תקציר: תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה היום בעיקר, באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שני של חומרים בסוגיה כאובה זו.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שונות. באופן כללי, ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת.

הלוחמים האפקטיביים ביותר בתופעה זו במדינות שבהם נהוגים נישואי קטינות, הם הקריקטוריסטים ומכיני כרזות המחאה הגברים, שבהרבה אומץ מרבים ללגלג על התופעה. מאמר זה מקבץ לתוכו אוסף מעבודותיהם.

אזורים שבהם התופעה מצטמצמת:

1. מדינות מתפתחות: בארצות רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, ממשלות וארגונים בינלאומיים פועלים במרץ לצמצום התופעה. חוקים חדשים נחקקים והמאמצים כוללים חינוך ציבורי, תמיכה כלכלית וחיזוק זכויות נשים.
2. מזרח התיכון וצפון אפריקה: גם במדינות אלו ישנו מגמה של צמצום נישואי קטינות, בעיקר כתוצאה מלחצים בינלאומיים ושינויים חברתיים פנימיים.

אזורים בהם התופעה עדיין נפוצה או מתרחבת:

1. אזורים כפריים ונחשלות כלכלית: באזורים רבים במדינות מתפתחות, במיוחד בכפרים ובאזורים נחשלת כלכלית, נישואי קטינות עדיין נפוצים, לעיתים כדרך להתמודד עם עוני וחוסר ביטחון כלכלי.
2. אזורים של סכסוך וחוסר יציבות: במקומות כמו סוריה, תימן ואפגניסטן, מלחמות וסכסוכים יוצרים תנאים שמובילים להגדלת התופעה, כתוצאה מחוסר יציבות חברתית וכלכלית.

מדי שנה, נישאים 12 מיליון ילדים וילדות לפני גיל 18. זו תופעה גלובלית, חוצת יבשות ודתות, ואף שהיא נתפסת כתופעה דתית, חוקרים מצביעים על כך שהיא בעיקרה נגזרת של מבנה חברתי פטריארכאלי, עוני והשכלה. ארגוני זכויות אדם אף טוענים שהתופעה הוחרפה בתקופת מגפת הקורונה.

קריקטורה ראשונה: תני לי את אחת מבנותיך לכלה...

בקריקטורה פונה איש דת מבוגר לאם צעירה עם שתי בנותיה: "שמעתי שתולידי בקרב ילד, אני צריך בנות. תני לי את אחת מבנותיך לאשה"...

קריקטורה שנייה: מי יתפוס את הזר?

הקריקטורה הזו מתארת סיטואציה קומית אך טראגית, של נישואי בוסר, בהם נערה צעירה מאוד מתחתנת עם גבר מבוגר מאוד. ה"כלה" שהיא ילדה קטנה לבושה בשמלת כלה, נגררת בוכה על ידי החתן המבוגר, שנראה שהוא זקן ונעזר במקל הליכה. אף אחת מחברותיה אינה מעוניינת לתפוס את הזר שזרקה לאחור והן בורחות ממנו כמו משד...

קריקטורה שלישית: הפעם הצלחנו להציל את חייה במחיר העובר...

הקריקטורה הזו מתקוממת בעדינות רבה ככל שניתן על מקרי המוות הרבים של ילדות שכורעות ללדת ושגופן אינו מפותח דיו להכיל לידה.

הקריקטורה מתארת סיטואציה בבית חולים שבה רופא או רופאה מדווחת לגבר, כנראה האב, על מצב האישה הצעירה ששוכבת במיטה. הרופא אומר: "لقد أنقذنا حياة الأم وفقدنا الجنين.." (הצלחנו להציל את חיי האם, אבל איבדנו את העובר). בפינה הימנית העליונה נכתב: "زواج القاصرات" (נישואי קטינות), מה שמרמז שהאישה הצעירה היא קטינה שנישאה בגיל צעיר מדי.

והמבין מבין!

קריקטורה רביעית: מי לנישואין ומי לבית הספר

הקריקטורה הזו מתקוממת בעדינות רבה ככל שניתן על נישואי הקטינות / נישואי הבוסר בגיל צעיר מאוד. הקריקטורה מתארת שתי ילדות: האחת מימין לובשת תלבושת בית ספר ונראית שמחה כשהיא מובלת לבית הספר, והשנייה משמאל לובשת שמלת כלה ונראית עצובה כשהיא מובלת לנישואין. השלט בצד שמאל מכוון ל"נישואין" (العقول) והשלט בצד ימין מכוון ל"בית ספר" (المدرسة).

