תקציר: בכל דרך מדינת ישראל נדרשת לגיבוש תפיסת ביטחון חדשה. בתוך כך, הקושי הגובר ביכולות מתן ההתרעה למלחמה, מחייב ביסוס מחודש למאמץ ההגנה כמאמץ מתמיד בכל הגבולות ובזירת הפנים. במאמצי ההגנה נדרשת התייחסות מחודשת לצורך החיוני בעומק טריטוריאלי. מימים ראשונים לאחר מלחמת העצמאות היה מוסכם במערכת הביטחון כי לא ניתן להגן על מדינת ישראל מקו רצועת החוף הצרה בקו כפר סבא כביש 6.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מעטים המקרים בהם סיפור אחד קטן מייצג סיפור גדול מורכבות וסבוך. כזה הוא הסיפור שפורסם לציבור על תקלה שהתרחשה במכונה לאיסוף מודיעין ביחידת 8200 באותו לילה גורלי שבעה באוקטובר, כאילו שאם רק המכונה הייתה עובדת הכול היה נראה אחרת.    

מהפתעת מלחמת יום הכיפורים ניתן היה ללמוד עד כמה עבודת המודיעין בכללותה נתונה תחת השפעות הלכי הרוח של ההנהגה הלאומית והעם. תא"ל יואל בן פורת שהיה מפקד 8200 ב-1973, הסביר באחד ממאמריו כיצד הלך הרוח הלאומי יצר בשנים שלפני מלחמת יום כיפור את אשליית הביטחון העצמי הישראלי ביחס לאיומי המלחמה. וכך כתב: "ממאורעות 1936-39 דרך כל המלחמות שלושים שנה של ביטחון עצמי גואה והולך. זו הייתה האווירה הפסיכו-אינטלקטואלית ששררה בארץ ערב מלחמת יום הכיפורים. היא הייתה נחלת הציבור כולו, ולא רק בצה"ל או בחיל המודיעין...כאשר גל של שביעות רצון עצמית, רהב ושחצנות מציף את החברה כולה במשך שנות דור, ובמיוחד בשש השנים בין 1967 ל-1973, מתקשה המודיעין לחתור נגד הזרם."

כאשר התפיסה החברתית הכוללת מנותקת ממגמות המתרחשות מעבר לגבול, כל מאמצי האיסוף וההערכה עלולים להילכד גם הם בעיוורון אסטרטגי.

 תפיסת הביטחון של בן גוריון - במתחים לא פתורים

בסיום מלחמת העצמאות הדגיש בן גוריון את ההכרה שגם ניצחון מוחץ של ישראל בשדה הקרב, לא מונע את סבב המלחמה הבא. במקרה הטוב הוא מעניק לישראל שנות שקט להתבססות.  מכאן, בנקודת המוצא לתפיסת הביטחון שלו, הכיר במתח המתמיד בין חובת המוכנות המתמדת למלחמה, בהכרה שהיא עלולה לפרוץ במפתיע ביוזמת האויבים, לבין ההכרה באי יכולתה של מדינת ישראל להציב באופן קבוע צבא מגויס ערוך ומוכן בכמות ובדרגת הכוננות הנדרשת במענה זמין למלחמה. 

במתח הזה, נקבעה נקודת איזון להחזקת כוח צבאי סדיר קטן, שיגובה לשעת חירום בגיוס מילואים מקיף. מתוך תלות זו בצורך המעבר ממצב השגרה הלאומי, אל מצב החירום הכרוך בפריצת המלחמה, הוגדר הכורח למתן ההתרעה המודיעינית למלחמה, כורח זה נעשה עם השנים לנדבך היסוד בתפיסת הביטחון הישראלית. בתוך כך, הובן גם כורח הפרשנות המודיעינית, במאמצי ההערכה המודיעיניים, על מנת למנוע ככל הניתן הפעלת גיוס המילואים למול כל התרעה קלה ובלתי מבוססת.

נמיגות ההתרעה

לכניסת מערך צבאי סדור כמו צבא מצרים לסיני התלווה - כמו בימים שקדמו למלחמת ששת הימים - שובל של סימנים מעידים. גם בהערכות צבא סוריה בגולן, בימים שקדמו למלחמת יום כיפור וגם בכל שנות הכוננות לאחר מכן, ניתן היה להציב תפיסת התרעה על בסיס רשימת סימנים מעידים. צורת והגיון ההערכות בחיזבאללה בלבנון כמו חמא"ס בעזה, הציבו אתגר חדש למאמץ האיסוף לסימנים מעידים למלחמה. לנוכח מערכי האש הפרוסים וחפורים בעמדות מוסוות בפריסת קבע, בליבת אזורים מאוכלסים, ומערכי ההגנה במרחב הכפרי והעירוני המצויים במוכנות מתמדת לאורך כל ימות השנה, בהתבססות על פעילים בני המקום, נמוגה במידה רבה יכולת האיסוף והמעקב אחר סימנים מעידים קלאסיים, על בסיסם הוצב בעבר מאמץ ההתרעה המודיעינית. יכולת המודיעין הישראלי למתן התרעה הלכה והצטמצמה כי האויב נערך בשיטה שמאפשרת מוכנות מתמדת למעבר מהיר משגרה לחירום, מתוך מערכיו המשולבים במרחב האזרחי הבנוי.

