תקציר: ה-4 ביולי היה יום השנה לקרב קרני חיטין (1187), שבו הכניע צלאח א-דין מהשושלת האיובית את הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים, בפיקודו של מלך ירושלים, גי דה ליזיניאן. הקרב התקיים באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, ובעקבותיו קרסה הממלכה הצלבנית - אכולת המלחמות הפנימיות - בארץ ישראל. מאז ה- 7 באוקטובר 2024, יש לעולם המוסלמי סאלח א-דין חדש. ואנחנו? אנחנו נראים מסוכסכים ומפולגים ונרקבים מבפנים כמו הממלכה הצלבנית אז...
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
ה-4 ביולי היה יום השנה לקרב קרני חיטין (1187) בין הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים בפיקודו של מלך ירושלים, גי דה ליזיניאן, לבין הצבא המוסלמי בהנהגת צלאח א-דין מהשושלת האיובית, יוזם הג'יהאד נגד הנוצרים בארץ ישראל.
ניצחונו של צלאח א-דין הוכיח, בצד יכולתו הצבאית, גם את יכולתו לאחד פלגים מוסלמיים שונים תחת מטרה משותפת. הצלחתו העלתה אותו למעמד של דמות אגדית, המסמלת עבור המוסלמים התנגדות ל'כופרים' ואחדות. הקרב הזה לא רק עיצב מחדש את הנוף הפוליטי של האזור, אלא גם הותיר מורשת שמהדהדת עד היום.
הקרב התקיים באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, ובעקבותיו קרסה הממלכה הצלבנית בארץ ישראל. הקרב הזה מלמד אותנו, כיצד אירועים צבאיים יכולים להשפיע על מדיניות, תרבות ודת לאורך מאות שנים.
קשה להתעלם מהדמיון בין האירועים אז לעתה: אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2024, יש למוסלמים סאלח א-דין חדש. ואנחנו? אנחנו נראים מסוכסכים ומפולגים ונרקבים מבפנים, ממש כמו הממלכה הצלבנית אז.
מהלך הקרב בקצרה:
רקע: הצלבנים היו תחת לחץ מתמשך מצד הכוחות המוסלמים באזור. לפני הקרב, צלאח א-דין הצליח להקיף את הצלבנים ולמנוע מהם גישה למקורות מים, דבר שהוביל להתשה חמורה.
הקרב עצמו: הקרב התנהל בעיצומה של תקופת קיץ חמה במיוחד, וצבא הצלבנים התייבש במהרה. הצבא המוסלמי, לעומת זאת, היה מאורגן ומצויד היטב. צלאח א-דין ידע לנצל את יתרונותיו הטקטיים, והצבא הצלבני נשבר לאחר מספר שעות של לחימה עזה.
תוצאות: צבאו של צלאח א-דין ניצח ניצחון מכריע, ובכך חיסל כמעט לחלוטין את הכוח הצבאי הצלבני המרכזי. גי דה ליזיניאן נלקח בשבי יחד עם אבירים רבים נוספים.
משמעויות היסטוריות:
- הקרב המחיש את חשיבותה של אסטרטגיה צבאית נכונה, הבנויה על הכנה וניצול של חולשות האויב. ההברקה של צלאח א-דין בכיתור והבסה של הכוחות הצלבנים, משמשת לקח חשוב לאסטרטגיות צבאיות וגיאו-פוליטיות עכשוויות.
- נפילת ירושלים בידי המוסלמים: הניצחון בקרני חיטין סלל את הדרך לכיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין באוקטובר 1187. כיבוש זה היה נקודת מפנה חשובה במסעי הצלב.
- פתיחת הדרך למסעי הצלב השלישי: התבוסה הצלבנית עוררה תגובות חזקות באירופה, והובילה למסע הצלב השלישי, בהנהגת ריצ'רד לב הארי, פיליפ השני מאוגוסטוס ופרידריך ברברוסה.
