביאה לשימוש נרחב בתעמולה, שבה הייתה המניפולציה הסמנטית כלי מרכזי. הרומן של ג'ורג' אורוול, '1984' המחיש את השימוש במושג באמצעות "Newspeak": שפה מבוקרת שנועדה להגביל את חופש המחשבה והביטוי ("מלחמה היא שלום", "עבדות היא חירות", בערות היא כוח").

מניפולציה סמנטית ניתנת להסבר גם דרך תורת הכאוס: אנו יוצרים שינוי קטן בתקווה שההתהוות תיאור אירוע גדול בהרבה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות', לחצו כאן].

דוגמאות לשימוש ב'מונחים מקטבים' ('polarizing terms') להשגת מניפולציה סמנטית

דוגמאות לשימוש ב'מניפולציה סמנטית' הוא שינוי משמעותן של מילים (ראו בהמשך), וגם שימוש ב'מונחים מקטבים' ('polarizing terms') כדי ליצור אווירה של 'אנחנו' ו'הם'. זהו מצב מוקצן של תהליך חברתי ופסיכולוגי המכונה "התייחסות אל האחר" (Othering). זהו מושג רחב, שמתייחס לא רק לשפה ולמונחים שמשתמשים בהם, אלא גם לתהליכים חברתיים ופסיכולוגיים שמביאים ליצירת הבחנות בין קבוצות ולתחושת עליונות או נחיתות של אחת הקבוצות ביחס לאחרת. באמצעותו, אנו מבחינים בין "אנחנו" ל"הם". זה נעשה לעתים קרובות כדי להדגיש את העליונות הנתפסת של ה-in-group (אנחנו) ואת הנחיתות של ה-out-group (הם). הפרדה זו יכולה להתבטא בדרכים שונות, כולל הבדלים תרבותיים, גזעיים, דתיים או אידיאולוגיים, והיא משמשת לעתים קרובות כדי להצדיק יחס לא שוויוני או אפליה.

"Polarizing terms" הוא מצב מוקצן של 'othering', המתייג את הקבוצה האחרת במילים או בביטויים שמעוררים חילוקי דעות חריפים ומחלקים את האנשים לקבוצות מנוגדות. כך, מועמקים הפערים וההבדלים בין "אנחנו" ל-"הם", וההבדלים מודגשים בצורה חריפה יותר. לדוגמה, תיוג מתנגדים כ'קיצוניים' או כ'רדיקלים' - תוך מיצוב עצמנו כ'מתונים' או 'סבירים' - יכול לשנות את התפיסה הציבורית ולדחיק את הקולות המתנגדים לשוליים.

כך לדוגמה, תיוגו של בנימין נתניהו כ'טירן' וכ'דיקטטור', ממצב את המחאה כ''דמוקרטית', למרות שבחינת עומק של מטרותיה מלמד שהיא חותרת להגבלת רצון העם ה'פרימיטיבי' וה'ברברי',  באמצעות שלטון של פקידים ושופטים בכירים, הנשלטים על ידי בעלי הון, ששולטים בבעלויות צולבות גם על תקשורת הליבה. המצב הזה רחוק מדמוקרטיה כרחוק מזרח ממערב...

דוגמאות למושגים ולהנחות שעברו 'מניפולציה סמנטית'

'דמוקרטיה':

במשטרים אוטוריטריים מסוימים, המונח 'דמוקרטיה' - 'דמוקרטיה' - שלטון העם. שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה - מוגדר מחדש במשמעות של שלטון של מפלגה או מנהיג יחיד, המתיימר לייצג את רצון העם. זאת, למרות היעדר בחירות חופשיות והוגנות. הגדרה מחדש זו מסתירה כמובן את היעדרן של פרקטיקות דמוקרטיות אמיתיות.

גם במחאה הפכה המילה 'דמוקרטיה' לאחת המילים השגורות בשנת המחאה 2023, והמונים יצאו לרחובות כדי להצילה מציפורני 'הדיקטטור'. אבל בדיקה מעמיקה של התוכן שאליו חותרת המחאה מלמדת,

'דיקטטור'

דיקטטור ע"פ ההגדרה הוא רוֹדָן, שַׁלִּיט שֶׁסַּמְכוּת שִׁלְטוֹנוֹ אֵינָהּ מֻגְבֶּלֶת, שליטתו על כוחות הביטחון מוחלטת, והם עושים את רצונו.

