פנחס יחזקאלי: משטרה תחת מכבש (געגועים לעמי אשד)

תקציר: ניצב עמי אשד הבין, שהמחאה - שפועלת על פי הדפוס הפרוגרסיבי האמריקני - זקוקה לאלימות השוטרים על מנת לעצב את המסר "המשטרה של בן גביר", וכדי להפיח אש במחאה. כן היה ברור, שהראשונים לשלם את המחיר יהיו השוטרים, והוא היה נחוש למנוע זאת מהם. אחרי שהועזב, נכנסה המשטרה למלכודת שטמנה לה המחאה בעיניים פקוחות...

[בתמונה: משטרה תחת מכבש... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: משטרה תחת מכבש... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

שני מאמרים על המשטרה פורסמו ב'ישראל היום', זה מול זה:

  • משמאל, מאמרו של אסף חפץ, שמייצג את המחאה (קצת מוזר שמפכ"ל לשעבר מייצג תנועת מחאה, אבל מועדון הניצבים לבש על עצמו צביון פוליטי מובהק, והוא חלק מתנועת המחאה). שם המאמר מעיד על תוכנו: "לרסן את האלימות (המשטרתית) ולעמוד חוצץ מול השר". המאמר מאשים את השר בפוליטיזציה של המשטרה, ובאבדן האמון בה, ומדגיש איך ערב ההתנתקות, בניגוד להיום, עבדו עם הכוחות על "הטמעת איפוק, סובלנות והכלה" (חפץ, 2024).
  • ומימין, מאמרו של איציק סבן, שמייצג את השוטרים. "אפשר להמשיך להאשים את המשטרה בהכללה ולכנותה 'משטרת בן גביר'" - הוא כותב - "אפשר להמשיך להאשים בהכללה את השוטרים ולכנותם 'שוטרים אלימים'. אפשר. רק תלוי את מי זה משרת... הטרנד הזה יוביל להתפרקותה של המשטרה... (סבן, 2024).

שני המאמרים ממחישים היטב את הצבת שבתוכה לכודים המשטרה ושוטריה.

[בתמונה: הדמוניזציה שעוברת המשטרה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: הדמוניזציה שעוברת המשטרה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

היום ניתן לראות כמה חכם היה עמי אשד...

הדילמה של המשטרה במחאות ציבוריות היא דילמה של שופט כדורגל. תפקידה לאפשר למשחק הדמוקרטי 'לזרום' ולא להפוך לשחקן הראשי. קל היה להבין שהמחאה - הפועלת על פי הדפוס של ההפגנות הפרוגרסיביות בארצות הברית - תנסה להפוך את המשטרה לשחקן הראשי, כדי לעצב את המסר "המשטרה של בן גביר". ברור גם היה שהקרבן הראשון לשלם את המחיר הם השוטרים, והוא היה נחוש למנוע זאת מהם.

הוא קרא והטמיע את ספרו של זוכה פרס נובל אליאס קנטי (1960), 'ההמון והכוח' (גרסה עברית (ראו למטה) ראתה אור ב- 1981). קנטי בחן בעין אנתרופולוגית את תופעה ההמון, והסביר כי הפרסום הוא סם החיים עבור אלה החפצים בשינוי. המפגינים זקוקים לגדילה מתמדת, כאש המתפשטת ללא מעצור. האמצעי לכך הוא כלי התקשורת השונים - בוודאי כלי תקשורת מגוייסים לעניין כמו אצלנו - המלווים את ההמון, מהווים את השופר להפצת משנתו ברבים, ומספקים את האדרנלין המדרבן את חבריו להתמיד בעשייתם. 

הפרסום הוא החמצן, שבהיעדרו האש תכבה מלהגיע לידיעת הקהל הפוטנציאלי. לכן, החפץ לבלום את ההפגנות או לצמצם את השפעתן, יימנע ממגע עם המפגינים; מסוסים, ממכת"זים וכדומה. לכך ניתן להוסיף שממילא, המבנה הטופוגרפי של ציר האיילון אינו מאפשר למנוע את חסימתו.

לכן, האופציה היחידה שעמדה בפני ניצב עמי אשד הייתה הכלה, והוא ביצע אותה: שמר על המחוז ושוטריו מחד גיסא, ומנע מהמחאה את כמות החמצן הדרושה לה, על מנת לעלות על גדותיה, מאידך גיסא. 

מה הוא קיבל על התבונה שגילה? מצד הממסד בוז והדחה. מצד המחאה, חיבוק דביק ורע, שרק אימת לכאורה, את מה שאמרו עליו המפכ"ל, השר והפוליטיקאים מימין.

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של ספרו של אליאס קנטי, ההמון והכוח; שראה אור בהוצאת צ'ריקובר ב- 1979. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של ספרו של אליאס קנטי, ההמון והכוח; שראה אור בהוצאת צ'ריקובר ב- 1979. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אחרי עזיבת אשד, נפלה המשטרה בעיניים פקוחות לפח שטמנה לה המחאה

והמשטרה? היא למדה על בשרה את שקנטי כתב: "העיסוק העיקרי במחאות הפך לשיח אובססיבי על תפקוד השוטרים - והוא נסב אך ורק סביב העימותים בינם לבין המפגינים. אין כבר שיח על מהות המחאות, ולא על תוכנן. מפגינים ופוליטיקאים שמלווים אותם אינם יושבים באולפני הטלוויזיה ומספרים על מה הם מפגינים, אלא עושים עוד ועוד דה־לגיטימציה למשטרה (סבן, 2024).

"ההאשמות הקשות והכוללניות הללו" - כותב סבן "יוצרות אווירת נכאים במשטרה. בעוד בחדרים סגורים הצפי הוא שההפגנות והמחאות ילכו ויסלימו ככל שמועד הבחירות יתקרב". סבן כותב על חברי כנסת ופוליטיקאים, שפותחים תיבות מייל וקבוצות ווטצאפ וקוראים לציבור להפנות אליהם תלונות נגד שוטרים. על "שוטרות ושוטרים שכבר הודיעו שהם אינם מוכנים לעבוד במשחקי הכדורגל והכדורסל כי מקללים אותם, כי הם אינם רוצים לאבטח מחאות שכן משפילים אותם וכי משפחותיהם נפגעות. כתוצאה מכך החשש במשטרה הוא מגל עזיבה מיידי של שוטרים, ומכך שאזרחים לא ירצו להתגייס לארגון." (סבן, 2024).

איציק סבן ב'ישראל היום': אם תמשיכו להיכנס במשטרה, היא תתפרק
שוטרות ושוטרים כבר אינם רוצים לאבטח מחאות כי משפילים אותם, ומשפחותיהם נפגעות • החשש בפיקוד הוא מגל עזיבה מיידי
[למאמר המלא של איציק סבן ב'ישראל היום', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה: הדמוניזציה של המשטרה נועדה להוות מסך עשן לעובדה, שהמחאה גוררת את ישראל לכאוס מכוון, במטרה להביא להתפטרות הממשלה]
[בתמונה: הדמוניזציה של המשטרה נועדה להוות מסך עשן לעובדה, שהמחאה גוררת את ישראל לכאוס מכוון, במטרה להביא להתפטרות הממשלה]

One thought on “פנחס יחזקאלי: משטרה תחת מכבש (געגועים לעמי אשד)

  1. Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *