תקציר: בהתפרצות מלחמה בעצימות גבוהה עם חיזבאללה, גם אם איראן לא תשתלב בלחימה באופן ישיר, היא יכולה לשלב בה את כוחות הציר עם מאות אלפי לוחמים חמושים ניידים ומאומנים, מאוגדים במליציות איראניות מעיראק סוריה וגם מאפגניסטאן. במבט הזה, הזירה הצפונית בהכוונת איראן היא איום הולך וגובר לקיום מדינת ישראל שהגיע הזמן להכיר בו כאיום בלתי תלוי כלל בסכסוך הישראלי פלסטיני.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 31/5/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

גם אם חמאס טרם הוכרע בכל חודשי הלחימה האחרונים ברצועת עזה, כבר עכשיו נוצרו בהישגי הלחימה של צה"ל תנאים שמאפשרים שיבת התושבים לכל יישובי העוטף. תושבי שדרות ברובם שבים לביתם והעיר שדרות חוזרת לחיים.

המצב בגבול לבנון לעומת זאת ממש אחר. ההבדל בין המצב בצפון לבין המצב ביישובי עוטף עזה, אינו טמון רק בכך שכוחות חמאס ברצועת עזה הוכו קשות ובלבנון על אף הישגים צבאיים של פיקוד הצפון, כוחות חיזבאללה עדין מוכנים למלחמה בכשירות גבוהה. ההבדל העיקרי בין הזירות טמון בחיבור העמוק אידיאולוגית צבאית וגאוגרפית בין איראן לחיזבאללה.

מה לכינון חליפות אסלאמית ולבעיה הפלסטינית?

מבחינה גאוגרפית רצועת עזה היא במידה רבה אי מבודד מבחינת תגבורות איראניות.  בלבנון לעומת זאת כבר בחודשים אלה פועלים כוחות תגבור ממרחבי עיראק סוריה, כמו מליציית אימאם חוסיין. בהתפרצות מלחמה בעצימות גבוהה עם חיזבאללה, גם אם איראן לא תשתלב בלחימה באופן ישיר, היא יכולה לשלב בה את כוחות הציר עם מאות אלפי לוחמים חמושים ניידים ומאומנים, מאוגדים במליציות איראניות מעיראק סוריה וגם מאפגניסטאן. במבט הזה, הזירה הצפונית בהכוונת איראן היא איום הולך וגובר לקיום מדינת ישראל שהגיע הזמן להכיר בו כאיום בלתי תלוי כלל בסכסוך הישראלי פלסטיני.

יחייא סינואר ומוחמד דף מנהיגי חמאס בעזה שותפים מלאים לחזון האיראני להשמדת ישראל.  אבל כלפי העולם הנאור, הם יכולים לכאורה להציג את מניעי מאבקם בישראל כנובעים מאסונם של הפלסטינים ב-1948. מאבקם של חיזבאללה והאיראנים בישראל נתלה כלפי מדינות המערב באמתלת הצידוק של הבעיה הפלסטינית, אולם הגיע השעה להבהיר לעצמנו ולעולם כי מלחמתם בישראל נובעת כולה מהשראה ג'יהאדית. כדאי להקשיב לדברי ממלא מקום שר החוץ האיראני בפגישה עם שר החוץ של הטליבאן בה הוכרז על איחוד כוחות להשמדת מדינת ישראל למען כינון חליפות אסלאמית.  

אין לשלול בשלב זה, את הסבירות לפריצת המלחמה בצפון בצעד יזום של חיזבאללה. במצב כזה, הדילמה הישראלית לגבי המלחמה בצפון תיפתר מאליה בחובה ברורה למיצוי כל יכולות צה"ל בחתירה לניצחון. אולם בסבירות לא פחותה, חיזבאללה יכול לבחור בהמשך הלחימה במתכונת ההתשה כשבידיו מוחזק ההישג של הרחקת שמונים אלף ישראלים מבתיהם ביישובי קו העימות.

שלוש אפשרויות, ועוד אחת

במצב זה עומדות בפני הנהגת מדינת ישראל שלוש אפשרויות:

• האפשרות הראשונה די פאסיבית, ומבוססת על המתנה לסיום המלחמה ברצועת עזה בציפייה שבהתאמה גם נסראללה יפסיק את האש. במצב זה, הגם שצה"ל בוודאי יתגבר כוחותיו במאמצי ההגנה בקדמת הגבול, יהיה קשה לשכנע את התושבים העקורים לשוב לבתיהם בתחושת ביטחון. גם אם כוחות רדואן של חיזבאללה יתרחקו מהערכות על גדר הגבול, הם יהיו ערוכים במרחק נסיעה קצרה וימשיכו להציב איום להתקפת פתע על כל יישובי קו העימות.  
• האפשרות השנייה, מבקשת לגבות את השקט שיגיח פתאום בהחלטת נסראללה, בהסדר בינלאומי מוסכם, סוג של החלטת 1701 מתוקנת. אלא שלתושבי קו העימות המכירים אינטימית את האיום הנשקף להם מעבר לגדר, לא יהיה אמון בתוקפו של הסדר כזה והם יתקשו לשוב.
• האפשרות השלישית - מתקפה יזומה ישראלית יבשתית אווירית וימית בעוצמה מלאה בחתירה ליצירת תנאיי ביטחון מוחשיים שיאפשרו לא רק את שיבת התושבים לבתיהם, אלא גם הרחקת המלחמה הגדולה הממתינה בשער. גם דרך זו ככל שתשיג הישגים מבצעיים, לא מבטיחה שקט מלא ליישובי הצפון.

מתוך הדילמה בין שלוש האפשרויות, מוצעת באולפנים גם אפשרות רביעית: להפסיק עכשיו את המלחמה בדרום ובצפון ולהתכונן למלחמה יזומה בעוד שנתיים. כאילו שמישהו יכול לחזות היכן תמצא ישראל בעוד שנתיים, שלא לדבר על כך שבתוך שנתיים, המערכת הצירית של חיזבאללה ואיראן ישתכללו ויתעצמו פי כמה (ראו הכתבה למטה).

מצפון מזרח תיפתח הרעה

דווקא מאמציו העקביים של הממשל האמריקאי לריסון ישראל בלחימתה בצפון מחשש להסלמה שתצא משליטה, יכולים ללמד על הבנתם את האיום המתפתח בצפון כמוביל למלחמה אזורית בהשתתפות איראן. בינתיים, בכל זירות הלחימה במזרח התיכון, גם בים האדום, מופעל הגיון אסטרטגי אמריקאי שנראה כמבקש לא יותר משימור כל אחד ממרחבי העימות בתנאיי ריסון, במאמץ למנוע התדרדרות למלחמה אזורית. בהיגיון הזה, אם ישראל תתקוף בלבנון ללא תיאום עם הבית הלבן, ואיראן תצטרף למלחמה, ישראל עלולה למצוא עצמה מתמודדת לבדה במלחמה אזורית.

בהיבט זה, החלטה ישראלית למתקפה בלבנון היא החלטה כבדת משקל וחסרת תקדים, בוודאי בהשוואה להחלטת היציאה למלחמה בלבנון ביוני 1982. הדיון הפומבי הפתוח בסוגיה זו מחולל נזק בחשיפת יתר של שיקולים מבצעיים ואסטרטגיים. קשה לתאר כיצד הייתה נראית מלחמת ששת הימים אם היו מתקיימים אודותיה לפני המלחמה דיונים פומביים מהסוג שמתקיימים כאן בסוגיית המהלכים הצבאיים הרצויים בלבנון.

בכל דרך, מדינת ישראל חייבת להיערך לאיום קיומי מצפון מזרח, בממדים שלא הוכרו עד כה.  

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.