תקציר: תמונת הוויתורים הישראלים למדינות המקיפות אותנו ולפלסטינים, דומה למצבו של שמשון שהיה מוכן להסתפר למען 'שלום בית' עם דלילה, רק שאז הוא חדל להיות שמשון. הוא יכול היה להתגמש בלאסוף את שערו ב'קוקו' או בראסטות, אם יש בכך לפייס את מתנגדיו, אבל בשום פנים לא יכול היה להסתפר. בלי עומק טריטוריאלי אסטרטגי אין לנו ולצה״ל סיכוי. עכשיו, הגענו לשערות שמשון האחרונות!
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
לאחרונה פרסם עמית סגל סרטון תחת הכותרת: "ניסוי ענק של עשרים שנים מלמד: נסיגות הורגות" (ראו למטה). את הדברים הללו אני מהדהד כבר שנים, ודומה שרוב העם מבין זאת היטב אחרי ה- 7 באוקטובר 2023.
סגל טוען כי אחת הסיבות הקבועות לנסיגות היא הטענה שכוחות צה"ל פועלים מעבר לגבולות הריבוניים של המדינה, ולכן, פוגעים בלגיטימציה שלה. לכן, אם ניסוג אל הגבול הבינלאומי אנחנו 'נטעין' מחדש את הלגיטימציה, ואז נוכל להשתמש בבטרייה הזאת כדי 'להיכנס בהם' בכל הכוח, אם רק יעזו לתקוף אותנו משם...
בעיני העולם - טוען סגל בצדק - כאשר אתה בורח, מפנה ועוקר, אתה לא מגייס לעצמך אשראי בינלאומי, אלא רק משלם חוב למי שהאדמה כנראה שלו. חוב בריבית של שוק אפור. אם אנחנו יודעים משהו על שוק אפור, זה שבסוף הבריונים תמיד ידפקו לך בדלת עם אלה גדולה, ועם חשבון לתשלום.
[למאמרו של עמית סגל: 'ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות!'!
איך היה נראה עכשיו המצב באצבע הגליל, בלי האחיזה הישראלית בגולן?
היה זה בוגי יעלון כרמטכ״ל שאמר ביחס לגולן, שצה"ל ידע להגן על מדינת ישראל מכל קו שעליו תחליט הממשלה. יעשה כל אחד בישראל את שיקול הדעת שלו, למי להאמין, כי מדובר בעניין קיומי. אבל, למלחמה יש תנאים הכרחיים שאסור להתעלם מהם, והבטחות כאלה נראות בעין מקצועית כמו הבטחה להטיס מטוס ללא כנפיים. הן אשליה גדולה. חישבו למשל, עם כל הקושי הנוכחי בגבול הצפון, איך היה נראה עכשיו המצב באצבע הגליל, בלי האחיזה הישראלית בגולן.
אם מדינת ישראל תתפתה להיכנע לדרישת הממשל האמריקאי והאליטה הישראלית, ותאפשר הקמת מדינה פלסטינית, צה״ל לא יוכל להעניק הגנה על מדינת ישראל מרצועת החוף הצרה. תשכחו מהרעיון שצה"ל יכול לממש עליונות בכל תנאי שטח. בתנאיי המלחמה של המאה ה-21, בלי עומק טריטוריאלי אסטרטגי אין לצה״ל סיכוי.
תם עידן העליונות הטכנולוגית של המדינות המפותחות, וגם צה"ל - כיתר הצבאות המודרניים כמו צבא ארה״ב וצבא רוסיה - איבד את עליונותו המוחצת. צה"ל לא נחלש, אבל המלחמה השתנתה ואמצעי הלחימה השתנו מאוד. כיום לכל רועה צאן בהימליה יש טלפון סלולרי מתקדם, וכל קבוצת כוח שחפצה באמצעי לחימה מתקדמים, יכולה לרכוש אותם כסחורה, בתפוצת שוק רחבה: רחפנים, כתב״מים, רקטות לסוגיהן, וכו׳. זו גם אחת הסיבות לכך, שפיקוד המרכז האמריקאי והצי החמישי מתקשים להתמודד באפקטיביות עם האיום החות׳י בים האדום.
עומק אסטרטגי? "אם כבר, אז למה לא עד הפרת והחידקל"?