'נישואי הבוסר' הללו כוללים, פעמים רבות, עינויים נפשיים ופיזיים, כולל אלימות פיזית ואונס, ומסתיימים פעמים רבות במוות.

קריקטורה חמישית: תופעת נישואי הבוסר והילדות האבודה...

ילדה נאלצת להיפרד מתיק הלימודים שלה וממשחקיה, וללכת לשרת חתן מבוגר...

קריקטורה שישית של חאדיר אל-חאירי: מי לנישואין ומי לבית הספר

הקריקטורה מציגה ילדה עומדת בצומת דרכים, כאשר שלטים מכוונים לשני כיוונים שונים: האחד מוביל ל"בית העולם", אולם הוא חסום בפניה. השני שאליו היא מנותבת, מוביל ל"בית הדת", ומשמעותו הפסקת לימודים, ילדים בגיל צעיר ופעמים רבות אף אלימות קשה ומוות.

קריקטורה שביעית של אמין אלחברה: ילדה תלויה בין שמים לארץ על שפמו של בעלה

הקריקטורה מציגה ילדה קטנה מתנדנדת על שפמו של בעלה המבוגר. הנדנוד הזה מבטא את היותה תלויה בחסדי בעלה, בין שמים לארץ, חשופה להתעללויות קשות וללידות מורכבות, המסתיימות פעמים רבות במוות.

תמונה שמינית בדף הטוויטר של Azat: נישואים בגיל 9, לפי החוק...

חוק המעמד האישי החדש בעיראק - שעומד לעבור בפרלמנט - מאפשר נישואים בגיל 9 שנים בדומה לתימן, המאפשרת נישואים אפילו בגיל 7 ו-8 שנים. באיראן גיל 13 הוא גיל הנישואין החוקי, אך ניתן להוריד אותו אם ההורים הסכימו... מקרים רבים של נישואי בוסר מסתיימים בהתעללויות קשות ובמוות, אם מצד ה'בעל' ואם בשל סיבוכי לידה...

עד מתי?

קריקטורה תשיעית: סוגרים עסקה...

זוהי קריקטורה, המציגה את עסקאות נישואי הקטינות, כשאב הילדה מוכר אותה לבעל זקן תמורת כסף, כשבתווך המתווך. כולם מצוירים כשדים מהגיהינום. מהדלת מביטה הילדה הקטנה שנמכרה. העיגול מעל ראשה מסמן את העובדה שחייה הסתיימו למעשה. מעתה היא תהיה תלויה בחסדי בעלה, בין שמים לארץ, חשופה להתעללויות קשות וללידות מורכבות, המסתיימות פעמים רבות במוות.

קריקטורה עשירית: סופן של חלומות הילדות...

הקריקטורה מתארת את הנושא הכואב של נישואי קטינות. הדמות המרכזית בקריקטורה היא ילדה קטנה, אומללה שבוכה, המסמלת את קורבנות נישואי הקטינות, היא נראית עצובה ואומללה, מה שמדגיש את הסבל והצער שנגרמים לה בעקבות הנישואים הכפויים. הילדה מחזיקה דובי צעצוע, שמסמל את הילדות שנקטעה באיבה. ליד ראשה תלוי חבל תלייה עם המילים "أحلام الطفولة" (חלומות הילדות) בתוכו. החבל מסמל את נישואי הקטינות ("زواج القاصرات" במקור), אשר מחסלים את חלומות הילדות של הבנות ומובילים למצב של סבל וייאוש.

הקריקטורה מעבירה מסר חזק נגד תופעת נישואי קטינות, תוך שימוש בדימויים חזקים ומזעזעים כדי להדגיש את האסון והנזק שנגרמים לילדות שנאלצות להתחתן בגיל צעיר.

[לאוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, ייצור ידע, 2/8/24.
• יעל מבט (2021), נישואי קטינות: לא רק בלבנון, לא רק בעולם הדתי, הפורום לחשיבה אזורית, מכון ואן ליר, ירושלים.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.