תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 42 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 42 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: התקיפה הישראלית בנמל חודייד בתימן - "גיבורים על תימנים"...

לא רוצה להרוס את השמחה, אבל תחשבו איך השכונה מסתכלת עלינו: כשהאיראנים שלחו עלינו בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, הגבנו בתגובה סמלית.

אבל על תימנים אנחנו גיבורים...

*  *  *

סרטון שני של ינון מגל בטוויטר: אין להם יושרה וגם לא כבוד עצמי...

"תשעה חודשים הם שכנעו אותנו שיש פגיעה חמורה בכשירות ושהצבא גמור, ואז האויב תקף... ומאז, תשעה חודשים הם משכנעים אותנו שלא הייתה שום פגיעה בכשירות, ושצהל היה במצב נהדר. אין להם לא יושרה ולא כבוד עצמי".

צודק!

תמונה רביעית בדף הטוויטר של מיכאל ציוני: צבא פוליטי

מילא, שהמחאה עשתה הכל לשכנע אותנו עד המלחמה שאין לנו צבא, ומאז פרוץ המלחמה היא משכנעת אותנו שהיא ממש לא. אבל, זה שהצבא מסייע לה גם עתה ביצירת המיצג הכוזב, זה חמור הרבה יותר.

צמרת צה"ל כיום היא צמרת פוליטית ולא יהיה לנו קיום כאן עד שנחזיר את הצבא למה שהוא צריך לעשות: לנצח ולמסור את פירות הניצחון להמשך טיפול הפוליטיקאים.

תמונה חמישית: פתאום אנחנו מגלים, אחרי ה- 7 באוקטובר, שתמיד היו בפיגועי הפלסטינים שחיטות ילדים, קטיעות איברים וגם אונס, אבל מישהו החליט להסתיר... למה?

בזמן שאנחנו מספרים לעצמנו סיפורים על ברי שיח שחיים לצידנו במודל שתי המדינות, מסתבר שמה שהפגינו הפלסטינים ב- 7/10 לא היה מופע בודד, אלא התנהגות שחזרה ונשנתה כל משך הסכסוך הישראלי פלסטיני: כך היה בפרעות (חברון כדוגמה), כך היה בפיגועי בודדים, וכך היה אפילו בטבח מעלה עקרבים בנגב, אותו פיגוע ירי שבו נרצחו 12 נוסעים של אוטובוס "אגד" ב-17 במרץ 1954. המחבלים ירקו על הגופות והתעללו בהן, חתכו איברים ואנסו...

אז למה הסתירו זאת מאיתנו? כי זה פשעים של בודדים? כדי שנחשוב שהם כמונו? כדי שנסכים למודל שתי המדינות?

תמונה רביעית: גדי אייזנקוט מציג: פיקוד של צבא שאיבד את דרכו

תראו במה אייזנקוט כרמטכ"ל מתגאה בנוגע למלחמת לבנון השנייה, ותבינו למה הפסדנו את המלחמה הזאת, ואנחנו לא מכריעים גם את הנוכחית:

"... הדילמה הזאת עלתה ביום השני ביחס לתקיפת שני יעדים מאוד חשובים בבירות. אחד זה הבניין שבו היה בניין המשרדים של נסראללה, והבניין שבו שכן ביתו של נסראללה. אפשר היה לתקוף את שני המבנים הללו בהפתעה ומהר עם סבירות לפגוע בו. השאלה הזו בכלל לא עלתה אלא נבנה דפוס מהיר שדרש מכל האנשים שגרים במאובע הביטחוני הזה לפנות את המרובע הביטחוני, הוטלו שם כרוזים נאמר לרדיו אלמנאר שאנחנו הולכים לתקוף שמונה שעות לפני התקיפה תקפנו סביב, ורק אחרי שמונה עשרה שעות שכל האירועים האלה קרו, תקפנו את שני הבניינים האלה. אני חושב שזה מעיד על המוסריות של צהל"...

ואני חושב שזה מעיד על עומק החולי בקרב הפיקוד הבכיר של צה"ל. לפנינו מלחמה ארוכה וקשה של עשר שנים. כך לא ננצח!

תמונה חמישית לאוהבי חזון שתי המדינות שאין להם דרכון כפול: הידעתם? רכס יתיר במדינה הפלסטינית שולט באש נ"ט על בסיס נבטים. רוצים לקחת סיכון?

תמונה שישית: האם הזירה התימנית הבהירה לנו, שהסכסוך איננו סכסוך ישראלי-פלסטיני על טריטוריה, אלא מלחמה אזורית שמטרתה רצף אסלאמי בכל המזרח התיכון, בדרך לאירופה?

תמונה שביעית: לפעמים התמימות היא כוח, אבל לרוב היא חולשה!

מי מתנדב להסביר למערכת הביטחון שאנחנו כבר 9 חודשים במלחמת התשה אזורית? וגם, מי מתנדב להסביר להם שהאיראנים לא רוצים הסדר מדיני, ולכן שום הסדר לא יחזיק מעמד?

תמונה שמינית: כך צריכה לטעמי להיראות ולהישמע קריינית בערוץ ישראלי, בעיצומה של מלחמת דת!

מגי טביבי שוברת את צום י"ז בתמוז בשידור חי, במהלך מהדורת החדשות בערוץ 14: "לטובת הצופים שסיימו את הצום, אשמח להתיר את הצום האישי שלי, יחד אתכם: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו!"

אותי היא מרגשת, הילדה הזו!

תמונה תשיעית: הבדלים שבין הישג טקטי להישג אסטרטגי

כל המבקש להבין את ההבדל בין הישג טקטי להישג אסטרטגי, כדאי שיתבונן על מהלך המלחמה בעזה, לפני תפיסת מעבר רפיח וציר פילדלפי ולאחריה. לפני תפיסת הציר והמעבר, הזמן פעל לרעת ישראל והלחץ היה עלינו. אחרי תפיסת הציר, הזמן פועל לרעת חמאס, וברור שאם לא יעצרו את ישראל עסקת חטופים או אירוע לא צפוי, קריסת חמאס היא רק עניין של זמן. אין פלא שחמאס מתעקש בהסכם על פינוי הציר. מי שמחזיק במעבר ובציר, לופת אותו בגרונו...

עתה תנו אתם ציון באסטרטגיה לאלה שבחרו להגיע אל הציר רק אחרי חודשים ארוכים של לחימה, ו/או לאלופים במיל' שסיפרו תחת כל מיקרופון רענן, שלא צריך להגיע אליו, ועתה הם מספרים שדי לפזר בו חיילים מצרים וחיישנים...

תמונה עשירית בדף הטוויטר של lelemSLP: כשהעם מפסיד, המנהיגים מרוויחים... המיליארדרים!

אבו מרזוק, חאלד משעל, איסמעיל הנייה - מנהיגיהם הנבחרים של העזתים, שווים כל אחד מהם 5-3 מיליארד דולר. לשם השוואה, השווי הנקי של טיילור סוויפט הוא רק מיליארד אחד. אופרה ווינפרי - רק 2.8 מיליארד...

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.