משמעויות ניהוליות
ניצחונו של סלאח א-דין הוכיח לא רק את יכולתו הצבאית אלא גם את יכולתו לאחד פלגים מוסלמיים שונים תחת מטרה משותפת. לעומתו, היה גי דה ליזיניאן שקוע עד שורשי שערותיו בתככים שבין מפלגת האצילים המקומית (מפלגת הברונים) - שאיחדה את משפחות האצולה המבוססות שהלכו וצברו ממון וכוח פוליטי - למפלגת חצר המלוכה, שהורכבה מאנשי החצר ומשכבת אצילים מאירופה, שנוכחותם שימשה את החצר במאבקה לשמירת כוחה, כמו גי מליזיניאן. המצב הזה מזכיר מאוד את מצבנו הפנימי העגום בישראל היום.
הנה לנו הוכחה נוספת לנכונותה של התיאוריה הגורסת כי הלכידות הפנימית של מדינה חיונית להישרדותה ויעילותה בסכסוכים חיצוניים, לקח שנותר רלוונטי באקלים הגיאופוליטי של ימינו.
הקביעה הזו מומחשת היטב פונקציית ההצלחה של המומחה הארגוני יצחק אדיג'ס, לפיה הצלחה היא פונקציה בין פועלנו בסביבת הארגון, למידת הלכידות בתוכנו. משמע, למידת שיתוף הפעולה הפנימי; כי כשהמכנה שלילי, התוצאה הופכת למינוס:
משמעות לימינו:
- יציבות פוליטית ולכידות פנימית חיוניים לשמירה על עמידות בפני איומים חיצוניים, לקח שנשאר רלוונטי גם היום. הפילוגים בתוך ממלכת ירושלים תרמו לנפילתה, ושימשו סיפור אזהרה לכל מדינה מודרנית המתמודדת עם בעיות דומות.
- סמליות ואידיאולוגיה: הקרב משמש כסמל חשוב בהיסטוריה האסלאמית והערבית. הוא מהווה דוגמה לניצחון אסלאמי על פלישה זרה, ומשמש לעיתים קרובות בהקשרים של רטוריקה פוליטית והיסטורית.
- השפעה על יחסי יהודים-מוסלמים ונוצרים-מוסלמים: הקרב והשלכותיו תרמו לעיצוב תפיסות היסטוריות ארוכות טווח ביחסי הדתות האברהמיות. הוא מדגיש את המורכבות של היחסים בין דתות ותרבויות לאורך ההיסטוריה.
- אסטרטגיה צבאית: קרב קרני חיטין ממשיך להילמד כמקרה בוחן חשוב באסטרטגיה צבאית ובהבנה של לחימה במצבי תנאי שטח קשים.
[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעשרה
- אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
"לפני הקרב, צלאח א-דין הצליח להקיף את הצלבנים ולמנוע מהם גישה למקורות מים, דבר שהוביל להתשה חמורה"
איזו התשה אנחנו הצלחנו לגרום לחמאסניקים, כולל להנהגתם?
אנחנו סיפקנו "אספקה הומניטרית" למחבלים, כולל לא רק מים כמובן, כי לא רצינו להצטייר כלא מספיק הומניים וליברליים בעיני העולם (ועצמנו – אולי לחלקנו. לחלק אחר הומניות עם עזה החמאסניקית – סדום המודרנית – לא באה בטוב אחרי 7/10).
היינו חייבים לומר לעזתים ולעולם – רוצים סיוע הומניטרי? אוקי, רק באזורים שבשליטתנו, אחרי בידוק שלנו, ורק למי שנשמע להוראותינו ומגיע להיכן שאנחנו רוצים שיגיע. לא למחבלים.
במקום זה השארנו את החמאס לנהל את העניינים בעזה, לדאוג קודם כל לעצמו, וכמובן שאין לו שום עניין ברווחת החטופים וגם לא ברווחת אזרחי עזה. השמטנו את אחד ממנופי הלחץ המסורתיים היעילים ביותר בתורת המלחמה – התשת האוייב בצמא וברעב.
ניהול המלחמה עד היום היה כושל. לא רק במחדל המוכנות לפני המלחמה, אלא בצורה בה היא מנוהלת.
כל הצמרת הצבאית והמדינית צריכה ללכת.
Pingback: הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע | ייצור ידע