תקציר: נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") הם תופעה חברתית רבת ממדים המשפיעה על מיליוני ילדות ברחבי העולם. תופעה זו כרוכה בהשלכות מרחיקות לכת על חייהן של הילדות הנישאות, ומשפיעה על תחומים רבים כגון חינוך, בריאות וזכויות אדם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה, המציג פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק ראשון.
• פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק שני.
• פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק שלישי.

*  *  *

נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") הם תופעה חברתית רבת ממדים המשפיעה על מיליוני ילדות ברחבי העולם. תופעה זו כרוכה בהשלכות מרחיקות לכת על חייהן של הילדות הנישאות, ומשפיעה על תחומים רבים כגון חינוך, בריאות וזכויות אדם.

מדי שנה, נישאים 12 מיליון ילדים וילדות לפני גיל 18. זו תופעה גלובלית, חוצת יבשות ודתות, ואף שהיא נתפסת כתופעה דתית, חוקרים מצביעים על כך שהיא בעיקרה נגזרת של מבנה חברתי פטריארכאלי, עוני והשכלה. ארגוני זכויות אדם אף טוענים שהתופעה הוחרפה בתקופת מגפת הקורונה.

נישואי קטינות מתרחשים כאשר ילדות נישאות לפני גיל הבגרות וההבשלה המינית, וחשוב מכך, הנפשית. התופעה נפוצה במיוחד בקרב אוכלוסיות עוני וכפריות, שם הגישה לחינוך ולשירותים חברתיים מוגבלת, או בעקבות נצחונות במלחמות, אז נמכרות בנות וילדות האויב המובס כל מרבה במחיר, כשפחות מין. ראו בתמונה למטה ילדה יאזידית בעת מכירתה (אם נמשיך לריב ולהיחלש זה יגיע אלינו. ואז, אל תופתעו. הכתובת תמיד הייתה על הקיר!).

בתמונה, מתוך דף הטוויטר של 𝗡𝗶𝗼𝗵 𝗕𝗲𝗿𝗴: ילדה יאזידית נמכרת לעבדות מינית:

ממדי התופעה היום

"... בכל שנה כ־12 מיליון ילדות, ילדה אחת מתוך כל חמש ילדות, נישאות לפני גיל 18. מדינות מרכז אפריקה הן בראש רשימת המקומות שבהן תופעה זו מתרחשת. בניז'ר, בצ'אד או ברפובליקה של מרכז אפריקה, כשבעים אחוזים מהבנות נישאות לפני גיל 18. התופעה נפוצה מאוד גם במקומות כמו הודו, גיניאה החדשה וברזיל, שם היא מגיעה לכשליש מכלל הילדות, והיא מתרחשת אפילו במדינות מסוימות בארה"ב. זאת ועוד, כשלושים אחוזים מכלל הילדות שנישאות, הן בנות פחות מ־15 בנישואיהן; תופעה הנפוצה בעיקר בבנגלדש (מבט, 2021).

בהקשר זה, חשוב לציין שאף על פי שבנים פחות פגיעים לנישואי קטינים מאשר בנות, הם אינם חסינים מפניה. אחד מתוך שלושים בנים עתיד להינשא לפני גיל 18, ומתוכם כרבע מתחתנים מתחת לגיל 15. מומחים צופים שההשלכות החברתיות של הקורונה עתידות להחמיר את התופעה, ובעטייה כעשרה מיליון ילדים וילדות נוספים ייכנסו למעגל נישואין וחיי משפחה מוקדמים (מבט, 2021). 

נישואי קטינות היו נפוצים בהיסטוריה העולמית, כולל באירופה ובתרבויות רבות אחרות

נישואי קטינות היו נפוצים בחברות רבות ברחבי העולם עבר, ולא היו ייחודיים לאסלאם. הם שימשו לעיתים קרובות כאמצעי לחיזוק בריתות פוליטיות וכלכליות. להלן דוגמאות: 

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה: איזבלה הראשונה נישאה לפרננדו השני מאראגון כשהייתה בת 18, אולם השניים התארסו כשהייתה בת 6. נישואיהם ב-1469 נועדו לאחד את ממלכות קסטיליה ואראגון, מה שהוביל לאיחוד ספרד.

מרגרט ביופורט: מרגרט נישאה בפעם הראשונה בגיל 12 לג'ון דה לה פול. נישואיה המאוחרים יותר, במיוחד לאדמונד טיודור כשהייתה בת 13, הפכו אותה לאם הנרי השביעי, מייסד שושלת טיודור.

אלינור מאקוויטניה: אלינור נישאה ללואי השביעי, מלך צרפת, כשהייתה בת 15. נישואיהם התקיימו ב-1137 כחלק מהסכם פוליטי שנועד לחזק את כוחו של לואי השביעי.

מרי, מלכת הסקוטים: מרי נישאה לפרנסואה השני, מלך צרפת, כשהייתה בת 15 ב-1558. נישואיהם נועדו לחזק את הברית בין סקוטלנד לצרפת כנגד אנגליה.

מריה אדליידה, נסיכת סבויה נולדה ב-6 בדצמבר 1685, והיא נישאה למי שהפך ללואי דה בורבון, ב-1697 כשהייתה בת 12 בלבד. הנישואין הללו היו חלק מהסכם פוליטי שנועד לחזק את הקשרים בין ממלכת צרפת לדוכסות סבויה (ראו תמונה למטה). למרות גילה הצעיר, מריה אדליידה שיחקה תפקיד חשוב בחצר המלוכה הצרפתית עד מותה בגיל 26.

