תקציר: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב גורס כי בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית - כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב - נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה על נשים במדינות האסלאם, כל הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, שיכול להתבטא בכפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני העוסק בלבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב ע"י נשים מוסלמיות. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מלחמת התרבות של אירופה. המאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב.
• פנחס יחזקאלי: התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי.

*  *  *

על בורקה, חיג'אב וניקאב - מדריך קצר לקורא, שעדיין לא נכנס לעניינים:

חיג'אב (Hijab) הוא כיסוי ראש וצוואר: צעיף, שמכסה את השיער, הצוואר ולעיתים את הכתפיים, אך משאיר את הפנים חשופות. הוא נלבש מתוך עקרונות של צניעות דתית ותרבותית, והוא הנפוץ ביותר מבין סוגי הכיסויים לנשים מוסלמיות ונלבש במדינות רבות, כולל במזרח התיכון, בצפון אפריקה, באסיה ובמערב.

החיג'אב נפוץ במקומות רבים בעולם המוסלמי. קיימים סגנונות רבים ושונים שלו, וכל אישה יכולה לבחור את הסגנון המתאים לה. חלק מהחיג'אבים הם פשוטים ואחרים מקושטים בעיטורים ובדוגמאות.

בורקה (Burqa) מכסה את כל הגוף כולל הפנים, ומייצגת גישה מחמירה יותר לכיסוי הגוף, מתוך עקרונות של צניעות דתית ותרבותית. זאת, בניגוד לחיג'אב מכסה את השיער והצוואר ומשאיר את הפנים חשופות. היא כוללת לעיתים גם רשת או פתח קטן מעל העיניים כדי לאפשר ראייה.

הבורקה נלבשת בעיקר באפגניסטן ובאזורים אחרים בדרום אסיה. היא פחות נפוצה במדינות אחרות. באזורים מסוימים, לבישת הבורקה היא חובה חברתית או דתית, ולעיתים נכפית על נשים כחלק מנורמות חברתיות או חוקים.

הניקאב (Niqab) מכסה את הפנים, משאיר רק את העיניים גלויות. לעיתים ישנן נשים שמכסות גם את העיניים באמצעות רשת שקופה או בד דק. הניקאב לרוב נלבש יחד עם חיג'אב או עם בורקה, כדי לספק כיסוי מלא לראש ולגוף. במקומות מסוימים, לבישת הניקאב היא חלק מהנורמה החברתית והדתית ויכולה להיות מחויבת על פי חוקים או מוסכמות חברתיות. במקומות אחרים, הניקאב הוא בחירה אישית ומשמש כסמל לחופש דתי וביטוי עצמי.

שכיחות: הניקאב נפוץ במקומות שונים בעולם המוסלמי, כולל במזרח התיכון, במדינות המפרץ הפרסי, בצפון אפריקה ובחלקים מסוימים של דרום אסיה.

סמליות: כמו החיג'אב והבורקה, הניקאב נלבש מתוך עקרונות של צניעות דתית ותרבותית. עבור נשים רבות, הניקאב מסמל מסירות דתית והתחייבות לערכי הצניעות וההפרדה המגדרית.

סיכום ההבדלים בין חיג'אב, ניקאב ובורקה

• חיג'אב: מכסה את השיער והצוואר, משאיר את הפנים גלויות.
• בורקה: מכסה את כל הגוף והפנים, כולל רשת או פתח קטן מעל העיניים כדי לאפשר ראייה.
• ניקאב: מכסה את הפנים, משאיר את העיניים גלויות, ונלבש יחד עם כיסוי ראש נוסף.

הבורקה, החיג'אב והניקאב ככלי דיכוי?

במקומות רבים, נשים אינן בוחרות מרצונן החופשי ללבוש חיג'אב או ניקאב, אלא נדחקות לעשות זאת בשל לחצים חברתיים, משפחתיים או דתיים. במקרים כאלה, הלבוש הופך לכלי לכפייה ולא לבחירה אישית, מה שמנוגד לעקרון החופש והזכות לאוטונומיה אישית. לכן בעיניים מערביות נתפסים הבורקה, החיג'אב ובוודאי הניקאב ככלי דיכוי, פועל יוצא של כפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי.

לבוש מסורתי מחמיר, כמו הניקאב, יכול להגביל את החירות האישית של האשה ולהקשות על השתלבותה בחברה. הניקאב לדוגמה, יכול להוות מכשול בקבלת עבודה, באינטראקציות חברתיות ובגישה לשירותים ציבוריים. בתרבויות שבהן לבוש מסורתי הוא הנורמה, נשים עלולות להיחשב כאובייקטים מיניים שיש להגן עליהם או להסתירם. זה יכול לחזק את ההפרדה המגדרית ולהפחית את השוויון בין המינים.

כאשר לבוש מסורתי נכפה על נשים, הן עלולות לאבד את היכולת לבטא את עצמן באופן חופשי. זה יכול לפגוע בתחושת הזהות האישית והביטוי העצמי שלהן, ולהוביל לתחושת דיכוי וחוסר שליטה על חייהן.

במדינות מסוימות, הלבוש המסורתי מנוצל ככלי פוליטי לשליטה על אוכלוסיות נשים. ממשלות או ארגונים דתיים משתמשים בלבוש כדי לכפות ערכים שמרניים ולהגביל את חירותן של נשים, מה שהופך את הלבוש לכלי פוליטי לדיכוי ולא לבחירה אישית או תרבותית. במדינות כמו ערב הסעודית (בעיקר לפני הרפורמות האחרונות) ואיראן, נשים נתקלות בעונשים חמורים אם הן אינן לובשות לבוש מסורתי. מצב זה ממחיש כיצד הלבוש יכול להפוך לכלי לדיכוי ולאמצעי לשליטה על חייהן של נשים.

אבל יש מצבים רבים שבהם תופסות נשים את לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב באופן שונה לחלוטין: ככלי להעצמה נשית, ולא ככלי לדיכוי. הכיצד?

בהיעדר כפיה, לבוש מסורתי יכול להיות בחירה אישית, המאפשרת לנשים לבטא את זהותן הדתית והתרבותית. הבחירה ללבוש חיג'אב או ניקאב יכולה להיתפס כסמל לחופש הבחירה והזכות לקבוע כיצד הן רוצות להציג את עצמן. נשים רבות מרגישות, שהלבוש המסורתי מעניק להן תחושת פרטיות וצניעות. עבורן, זהו כלי המאפשר להן להיות מוערכות על ידי כישוריהן ואישיותן ולא על פי המראה החיצוני. הלבוש המסורתי יכול להעניק תחושת שייכות וקהילה. הוא יכול לחזק את תחושת הקשר עם המסורת, הדת והקהילה, ולתת לנשים כוח דרך תחושת שייכות לקבוצה בעלת ערכים משותפים.

במסגרת הדת האסלאמית, חיג'אב וניקאב נחשבים לעיתים כמעשה של קיום מצוות וציות לאל. עבור נשים רבות, זהו מקור לגאווה והעצמה רוחנית, המעניק תחושת קרבה לאל והשלמה עם האמונה. בתרבויות מסוימות - כשהלחץ להתאים לסטנדרטים מערביים של יופי יכול להיות חזק - הלבוש המסורתי מאפשר לנשים להתמקד בפנימיות ולא להיכנע ללחצים חיצוניים. במקומות רבים, נשים מוסלמיות פעילות בפוליטיקה, בעסקים ובאקדמיה, כאשר הן לובשות חיג'אב או ניקאב, והן נתפסות כמודל לחיקוי על ידי נשים אחרות. בכך הן מוכיחות שהלבוש המסורתי אינו מהווה מכשול להצלחה ולהישגים אלא להפך, הוא יכול להיות מקור לכוח והשראה.

ככל שגברה תנועת ההתאסלמות במדינות המערב, הופכת הבורקה כלי לביטוי עצמי במסגרת פוליטיקת הזהויות. בתמונה למטה אנחנו רואים סטודנטים מוסלמים שהם חלק מארגון אסלאמי הקשור לטרור (MSA) מקימים דוכן ללבישת חיג'אב בבית ספר ציבורי, כדי לקדם בגדים מוסלמים ואת אימוץ חוקי השריעה:

סיכום

את המצב הזה - שלבישת לבוש מסורתי מוסלמי ע"י נשים: הבורקה, החיג'אב והניקאב, יכולה להיות בה בעת, גם כלי דיכוי וגם כלי לביטוי עצמי, נכנה 'ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב', והוא חלק מההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, המשתנה לפי ההקשר. 

נספח מדף הטוויטר של Dr. Maalouf: עכשיו גם אוסטריה אוסרת על לבישת בורקה וניקאב

ממשלת אוסטריה מכנה את כיסויי הפנים 'בלתי מתאימים לערכים האוסטריים'. המטרה, אם טרם הבנתם: ליצור באוסטריה אווירה שדוחה מהגרים.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב.

נספח מדף הטוויטר של Azat: פרדוקס לבישת החיג'אב

לך תבין... בעוד במערב נמשכות המתאסלמות החדשות לחיג'אב כמו פרפר לאש, הותקפה באיראן הצעירה Marzieh Ebrahimi בחומצה בפניה, כיוון שסירבה ללבו חיג'אב...

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב.

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.
• אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
• הרחבה על המושג: הכל בהקשר.
• אוסף המאמרים על נשים באתר.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על נשים באתר, ייצור ידע, 9/3/19.