כשאני מתייחס ל״עומק הנדרש״ בהרצאותי, מתריסים כנגדי: "אז אולי כדאי כבר להגיע לפרת ולחידקל? לקהיר? לדמשק? חסר לנו כנראה איזה ג׳ינגיס חאן ישראלי (במקומו קיבלנו את קארים חאן התובע…)".
הטיעון הזה הוא דוגמה לדינאמיות של דיבייט, בהבאת העמדות באופן לוגי עד לקצה האבסורד, החוטא למציאות ולשכל הישר. בטיעוני עורכי דין זה עובד, אבל המציאות איננה מתמטיקה, והלוגיקה - שעליה מבוסס הקטע של הבאה עד אבסורד - היא ממש לא לעניין. המציאות מתנהלת במתחים באופן שמחייב מבט שמעל ללוגיקה, מעל לאינדוקציה ולדדוקציה הלוגית.
אתן דוגמה קטנה שמבהירה, עד כמה המתודה של הבאת עמדה עד אבסורד חוטאת למציאות ולשכל הישר: פרופסור ישעיהו ליבוביץ טען קטגורית נגד הפלות מלאכותיות, גם במקרה רפואי חמור בו קיימת וודאות לגבי מצב רפואי קשה של העובר, ומה שצפוי לו בהיוולדו. הטיעון היה שיודעים היכן מתחילים, אבל נכנסים למדרון החלקלק, ואז אין גבול שיעצור. הורים עוד יבקשו הפלה כי הילד לא יהיה בצבע העיניים המתאים לציפיותיהם.
תשובתי לפרופסור ליבוביץ היא עקרונית: החיים הממשיים וההחלטות הקשות של בני אדם נמצאים תמיד במדרון החלקלק. זה הרבה מעל ללוגיקה, ושום דבר אינו מצדיק היקלעות למצב הישרדותי של כניסה לתנאים בלתי אפשריים למגננה.
אז מה נעשה עם הכיבוש?
אשיב כך:
- החיים המעשיים אינם תוכנית כבקשתנו.
- האידיאל בדר״כ אינו בר מימוש, וכשהוא מהווה מצפן לא ריאלי לחלוטין, הטעויות בדרך מוגדלות (ראינו זאת גם בצפון וגם בעזה).
- כך או כך, עד שתשתנה המציאות מן היסוד, ישראל תחיה על חרבה במזה״ת, ותתקיים כמוקד חיכוך מתמיד בין צויליזציות,
טענה משמעותית אחרת היא "תוותרו, למען האחדות"
צריך לזכור: הוויתורים הגדולים כבר נעשו:
- יצאנו מכל המרחב הפלסטיני ברצועת עזה, במאי 1994.
- יצאנו מכל שטחי AB ביו״ש כבר בינואר 1996.
- הוקמה רשות פלסטינית ששולטת על 90% מהפלסטינים.
- יצאנו מרצועת הביטחון בלבנון.
- נסוגנו מכל סיני ופרקנו את יישובי חבל ימית, שהיום מבינים כמה החבל הזה היה מסייע במניעת הברחות אמל״ח לרצועת עזה. אני אישית השתתפתי בהחרבת ימית 1982, ובהחרבת ובעקירת גוש קטיף 2005.
על כל זה הסכמנו למען האחדות והלכידות. התוצאה היא שאין ביטחון וגם אין אחדות ואין לכידות. להיפך. ועכשיו, אחרי שהבנו שויתורים מסכנים הישרדות ומרחיקים אחדות, מבקשים שנשוב ונוותר למען אותה אחדות בלתי מושגת... האחדות אכן חשובה. לי לא צריך להסביר שיש מחיר לאחדות (אם היא בכלל אפשרית), אבל עכשיו הגענו ל'קו האדום'.
המצב הזה דומה למצבו של שמשון, שהיה מוכן להסתפר בשביל שלום בית עם דלילה, רק שאז הוא חדל להיות שמשון. הוא יכול היה להתגמש בלאסוף את שערו ב'קוקו' או בראסטות, אם יש בכך לפייס את מתנגדיו, אבל בשום פנים לא יכול היה להסתפר. עכשיו, הגענו לשערות שמשון האחרונות!
נספח: העם זקוק לסיפור משותף!
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- עמית סגל: ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות!
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבת המושג 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- הרחבת המושגים: מגננה והגנה.