הודיטה, מלכת שבא נחשבת לדמות מיתולוגית מהמאה ה-10 לפנה"ס. על פי המסורת האתיופית, היא נישאה למלך שלמה בגיל צעיר מאוד.

נישואי קטינות בברות הודו המוסלמיות וההינדיות היו נפוצים בהודו במשך מאות שנים, הן בקרב הקהילות המוסלמיות והן בקרב הקהילות ההינדיות.

נישואי קטינים בהיסטוריה של סין הקיסרית, היו לעיתים קרובות חלק מהסכמים פוליטיים בין משפחות אצולה.

ללכת בעקבות הנביא?

במדינות מוסלמיות רבות, כמו גם בקרב קהילות מהגרים מוסלמיות באירופה, נישואי קטינות מקבלים לגיטימציה תרבותית ודתית, ולעיתים אף עידוד. הם משקפים לעיתים נורמות חברתיות מושרשות (החזקות מכל חוק), המעדיפות נישואין מוקדמים כדרך להבטיח ביטחון כלכלי וחברתי למשפחה.

הנורמות והמנהגים הללו קשורים לאחד הנושאים השנויים במחלוקת והמורכבים בסוגיה זו, היא הטענה הרווחת שנישואי קטינות בחברות מוסלמיות נשענים על חיקוי הנביא מוחמד, שבעקבות מות אשתו הראשונה, התחתן עם אשתו השנייה (והאהובה מכולן) עיישה, כשהייתה בת שש בלבד. הוא מימש את נישואיו רק כשהייתה בת תשע.

עיישה הייתה אחת מנשותיו הרבות של מוחמד ונחשבת לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות באסלאם. היא טופחה ע"י מוחמד באהבה, הייתה מלומדת ופרשנית, והייתה לה השפעה רבה על הלכות הדת והמסורת האסלאמית.

המסורת הזו מתועדת במספר מקורות אסלאמיים, כולל ה"חדית', קובץ האמירות וההוראות שנמסרו על ידי הנביא מוחמד. יצוין כי קיימות גרסאות נוספות, לפיהן הייתה עיישה בת 20 בעת נישואיה.

סיכונים ומחירים

נישואי קטינות טומנים בחובם סיכונים בריאותיים ונפשיים רבים, ומסתיימים במקרים רבים במוות, מסיבות שונות. הכתבה המצורפת למטה, מספרת, למשל, על ילדה תימניה שנישאה לגבר מוסמי בשנות ה-40 לחייו, ומתה מדימום פנימי לאחר ליל הכלולות! בתימן החוקמהתיר נישואים בגילאים מוקדמים 12/13 שנים, אבל הנוהג חזק יותר.

קטינות נשואות חשופות לסיכונים בריאותיים בשל הריונות מוקדמים, לידות בסיכון גבוה ואלימות במשפחה. נוסף על כך, קטינות נושאות נאלצות לעיתים להפסיק את לימודיהן, מה שמגביל את אפשרויותיהן התעסוקתיות בעתיד. תופעה זו מהווה, כמובן, גם הפרה של זכויות הילד, כולל הזכות לחינוך, לבריאות ולהגנה מפני ניצול ואלימות.

התמודדות עם התופעה במדינות האסלאם

מדינות האסלאם נוקטות בגישות שונות להתמודדות עם נישואי קטינות. חלק מהמדינות חוקקו חוקים האוסרים נישואי קטינות או מגדירות גיל מינימלי לנישואין, אך יישום החוקים לוקה בחסר. לצד חקיקה, קיימות גם תוכניות חינוך והסברה, על מנת לשנות תפיסות תרבותיות בנוגע לנישואי קטינות ולעודד השכלה והעצמה של נשים. בנוסף, במקומות רבים ישנה עבודה עם מנהיגים דתיים לשינוי נורמות דתיות המאפשרות נישואי קטינות.

יחד עם זאת, המאמצים הללו מוגבלים מאוד בהשפעתם, והנוהג כאמור חזק מכל חוק!

התמודדות עם התופעה באירופה

באירופה קיימים חוקים ברורים האוסרים נישואי קטינות, כולל סעיפים המגנים על ילדות מהגרות. שירותי הרווחה מספקים תמיכה והגנה לילדות בסיכון לנישואי קטינות, כולל מקלטים וסיוע משפטי. בנוסף, פרויקטים לשילוב קהילות מהגרות כוללים עבודה עם קהילות ועם מנהיגים מקומיים לקידום שוויון מגדרי וזכויות ילדים. גם פה, ההצלחה מוגבלת.

סיכום

נישואי קטינות הם תופעה חמורה הפוגעת במיליוני ילדות ברחבי העולם. יחד עם זאת, מדינות מוסלמיות ומערביות טרם מצאו לה דרך התמודדות אפקטיבית. התמודדות עם התופעה מחייבת גישה רב-תחומית הכוללת חקיקה, הסברה וחינוך, שיתוף פעולה בינלאומי ותמיכה נפשית וחברתית לנפגעות.

שני הפרקים על נישואי קטינות מתוך הפודקאסט המצוין והמומלץ של עידית בר ואביעד אהרוני

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• יעל מבט (2021), נישואי קטינות: לא רק בלבנון, לא רק בעולם הדתי, הפורום לחשיבה אזורית, מכון ואן ליר, ירושלים.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.