תקציר: אם מדינת ישראל תחליט גם הפעם על לא יותר מתגובה מרוסנת יהיו לכך שיקולים תבוניים שלכאורה כולם נכונים. אלא שמלחמה היא אירוע רחב וכאוטי שבשעותיה הגורליות, ובעוצמותיה חומקת מכל מסגרת תבונית לוגית. קבלת החלטות במלחמה, מחייבת מבט שמעל לתבונה הנורמלית. אם ניהול מלחמה היה עניין צרוף של שיקול דעת תבוני, אולי מכונת בינה מלאכותית עם יכולות עיבוד נתונים על-אנושיות, הייתה צריכה להוביל את קבלת ההחלטות האסטרטגיות.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 29 ביולי 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על "הקיר הניצב איתן" - פתגם ערבי ידוע. המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו. למאמרים האחרים:
- גרשון הכהן: "הקיר האיתן" במערכת האזורית המתהווה מחדש;
- גרשון הכהן: "הקיר הניצב איתן" – הסיבה לכך שהסכמי השלום בסכנה!
* * *
לנוכח האסון הקשה במג'דל שאמס, מתבקשת נקודת מבט פורצת דרך על השלכותיו לעתיד מדינת ישראל. לאחר הירי - שבו נהרגו לפחות עשרה ילדים ובני נוער בני 10 עד 20, ו-25 נפצעו - הרשתות החברתיות הוצפו במוצאי שבת בציוצים על הציפיות לתגובה קשה. אולם כמו ציוץ הציפורים גם ציוצים אלה אינם מקדמים את התפנית הנדרשת באסטרטגיה הישראלית הנתונה מכבר בשיתוק רב מערכתי.
אם מדינת ישראל תחליט גם הפעם על לא יותר מתגובה מרוסנת יהיו לכך שיקולים תבוניים שלכאורה כולם נכונים. אלא שמלחמה היא אירוע רחב וכאוטי שבשעותיה הגורליות, ובעוצמותיה חומקת מכל מסגרת תבונית לוגית. קבלת החלטות במלחמה, מחייבת מבט שמעל לתבונה הנורמלית. אם ניהול מלחמה היה עניין צרוף של שיקול דעת תבוני, אולי מכונת בינה מלאכותית עם יכולות עיבוד נתונים על-אנושיות, הייתה צריכה להוביל את קבלת ההחלטות האסטרטגיות.
מחויבות הריבון לבני בריתו עולה על מחויבותו למשפחתו ולבני שבטו!
מה שמיוחד באירוע במגרש הכדורגל בשולי החרמון הוא העובדה שהנפגעים כולם הם נערים ונערות דרוזיים, מה שתובע ממערכת הביטחון ומהקבינט המדיני להבין את המחויבות הייחודית הטמונה בעובדה זו. בקוד התרבותי העתיק המוכר גם בתנ"ך, האחריות והמחויבות של ריבון לבני בריתו עולה על המחויבות שלו למשפחתו ולבני שבטו. לפגיעה בקוד הזה עלולות להיות תוצאות הרות אסון. כדאי לעיין לעומק בהתלבטות הקיימת עשרות שנים בין תושבי הכפרים הדרוזים בגולן בשאלת הצטרפותם למדינת ישראל באזרחות מלאה. בצדק רב הם מטילים ספק בוודאות שיכולה מדינת ישראל להעניק להם שלא ימצאו עצמם לפתע מושבים ב"הסכם שלום" לריבונות סורית. הם נוהגים להצביע על האופן הבוגדני בו נטשה מדינת ישראל את בני בריתה בצד"ל. בשעה שאיראן יצרה סביב מדינת ישראל מערכת בריתות של כוחות שלוחים (פרוקסי), ישראל איבדה בנסיגתה חסרת המעוף מרצועת הביטחון בלבנון, את הסיכוי לשיתוף פעולה עתידי עם בני ברית שמחוץ לגבולותיה.
מהרב אברהם שפירא שכיהן כרב ראשי למדינת ישראל למדתי עד להיכן מגיעה החובה הריבונית לבני ברית. על המלחמה מול מלכי כנען בגבעון שבה ציווה יהושוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון", הסביר הרב שפירא מדוע הוצרך יהושע לנס המופלא של עצירת השמש. הגבעונים כרתו ברית עם יהושע ועל כך יצאו נגדם מלכי כנען למלחמה. יהושוע היה זקוק לעצירת השמש כדי שיוכיח ויבטא לאור היום את מידת החובה שלו לצאת במלוא הנחרצות להגנת בני הברית הגבעונים. עד כדי כך גדולה החובה להגנת בני הברית שבעבורה ראוי היה להתחולל אותו נס חסר תקדים.
פתגם ידוע בערבית אומר: "נחנא מעא אל חיט אל וואקף" ופירושו: אנחנו עם הקיר הניצב איתן. מי מוכן להישען על קיר מתנדנד? היכולת להתנהל כקיר איתן בתחושת וודאות, היא המפתח לשימורה של מערכת בריתות, זו התכלית הנדרשת בשעה זו מתגובה צבאית ישראלית הולמת נגד חיזבאללה ולבנון. ראוי להפנים שאת ההיגיון הזה קשה להסביר למתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין. הוא לכוד בפרקטיקה התבונית המערבית של ציפייה בכל מחיר ליציבות, בחרדה מאובדן שליטה. זה מה שמכונן את האסטרטגיה האמריקאית באזור בשאיפתה למניעת התדרדרות למלחמה אזורית כוללת בכל מחיר - גם במחיר המשך עקירת כשמונים אלף ישראלים מביתם בצפון הארץ. המשך ניהול המלחמה בצפון בציות למסגרת זו של עקרונות המדיניות האמריקאית, יוביל את מדינת ישראל לאבד גם את המעט שנותר מדימוי עוצמתה.
במבט עקרוני, העניין הייחודי בהגיון הנדרש לניהול מלחמה טמון בהכרה ההכרחית שישנן במלחמה שעות הרות גורל, בהן דווקא השיקולים התבוניים הם אלה שעלולים להוביל לתבוסה.
"אם חקלאות כאן מולדת כאן"
מנהיג העדה הדרוזית בישראל שיח' מואפק טאריף הדגיש בביקורו באזור האסון כי הדרוזים לעולם לא יינטשו את אדמתם ובתיהם. סבל העקירה של עשרות אלפי תושבי הגליל שממתינים לשובם הביתה, מסמן לכל תושבי הגולן את הלקח שיש להיאחז במקומם בכל תנאי, למרות הסכנה. צה"ל וחייליו בוודאי מחויבים לכל מאמץ להרחקת ולדיכוי האיום הביטחוני על אזרחי הצפון. אבל רק עובדי האדמה במטעים ובשדות בקדמת הגבול - במאמץ משותף דרוזי ויהודי, ואף אני עמהם כתושב הצפון - הם המעניקים למרחב את ממדי המשמעות של מולדת. כפי שקבע משה סמילנסקי איש העלייה הראשונה מרחובות: "אם חקלאות כאן מולדת כאן". בנחישות יום יומית, חקלאי הצפון ועוטף עזה ממשיכים כך את מורשת תל חי בהתמסרות לרעיון שגבולות המולדת נקבעים בקו התלם האחרון של המחרשה.
[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על 'מלחמת חרבות ברזל' אוסף 43 | ייצור ידע
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: חקלאות וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע