תקציר: אומרים על צרפת שפעמים רבות מידי, היה צריך להציל אותה מעצמה. ואמנם, ההיסטוריה שלה רצופה תהפוכות פוליטיות וחברתיות רבות, מלחמות אזרחים ומשברים פנימיים: היום, טובעת צרפת בים של הגירה, שהופכת את כנסיותיה למסגדים ואת רחובותיה לרחובות של מדינת עולם שלישי, עם כאוס שלטוני והקצנה גוברת, אך מציל לא נראה באופק. אין תקווה, אין עתיד... רק חלום מוסלמי שהולך ומתגשם!

*  *  *

"אירופה (וצרפת בתוכה) היא בת תמותה, היא יכולה למות", טען נשיא צרפת עמנואל מקרון, שבגחמה של רגע וללא התייעצות הטיל את ארצו ביוני-יולי 2024 לבחירות, שתוצאותיו הצפויות מראש, דרדרו את צרפת לכאוס פוליטי, בנוסף על הכאוס החברתי שבו היא שרויה. 

"מתנדנדת על הגלים אך אינה טובעת" (בלטינית: Fluctuat nec mergitur, בצרפתית: Il est agité par les vagues, et ne sombre pas ) הוא ביטוי בלטינית המשמש כמוטו של העיר פריז. הביטוי מופיע בסמל העיר לצד ספינה המתנדנדת על הגלים בים גועש (ראו התמונה למטה). מקור הביטוי הוא בתאגיד יורדי הים בנהר הסן שבפריז, אשר שלט במסחר בעיר מאז התקופה הרומית.

אבל צודק מקרון. לא רק פריז מתנדנדת על הגלים, אלא צרפת ועימה אירופה כולה, והיום היא קרובה לטביעה יותר מאי פעם. שהרי, כמה שנים עוד תשרוד הדמוקרטיה עד שתיאלץ לפנות את מקומה לאמצעים רדיקליים יותר, שינסו לדחות את הקץ הבלתי נמנע?

אומרים על צרפת שפעמים רבות מידי, היה צריך להציל אותה מעצמה...

ואמנם, ההיסטוריה שלה רצופה תהפוכות פוליטיות וחברתיות רבות, מלחמות אזרחים ומשברים פנימיים:

1. המהפכה הצרפתית (1789-1799) הטביעה אידאלים של חירות, שוויון ואחווה בים של דם, בשלטון הטרור וברצח המלך לואי ה-16 והמלכה מרי אנטואנט.
2. מלחמות נפוליאון (1803-1815) קטלו מיליון צעירים צרפתים. ולשם מה? להחזרת בית בורבון לשלטון?
3. מהפכות 1830 ו-1848 הובילו להקמת הרפובליקה השנייה, הרעועה והרקובה מבפנים.
4. מלחמת פרוסיה-צרפת הובילה להפלת הקיסרות השנייה של נפוליאון השלישי והקמת הרפובליקה השלישית, שהייתה אפופה במהומות הקומונה הפריזאית, שכללו עימותים אלימים ברחובות פריז ולחוסר יציבות פנימית נוסף.
5. מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי (1940-1944) סיימה את הריקבון הפנימי הזה בכיבוש נאצי ובהקמת ממשלת בובות משתפת פעולה בוישי, ורק אדם אחד עקשן, הגנרל שארל דה גול ודם החיילים האמריקנים החזיר לה את כבודה.
6. מרד הגנרלים 1961 היה ניסיון הפיכה שנעשה על ידי מספר גנרלים בצבא הצרפתי, שהתנגדו למדיניותו של שארל דה גול לגבי אלג'יריה. שוב היה זה הגנרל דה גול שהציל את המדינה הטובעת, ייצב אותה והקנה לה חוקה חדשה.
7. משבר מאי 1968 התאפיין במחאות סטודנטים ושביתות כלליות ששטפו את צרפת. המצב הגיע לכדי משבר פוליטי, אך בסופו של דבר הוביל לשינויים משמעותיים בחברה הצרפתית ובפוליטיקה הצרפתית.

דה גול שייך לזן של נפילים, שמגיח פעם אחת בחייה של אומה. מי יוכל להושיע את צרפת הפעם?

הפער בין המרכז לפריפריה בצרפת, מחאת האפודים הצהובים ותחושת הניתוק מהשלטון

מאחורי ההיסטוריה המפוארת של צרפת, תרבותה העשירה והמורשת הפוליטית המגוונת שלה, מבעבעת מציאות חברתית ופוליטית מורכבת, המושפעת מהפערים המתרחבים בין המרכז לפריפריה. הפערים הללו נחשפו ביתר שאת במהלך השנים האחרונות, במיוחד עם פרוץ מחאת האפודים הצהובים שהביאה לידי ביטוי תחושות של ניכור, תסכול וחוסר אמון כלפי השלטון המרכזי.

הפער בין המרכז לפריפריה בצרפת מתבטא בתחומים שונים, כמו: כלכלה, חינוך, תחבורה ושירותים ציבוריים. המרכז, המתמקד בעיקר בפריז ובערים הגדולות, נהנה ממשאבים רבים, מקומות עבודה יוקרתיים וגישה לשירותים איכותיים. לעומת זאת, הפריפריה, הכוללת את האזורים הכפריים והערים הקטנות, נאלצת להתמודד עם ירידה בתשתיות, חוסר הזדמנויות תעסוקה ותנאי חיים פחותים. הזדקנות האוכלוסייה וההגירה לערים יוצרת מצב שכפרים רבים מתרוקנים מיושביהם ומשתלטים עליהם קבוצות מהגרים, ההופכות את הכנסייה המקומית למסגד, ומנהלות שם אורח חיים זהה לחייהם במזרח התיכון.

מחאת האפודים הצהובים החלה בנובמבר 2018, כתגובה להעלאת מיסי הדלק שהוכרזה על ידי הממשלה. המוחים, שרובם מגיעים מהפריפריה, טענו שההעלאה הזו משפיעה בעיקר עליהם, בשל תלותם הרבה בכלי רכב פרטיים. המחאה התפשטה במהירות והפכה לתנועה רחבה שמבטאת את תסכולם של אזרחים רבים מהפערים החברתיים והכלכליים במדינה.

המוחים דרשו תיקונים במערכת המס, העלאת שכר המינימום ושיפור תנאי החיים באזורים הכפריים. המחאה נמשכה חודשים רבים וכללה הפגנות אלימות, חסימות כבישים והשבתות כלליות. הממשלה נאלצה להגיב ללחץ הציבורי והציעה שורת רפורמות, אך האמון בין המוחים לשלטון נותר נמוך.

המחאה חשפה את התחושות החזקות של ניתוק וניכור שהפריפריה חשה כלפי השלטון המרכזי, שנתפס כאליטיסטי ומנותק מהמציאות של האזרחים הרגילים. תחושות אלו הובילו להתחזקות התמיכה במפלגות הימין, במיוחד במפלגת "החזית הלאומית" של מרין לה פן, שמבטיחה לתת קול לאותם אזרחים "נשכחים".

האגרסיביות וההתמדה של מחאת האפודים הצהובים יצרו שינוי בתודעה הציבורית והפוליטית בצרפת. אולם הממסד הציבורי לא יכול היה לפתור את הבעיה.

הרוסים בשער

מאז תחילת העשור השני של המאה ה-21, המתיחות בין רוסיה למדינות המערב, ובמיוחד לאירופה, הולכת וגוברת. פעולותיה של רוסיה באוקראינה, סיפוח חצי האי קרים ב-2014, ותמיכתה במשטרים רודניים במזרח אירופה ובמזרח התיכון, העלו את החשש באירופה מפני איומים ביטחוניים חדשים מצידה של רוסיה. כתוצאה מכך, צרפת - כמו מדינות רבות אחרות באירופה - החלו להתחמש בצורה משמעותית על מנת להתמודד עם האיומים הללו ולחזק את יכולת ההגנה שלהן.

במקביל, מתרבות הטענות כי רוסיה בוחשת בפוליטיקה הפנים מדינתית באירופה, וכי היא מעודדת - בצורה ישירה או עקיפה - את ההגירה המוסלמית לאירופה, מאזורי ההשפעה שלה במזרח התיכון. זאת, במטרה ליצור כאוס חברתי ולערער את היציבות הפוליטית והחברתית במדינות האיחוד האירופי. תמיכתה של רוסיה במשטר אסד בסוריה ובמשטרים רודניים אחרים באזור, המובילים למלחמות אזרחים ולגלי פליטים, נתפסת כאסטרטגיה להחרפת משבר הפליטים באירופה. בנוסף, מואשמת רוסיה בהפצת דיסאינפורמציה וביצירת קמפיינים של מידע כוזב ברשתות החברתיות במטרה ליצור פחד ושנאה כלפי מהגרים מוסלמים, ולהעמיק את הפערים החברתיים באירופה. יש גם טענות שרוסיה תומכת בצורה כלשהי בארגוני ימין קיצוני באירופה המניפים דגלים של אנטי-הגירה, אנטי-אסלאם וגזענות, כדי להגביר את המתחים החברתיים ולפגוע בלכידות החברתית.