הרמטכ"ל אביב כוכבי בהחלט זיהה את האיום החדש שהתהווה בגבול הצפון עם התארגנות כוחות קומנדו "רדואן" להתקפה אל יישובי ומוצבי מרחב הגבול, והדגיש בהתאם את חובת המוכנות להגנה. אולם הוא תמך את ההערכות להגנה בהנעה מהירה של כוחות עילית חי"ר סדירים לתגבור ההגנה. במודעות זו קבע וסידר מדרגות כוננות לתגבור הגנת מרחב הגבול.  גישה דומה הופנתה גם לדרום למול איום התקפת כוחות הקומנדו של חמאס- "נוחבא". אולם גם בצפון גם בדרום הערכות הגנתית זו הייתה תלוית התרעה מודיעינית.

בעשור האחרון, תודעת העליונות המודיעינית שהתבססה במבצעי המב"מ, הדחיקה את המצוקה שהייתה צריכה להתעורר ביחס ליכולת מתן ההתרעה לגבי מעבר מהיר של חיזבאללה או חמאס למתקפה נגד ישראל. מבצע "שומר חומות" במאי 2021, נפתח לדוגמה, בהתקפת רקטות מחמאס על ירושלים, כאשר ההתרעה לכך ניתנה כשעה בטרם נפתח הירי. זו איננה התרעה מספיקה במושגי זמן ומרחב אסטרטגיים. ההערכות של חמאס וחיזבאללה בתוך ריכוזי האוכלוסייה, בארגון הכוחות על בסיס בני המקום, מאפשרת להם מעבר מהיר ביותר להתקפה. בניגוד להכנות צבא סדיר קלאסי להתקפה, , תפיסת הפעולה וההתארגנות של חמאס וחיזבאללה טשטשו במודע את הסימנים המעידים ובכך התערערה יכולת המודיעין הישראלי למתן התרעה אסטרטגית למלחמה.

בספרו החדש הראוי לעיון, של תא"ל מיל' דב תמרי - "חיים במלחמה" - הפרק האחרון דן בכישלון השביעי באוקטובר ומתמקד בין היתר בהתרעה ששוב הכזיבה. בסוגיה זו כתב: " חיוני שהמטכ"ל ישאל את עצמו: מה יהיה אם לא תהיה התרעה מודיעינית למלחמה? איך תראה המלחמה ומה יהיו תוצאותיה אם תפרוץ ללא התרעה? ... מה עומד לרשותנו אם לא תהיה התרעה?" 

במבט זה, הפתעת התקפת חמאס בבוקר שבעה באוקטובר כרוכה בתהליך שינוי ארוך והדרגתי שהלך ושמט בשנים האחרונות את הבסיס להנחות היסוד של תפיסת הביטחון הישראלית ובראשן מושג ההתרעה. .

בדיוק אל יסודות אלה של תפיסת הביטחון הישראלית, מוקדה תפיסת המלחמה החדשה האיראנית כפי שעוצבה בעשורים האחרונים, במגמה לטלטל את מרכיבי האיזון שכוננו בעבר את יסודות התפיסה הישראלית.

סיכום

בכל דרך מדינת ישראל נדרשת לגיבוש תפיסת ביטחון חדשה. בתוך כך, הקושי הגובר ביכולות מתן ההתרעה למלחמה, מחייב ביסוס מחודש למאמץ ההגנה כמאמץ מתמיד בכל הגבולות ובזירת הפנים. במאמצי ההגנה נדרשת התייחסות מחודשת לצורך החיוני בעומק טריטוריאלי. מימים ראשונים לאחר מלחמת העצמאות היה מוסכם במערכת הביטחון כי לא ניתן להגן על מדינת ישראל מקו רצועת החוף הצרה בקו כפר סבא כביש 6.

לנוכח יכולות המלחמה החדשה, העומק הטריטוריאלי נדרש פי כמה. הוא מחייב אחיזה ישראלית בבקעת הירדן כגבול הביטחון המזרחי ובשטחים חיוניים ביהודה ושומרון. במערכת האיומים האזורית שהתפתחה, תפיסת ביטחון ישראלית נדרשת להכרה בנוכחותו הגוברת של איום קיומי אזורי רב זירתי, שמחייב בנייה מחודשת של תודעת קיום במשטר מתמיד של מגננה אסטרטגית.  

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבת המושג: 'התרעה'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה - הגנה: הצורך להגן בכל הרמות, ייצור ידע, 31/5/14.