בשפת המחאה, הוא אדם ששליטתו בקואליציה שלו מוגבלת, שכל הדרג הבכיר בארגוני הביטחון - כולל אלה שכפופים לו ישירות - מהווין קן של מרי נגדו, ושאחת ממנהיגות המחאה נשואה, ע"פ פרסומים בתקשורת, לאחד מבכירי הארגונים הללו.

במוצאי שבת ה- 22 ביוני 2024, נשלחו חיילי מג"ב לאבטח את הבית, בגלל הניסיונות החוזרים ונשנים לפרוץ את מעגלי האבטחה, שכבר נפרצו בעבר... האופן בו הוצג האירוע מוצג לפניכם:

מי אלים?

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה" קבע יצחק רבין לפני הירצחו וידע מה אמר. אבל מי מפגין אלימות היום, בגיבוי מערכת אכיפת החוק? כתב נכון אראל סג"ל ב'ישראל היום' ב- 20 ביוני 2024, כי השמאל הישראלי מפלרטט עם האלימות עוד ועוד: "יותר ויותר נדמה שהאליטה הישראלית מתגעגעת לאירוע כמו הטבעת האונייה אלטלנה, כדי להבהיר מי באמת בעל הבית במדינה. לא פלא שהם חוזרים בכל פעם אל אותו תותח... (סגל, 2024).

הדמות התורנית שטבלה את השיח באלימות ו'עשתה כותרות' בגין כך, הייתה השחקנית רננה רז שקבעה בין היתר שהימין הם אנשים מאוד מאוד אלימים, והסיקה את המסקנות: "אני חושבת שהדבר הזה יסתיים רק באלימות. אני מרגישה שהאנשים שכרגע נמצאים בשלטון והלחימו את עצמם לכיסא, הם אנשים מאוד־מאוד אלימים, והם לא יתעוררו פשוט מחר בבוקר ויגידו 'טוב, הבנו שאתם לא רוצים שנהיה פה אז להתראות'. זה לא יקרה. לפרק את זה יצטרכו באלימות, אני אומרת את זה בצער" (סגל, 2024).

איך מסלקים מתודעתנו את העובדה שהשמאל נוקט בסגנון אלים גובר והולך (חבל התליה שממתין לנתניהו, למשל)? מספרים עוד ועוד על אלימות הימין... הנה עלמה זק מדברת על הפחד לדבר בפומבי (כאילו שיש לאנשים בעיה לדבר במחאה, או שהימנים הכינו 'רשימת חיסול' של נואמי המחאה)...

ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות והמוכרות של הפרוגרסיביים החדשים לצורכי 'צריבת תודעה', שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). משמע, הפך משמעות.

• פנחס יחזקאלי: השימוש הפרוגרסיבי בטכניקת 'המניפולציה הסמנטית'.

מי שולט בצבא?

ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, הזהיר בתחילת דצמבר 2022, בפגישה מתוקשרת עם אלוף במטכ"ל, כי "הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי" (ויקיפדיה: המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע). 

אבל, האם יש למישהו בישראל ספק למי נתונה נאמנותה של צמרת ארגוני הביטחון? גם המחאה יודעת זאת היטב ודי אם אצטט אחד מהאנשים המזוהים ביותר עם האליטה, קובי ריכטר, שהכריז: "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה, ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו".

מי שולט במערכת אכיפת החוק?

ביום ה' ה- 27 ביוני, אירעו שתי הפגנות: בכביש 4 הפגינו חרדים וחסמו את הכביש בסוגיית הגיוס, ע"י כך ששכבו על הכביש. 32 מפירי סדר נעצרו. מספר שעות לאחר מכן, ברחוב עזה בירושלים אירעה הפרת סדר חמורה של מפגיני המחאה, שכללה התפרעות, הצתת אש, תקיפת שוטרים ופריצת מחסומים. איש לא נעצר.

עולם כמנהגו נוהג מסתבר, והאכיפה הבררנית בין ימין לשמאל לעולם נשארת!