התוצאה של האיומים הללו היא שצרפת מתחמשת. היא הגדילה את התקציב הביטחוני שלה באופן משמעותי. ההוצאות על ביטחון כוללות השקעות בציוד צבאי חדש, תחזוקה ושדרוג של ציוד קיים, פיתוח טכנולוגיות חדשות, והכשרת כוחות צבאיים. תקציבים אלו באים לעיתים על חשבון תחומים אחרים כמו חינוך, בריאות ורווחה. הוצאות הביטחון המוגברות עלולות להוביל לגירעונות תקציביים ולהעלות את החוב הציבורי של צרפת. הממשלה עשויה להיאלץ להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות אחרות כדי לממן את ההתחמשות, מה שעלול להשפיע על השירותים הציבוריים ועל הרווחה הכללית של האזרחים. משם המעבר אל הרחוב בצרפת קצר מאוד.

יחד עם זאת, להתחמשות יש גם יתרונות: צרפת היא אחת מהיצואניות הגדולות של נשק בעולם. הגידול בהוצאות הביטחוניות מספק דחיפה לתעשיות הביטחוניות המקומיות. חברות צרפתיות בתחום הביטחון נהנות מהשקעות מחקר ופיתוח, הזמנות חדשות ויצירת מקומות עבודה. זה תורם לצמיחה הכלכלית בטווח הקצר ומחזק את מעמדה של צרפת כיצרנית ויצואנית של ציוד ביטחוני מתקדם. זה מחזק את מעמדה הכלכלי והפוליטי של צרפת בזירה הבינלאומית, אך גם מעורר ביקורת בשל יצוא נשק למדינות המעורבות בסכסוכים.

היום, טובעת צרפת בים של הגירה, ומוסדותיה משותקים

ביולי 2009 ידעה ישראל משבר הגירה קשה, אבל למרבה המזל ובדקה ה- 90 ממש, הוכיחה אז הממשלה יכולת פעולה. במרץ 2010 עברה החלטת ממשלה על הקמת הגדר בגבול עם מצרים, והיא הושלמה עד אמצע 2013. משבר ההגירה נעצר במידה רבה.

בצרפת זה לא קרה... קיפאון ביורוקרטי ואווילות הפרוגרסיבית של דבקות ברב תרבותיות - שנידונה מראש לכישלון - מנעו מצרפת מלטפל בבעיית ההגירה שלה בזמן. היום, זה כנראה כבר מאוחר מידי. כנסיותיה הופכות למסגדים. כפריה נכבשים ורחובותיה נראים כרחובות של מדינת עולם שלישי, עם כאוס שלטוני והקצנה גוברת.

הכאוס הזה משפיע על אירופה כולה. ראשי 'האיחוד האירופי' בפאניקה ובצדק. צרפת היא אבן הבסיס של הגוש כולו. מה יהיה על יחס החוב תוצר? מה יקרה לאג"ח?

מציל בינתיים לא נראה באופק. אין תקווה, אין עתיד... רק חלום מוסלמי שהולך ומתגשם!

העידן הלאומני שלפני השתלטות האסלאם

להזכירכם, הימין היה קרוב כפסע לרוב מוחלט בסיבוב הראשון. עתה, במקום שתיווצר אכזבה מחוסר היכולת של ממשלה ימנית לתפקד, תתגבר השתוללות המהגרים ביתר שאת ותשרת את מסע הבחירות של מארין לה פן בעוד שנתיים וחצי, בבחירות לנשיאות!

המעבר הזה לצרפת מוסלמית לא יעבור בשקט. לפני העידן האסלאמי צפוי לצרפת שלטון ימני שינקוט באמצעי חירום, שמן הסתם ישנו מאוד את צביונה הדמוקרטי.

מי שחושב שהימין בצרפת הובס בסיבוב השני של הבחירות, ב- 7 ביולי 2024, טועה ומטעה. זו השיטה הצרפתית שמאזנת בסיבוב השני ומאפשרת יצירת דילים שחוסמים שינוי. רק שעצירת הימין ע"י קואליציה שבה הקומוניסטים נותנים את הטון, היא מתנה לימין הצרפתי, שאם היה מרכיב ממשלה, היה נחסם ע"י נשיא לעומתי ואליטות ששהיו עושות הכל להכשילו (כמו אצלנו...).

להזכירכם, הימין היה קרוב כפסע לרוב מוחלט בסיבוב הראשון (ראו המפה למטה). עתה, במקום שתיווצר אכזבה מחוסר היכולת של ממשלה ימנית לתפקד, תתגבר השתוללות המהגרים ביתר שאת ותשרת את מסע הבחירות של מארין לה פן בעוד שנתיים וחצי, בבחירות לנשיאות!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גדעון קוץ (2024), נשיא צרפת: "קיים סיכון שאירופה כפי שאנו מכירים אותה תמות", מעריב, 26/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.

דף הטוויטר של Judeoespañol: צרפת בעלבונה!