מקורות והעשרה
- עמית סגל (2024), ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות! ייצור ידע, 25/5/24.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות: שינוי התנהגות המערכת על ציר זמן, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מגננה והגנה – הצורך להגן בכל הרמות! ייצור ידע, 31/5/14.
נטיע ו"לוגו" אתם אינכם מבינים דבר וחצי דבר במזרח התיכון.
כל התיזות שלכם התנפצו במחיר סיכון אדיר למדינת ישראל ורצח של המוני ישראלים.
אבל אתם לא מסוגלים להסיק מסקנות מתבקשות מהמציאות הקשה.
אתם פשוט אנשים מערביים עם מחשבה מערבית רדודה, שלא מסוגלים להבין – לא את הערבים ולא את הצורך בתפישת בטחון שנשענת על עומק אסטרטגי. פשוט כי אין ברירה.
כל מקום שבו לא נהיה – יהיו הפלסטינאצים או האיראנאצים. אם אנחנו לא רוצים אותם ליד הבית במרחק שבו לא ניתן לבלום אותם, אנחנו חייבים עומק אסטרטגי.
זה אומר החזקה מלאה ביו"ש, בעזה, ובדרום לבנון. שלטון צבאי ואזרחי, כי אם הכוח לא יהיה אצלנו הוא יהיה אצל הנאצים. ככה פשוט.
זה עניין של חיים או מוות. אין לנו פריביליגיות. נסו לתפוס את הרעיון הזה.
כדי לחיות, חייבים לגייס את כל המשאבים לכל המשימות הללו. זה אפשרי. היה לנו צבא מספיק גדול עד שאהוד ברק, יחד עם הרמטכלים המהוללים בוגרי קרן וקסנר, החליטו לקצץ הכל כי הגיע עידן של שלום וטכנולוגיה וממילא תיכף ניסוג מיו"ש ותמיד ניתן לסמוך על אמריקה שתיתן לנו חימושים וטכנולוגיה והכל יהיה יופי טופי. אפשר וצריך להחזיר את הצבא לגודל מתאים למשימות. אפשר לשנות את התפישות הכשלוניות גם כן.
אני חושב שגרשון הכהן הוא בין החושבים אסטרטגית במדינה, ואין הרבה כאלו.
אני מעריך את זה שהוא מודה שלצורך הלכידות את כל הנסיגות והויתורים כבר עשינו – והוא היה מעורב בהרס ימית וקטיף – ולא יצא מזה שום דבר חיובי.
אין ספק שהסרטון של עמית סגל מדוייק – הנסיגות והתפישות של השמאל פשוט הורגות אותנו.
הגיע הזמן לבצע פניית פרסה ולחזור לבסיס – ציונות, התיישבות, צבא גדול וחזק, אגרסיביות רבה בהרבה מול אויבינו (גם אם יעלה לנו משהו בנושא הבינלאומי בטווח הקצר, ההכרה בנו כבעל ברית בעל ערך תתחזק, ולכן גם אנחנו נתחזק בטווח הבינוני-ארוך).
רציני? מכניס לדיבייט כטיעון קישקוש על פילוסוף על הפלות?. רפרפן ווכחני עם פיקסאג'נדה מתעלם מהעיקרים. גלובאלית אנו בציר רשע מול ציר מדינות מתונות, ברובן דמוקרטיות. לאחר דנים של נסיגה, ארה"ב שוב במודוס נוכחות באזור. מי שלא גוזר הכל מזה, אחוזיוניסט משיחי (כי בנוי על האשליה האמונית שאפשר להיות לבד).
האם העומק האיסטרטגי הינו עבור הגנה או חלק מהחזון המשיחי? משמע סיבה הגיונית כביכול המחזקת את "מלכות דוד".
אחיזה בשטחים מרובי אוכלוסיה עוינת מצריכה משאבי כוח אדם שאין למדינת ישראל. ניהול אזרחי של אוכלוסיה עוינת עולה בדמים. מי יעשה את זה? צבא שכיר?
הכי חשוב מרכיב השחיקה של החיילים הקרביים. אם ביו"ש ישנם כ 25 גדודים בהגנה מתי הם מתאמנים למלחמה הבאה? הצטברות השחיקה הצבאית דורשת בחינה מעמיקה ומרחיבה.