אבל איך מסלקים מתודעתנו את העובדה שמערכת האכיפה 'עובדת' בשביל המחאה? מדברים וכותבים עוד ועוד על המשטרה של בן גביר...

'אחים לנשק'

ברור לכל מה האשמה האולטימטיבית שאמורה להיות מוטחת בפני קבוצה המעודדת סרבנות ונטישה של יחידות וחברים למילואים, גורמת לשיתוק יחידות הבנויות על שילוב קריטי ובלתי ניתן להתרה של סדיר ומילואים (כהן, 2024), ומוציאה את דיבת הצבא במדיה הזרה, קבל עם ועולם?

לכן, מיתוגם כ'אחים לנשק' פותר את ה'בעיה' לכאורה, ומנטרל מראש את הביקורת:

'חירות':

משמעותה של 'חירות' היא, שהאדם הוא יצור עצמאי שמנהל את חייו באוטונומיה. הפרוגרסיביים מצידם מנרבים לעשות שימוש במילה זו, אבל טוענים - כמו הקומוניסטים לפניהם - שחופש אמיתי לא יכול להתקיים בלי לטפל באי-השוויון המערכתי הקיים. הם מבקשים לפרק מסגרות ישנות כמשפחה, דת, ואפילו מין, ולחלק מחדש את העוצמה בתיעדוף הפוך (החלש יותר קודם). פרספקטיבה זו מובילה לעתים קרובות לתמיכה בהתערבות ממשלתית נרחבת יותר לחלוקה מחדש של עושר, בהסדרת תעשיות וביישום תוכניות חברתיות. המרחק בין אלה לבין חירות רחוק כרחוק מזרח ממערב.

'שוויון'

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית. במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות. במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה: ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר. 

בפרוגרס, מדובר לכאורה על 'שוויון מהותי': השגת 'שוויון ממשי' בתוצאות, לא רק בהזדמנויות. אבל, הכוונה היא לתעדף אוכלוסיות 'מוחלשות' על חשבון אוכלוסיות 'מנצלות'. בפועל, כשהאוכלוסיות הללו משיגות עוצמה, הן רחוקות מלהסתפק בשוויון...

'סוציאליזם'

סוֹצְיָאלִיזְם הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.  אבל בחלק מהשיח הפוליטי, 'סוציאליזם' מוגדר מחדש כך שיכלול כל צורה של התערבות ממשלתית בכלכלה, ללא קשר לעקרונותיה בפועל. הגדרה מחדש זו משמשת כדי להכפיש מדיניות כמו בריאות ציבורית או ביטוח לאומי על ידי שיוכן לסטריאוטיפים שליליים של סוציאליזם.

'פופוליזם'

'פופוליזם' הוא סגנון בפוליטיקה - הן של משטרים דמוקרטיים והן של דיקטטוריים, הן מימין והן משמאל למפה הפוליטית - שמטיף להעברת העוצמה, מהאליטות אל העם. הוא מוצג על ידי הפרוגרסיביים כמקסם שווא, המציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל, למרות שהם עצמם פועלים לחלוקה מחודשת של העוצמה בחברה.

[לאוסף המאמרים על פופוליזם באתר ייצור ידע]

סיכום

על ידי הגדרה מחדש של מונחי מפתח, שחקנים פוליטיים יכולים לקבוע את סדר היום ולנסח את הדיון בתנאים שלהם. לכן, הבנת המניפולציה הסמנטית היא חיונית, כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו השפה מעצבת את המציאות הפוליטית ואת התודעה הציבורית, ולהכיר את השימוש בשפה ככלי תעמולה.

על ידי זיהוי טקטיקות אלה, קובעי מדיניות יכולים לעסוק טוב יותר בתקשורת שקופה וכנה, לטפח שיח ציבורי מושכל ודמוקרטי יותר.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת רעיון ההתנגדות (האל-מוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'תורת הכאוס'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• גרשון הכהן (2023), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.
• אשר כהן (2024), אורוול 1984? בית הנשיא 2024! ישראל היום, 18/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'שימושי תורת הכאוס בפוליטיקה ובמדינאות', ייצור ידע, 18/6/24.
• ארא"ל סגל (2024), למה האליטה הישראלית מפלרטטת שוב ושוב עם אלימות? ישראל השבוע, ישראל היום, 20/6/24.