תקציר: הפנמתה של הבנת מצב החירום - ככזה שאיש בעבר לא פגש כמותו - מובילה להכרה, שתחקיר על התנהלות הכוחות באירוע אינו יכול להתנהל במתודה הנדסית לינארית המתאימה לחקירת תאונות מטוסים או תאונת רכבות. עליו לפרוץ מחוץ לכל מה שמקובל וידוע, כאמת מידה ללמידה ולשיפוט. למה? כי דווקא התלות המקצועית של מערכות ממוסדות בנהלים ותרגולות מוכנים מראש, היא זו שמחוללת את פערי המענה לאירוע שבטבעו הוא ראשוני וחסר תקדים.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
חברי קיבוץ בארי עברו בשבעה באוקטובר תופת נוראה, ואיש אינו רשאי לבקר את אכזבתם ממסקנות התחקיר על לחימת צה"ל בבארי. אין לי ספק שהתחקיר נעשה ביושר ובמלוא המקצועיות המחייבת. ובכל זאת, מותר ואולי גם ראוי להסביר את מגבלות היסוד הטמונות בכך שהתחקיר עוסק באירוע חירום שבכל קנה מידה היה חסר תקדים.
חיל האוויר ידוע במורשת ייחודית של קיום דפוסי תחקור במופת של מאמץ שיטתי ללמידה ולהפקת לקחים. אולם ההצטיינות בתחקירי חיל האוויר נובעת ברוב המקרים מכך שהתחקירים ממוקדים בדרך כלל בחקירה טכנית, על פעילות שנתונה בטבעה בתוך מסגרת ייחוס מוכרת ובעלת כללים מנחים ומדדים כמותיים מוסכמים.
כאן טמונה מהות השוני המייחדת את תחקור הלחימה בבארי כאירוע שמראשיתו עד סופו מחייב את החוקרים לפריצת כל המסגרות המוכרות, לשיפוטו של אירוע כזה.
אל"מ מיל' ד"ר אפרים לאור, חקר בעבודת הדוקטורט שלו את אירוע צ'רנוביל כמקרה דגם לאסון פתע המוני רב נפגעים. בעבודתו תיאר את מרכיבי הכישלון שמאפיינים מערכות ביטחון מוסדיות ממשלתיות בעת התמודדותן באירוע חירום שמתגלה בכל ממדיו כחסר תקדים. דווקא התלות המקצועית של מערכות ממוסדות בנהלים ותרגולות מוכנים מראש, היא זו שמחוללת את פערי המענה לאירוע שבטבעו הוא ראשוני וחסר תקדים.
הפנמתה של הבנת מצב החירום - ככזה שאיש בעבר לא פגש כמותו - מובילה להכרה, שתחקיר על התנהלות הכוחות באירוע אינו יכול להתנהל במתודה הנדסית לינארית המתאימה לחקירת תאונות מטוסים או תאונת רכבות. עליו לפרוץ מחוץ לכל מה שמקובל וידוע, כאמת מידה ללמידה ולשיפוט.
רק לדוגמה, בירידה לפרטים מעשיים, הנוהל המוכר והמתורגל בצה"ל לאירועי חדירת מחבלים ליישוב והשתלטות על בני ערובה נקרא "צבא שמיים". הנוהל מסדיר את תהליכי ההתארגנות הראשוניים, את סידור השליטה במרחב עד לניהול מו"מ עם המחבלים והכנסת צוות ההשתלטות לשחרור בני הערובה. מה שהתרחש בבארי ובכפר עזה, הוא כל כך אחר בכל הממדים באופן שכוחות הביטחון בפגישתם הראשונית עם האירוע נדרשו קודם כל להפנים שזה משהו אחר קטגורית מכל מה שהכירו.
בהיבט זה, תחקיר בארי ממש לא יכול להתקיים כתחקיר במתודה המוכרת הבוחנת התרחשות מבצעית על פי אמות מידה מקובלות, עד כדי יכולת לבחון גם את תהליכי קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח. המפקדים שהתייצבו שם, פעלו במצב שהיה כאוטי בכל ממדיו, והתנהלו בתוך מערבולת שלא היה בה כל נקודת אחיזה לסמכות פיקודית חיצונית שאולי תסדיר קווים מנחים לפעולה. האופן שבו פעלו המפקדים בשטח, היה לכוד במצב בסיסי של מערכת שמתהווה מתוך עצמה ורק מי שמעורב בה אישית היה יכול להתחיל לשרטט בה קווים מסדירים. במבט הזה, לתא"ל ברק חירם שהגיע לשער בארי ולקח פיקוד היה תפקיד חיוני של סמכות פיקודית שביקשה בשלב ראשוני להסדיר שיטת פעולה במרחב כאוטי.
לא מפתיע שהתחקיר שהוצג הותיר את חברי בארי עם שאלות שנותרו ללא מענה. הפער בין הציפיות מהתחקיר לבין מה שהוצג נובע אף הוא מטבעו הכאוטי חסר התקדים של האירוע.
החברה הישראלית וגם צה"ל האמונים ומחונכים על דפוסי חשיבה מודרניים, עומדים במקום הזה בפני הכורח להכיר שבאירוע חירום חסר תקדים, גם חכמת המומחים נותרת חסומה בפני שאלות שאינן מתכנסות להפקת לקחים מהסוג הטכני ההנדסי. בוודאי התחקיר רציני ומקצועי. רק מומלץ להדגיש כי לאירוע חירום חסר תקדים, גם התחקיר נדרש למסגרת התייחסות מתודולוגית ייחודית וחסרת תקדים.
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע
בורחים מהמחדלים הגדולים אל הניהול המיקרו-טקטי בשטח, שם היו לוחמים ומפקדים אמיצים שתיפקדו בתנאי כאוס מוחלטים ובאומץ רב בתנאים בלתי אפשריים. אז אותם בודקים קודם.
יש לזה סיבה – הרצון לאפשר המשך כהונת בעלי התפקידים הבכירים האחראים לאסון הנוראי.
אותם אנשים שאחראים על קונצפציות הזויות לגמרי, על בניין לא נכון של הכוח, על הפעלה שגויה לחלוטין בכל שלב משלבי המלחמה, על נסיון לאינדוקטרינציה של חיילי צה"ל ברוח הפרוגרסיבית ועוד.
*לפני* מלחמה עם לבנון, כל המטכ"ל צריך להיות מוחלף באנשים עם מחשבה אחרת ועם יכולות אחרות. זה מטכ"ל כשלוני שלא יכול לעסוק יותר בביטחון ישראל.
עוברים לשלב הבא בלחימה ברצועת עזה? – עכשיו הזמן.
Pingback: תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע