תקציר: התביעה הנחרצת של בית הדין בהאג, לנסיגה ישראלית בכל המרחב, מחייבת את מדינת ישראל לגיבוש עמדה ברורה ותקיפה בהסכמה לאומית רחבה. לימוד מאפייני המלחמה החדשה, כפי שמתרחשת מאז אוקטובר 2023 בזירות הלחימה של צה"ל מול חיזבאללה בלבנון ומול חמאס בעזה, מסמן את האיום הקיומי הצפוי למדינת ישראל אם חלילה תיסוג מאחיזתה בשטחי C, ביו"ש ובקעת הירדן.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 26/7/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
הכרעת בית הדין בהאג כי ההתנחלויות לא חוקיות, וישראל צריכה לסגת מהגדה בהקדם האפשרי, בוודאי מחייבת מענה משפטי לערעור הנחות היסוד לפסק הדין. אולם כמו ברוב הסוגיות המשמעותיות לקיום אומה ומדינה, הדיון מראשיתו מקיף הרחק מעבר לעולם המשפט.
לפני הכול, עם ישראל חייב לשוב אל אמירתו הברורה של בן גוריון בהופיעו בפני וועדת פיל בינואר 1937. "התנ"ך הוא המנדט שלנו על הארץ... זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזו ואישורה" (במערכה א', עמ' 78).
במקביל ועל בסיס מורשת אבות זו, מתחייב מבט ריאלי אל ממדי האיום הביטחוני בהם מתמודדת מדינת ישראל מראשית הקמתה. במיקוד עדכני בלקחי חודשי המלחמה האחרונים, נדרש גיבוש הסכמה לאומית רחבה לתפיסת התנאים ההכרחיים להגנת מדינת ישראל.
בנאומו האחרון בכנסת- 5.10.1995 - בדיון על שלב ב' לתוכנית אוסלו, התווה יצחק רבין מסד לתפיסתו הביטחונית לאומית ובו ארבעה עקרונות:
- בעיקרון הראשון הכיר בשאיפה להגיע ל"כינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שלפחות 80% מאזרחיה יהיו יהודים". בהכוונת מגמה זו כבר במאי 1994 הוציא את כוחות צה"ל מכל מרחבי האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. בהמשך בינואר 1996, יצאו כוחות צה"ל מכל שטחי A ו- B ביו"ש ובקעת הירדן והם הועברו לשליטת הרשות הפלסטינית. הממשל הצבאי בוטל ולמעשה הסתיימה השליטה הישראלית על כ-90% מהפלסטינים בשטחי "הכיבוש" של יוני 1967. נותרה מחלוקת על ירושלים, על התביעה לנסיגה המלאה לקווי 67 ועל זכות השיבה.
- בעיקרון השני קבע רבין את שימור "ירושלים מאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל".
- בעיקרון השלישי קבע כי "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה". טמונה בכך הכרת ההכרח בשימור האחיזה הישראלית בבקעת הירדן, כשהיא כוללת את ההתיישבות הישראלית מקו כביש 90, עד קו הרכסים השולטים ממערב, עליו פרוסים היישובים: אלון מורה, איתמר, מגדלים, קידה.
- בעיקרון הרביעי, בהתייחסות לתביעה למדינה פלסטינית קבע: "תהיה זו ישות שהיא פחות ממדינה ואשר תנהל באופן עצמאי את חיי הפלסטינים הנתונים למרותה". במשמעות המעשית תביעה זו כוללת בין היתר, שימור שליטה ישראלית במרחב האווירי מעל יו"ש.
השיקולים לאורם קבע יצחק רבין את שטחי C, מבטאים בפועל את מה שנחשב בעיניו לתנאים הכרחיים לגבולות בני הגנה למדינת ישראל.
בדבריו באותו נאום אחרון בכנסת, רבין הותיר למעשה מורשת לתפיסת הביטחון הלאומי במרכזה התפקיד שיעד לשטחי C כמרחבי הגנה חיוניים. במבט מערכתי ניתן לסמן בהם חמישה תפקידים חיוניים:
- התפקיד הראשון ממוקד בהבטחת התנאים להגנת ירושלים כמטרופולין, לא עיר קצה ממזרח לתל אביב, כפי שהייתה עד מלחמת ששת הימים.
- התפקיד השני ממוקד בחיוניות בקעת הירדן כמרחב בידוד שמפריד בין כל האיומים ממזרח לירדן לבין רצועת החוף. האיום האזורי האיראני המתפתח מאיראן-עיראק סוריה ולבנון, מדגיש בימים אלה את מידת חיוניותו של מרחב בידוד בלעדי החזקתו בידיים ישראליות, יוחדרו למרחב שממערב הירדן אמצעי לחימה בהיקף גדול מכל מה שהוחדר בשנים האחרונות לרצועת עזה. ללא הבידוד הישראלי, לא יהיה כוח שימנע התייצבות מליציות איראניות בפאתי כפר סבא, ראש העין.
- התפקיד השלישי ממוקד באחיזה התיישבותית וצבאית בקו המדרגה השולטת על מישור החוף. בלי אחיזה בגבעות במרחב נעלה, בית אריה פדואל, מטוסים לא יוכלו להמריא ולנחות בבטחה בשדה תעופה בן גוריון. הנסיעה בכביש 6 תהיה מסוכנת עד כדי בלתי אפשרית, כמו הנסיעה בימים אלה בכביש הצפון בין מלכיה לאביבים.
- התפקיד הרביעי ממוקד בהחזקת קו הרכס המגן על עמק באר שבע ובקעת ערד בכלל זה בסיס חיל האוויר נבטים. זו החיוניות הקריטית של שרשרת היישובים טנא עומרים, שמעה עד מצדות יהודה.
- התפקיד החמישי כלול באחיזה קבועה בצירים הראשיים המאפשרים תנועה וחיבור בין כל המרחבים.
צפוי לישראל איום קיומי אם חלילה תיסוג מאחיזתה בשטחי C, ביו"ש ובקעת הירדן!
כל היישובים והמאחזים במרחבי יו"ש ובקעת הירדן אוחזים בשטחים חיוניים וממוקמים בשטחי C, כאשר כל אחד מהם ממלא לפחות אחד מחמשת תפקידים ביטחוניים אלה.
חשוב להכיר כי ראשי הממשלה אהוד ברק בקמפ-דיויד 2000 ואהוד אולמרט באנאפוליס 2007, נסוגו מהותית ממתווה העקרונות של רבין.
התביעה הנחרצת של בית הדין בהאג, לנסיגה ישראלית בכל המרחב, מחייבת את מדינת ישראל לגיבוש עמדה ברורה ותקיפה בהסכמה לאומית רחבה. עמדת יצחק רבין מאותו נאום אחרון בכנסת, יכולה לשמש לכך כנקודת מוצא מאחדת. זו למעשה דרך האמצע שכבר מיושמת הלכה למעשה ומאפשרת תנאי ביטחון הכרחיים, יחד עם המשך התפתחות ההתיישבות הישראלית.
לימוד מאפייני המלחמה החדשה, כפי שמתרחשת מאז אוקטובר 2023 בזירות הלחימה של צה"ל מול חיזבאללה בלבנון ומול חמאס בעזה, מסמן את האיום הקיומי הצפוי למדינת ישראל אם חלילה תיסוג מאחיזתה בשטחי C, ביו"ש ובקעת הירדן.
[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!