תקציר: בין איראן לישראל יכולה להתפתח מלחמה שממוקדת במהלומות אש הדדיות. בדפוס מהלומתי כזה, צה״ל יכול לחולל באיראן נזק גדול, ובכל זאת עם כל עוצמתו הוא עדין רחוק מהשגת הכרעה. במצב של תיקו במהלומות מוכוונות הרס הדדי, רק צבא ארה״ב בהיקף עוצמתו ההתקפית יכול להטות את כף המאזניים לטובת ישראל. בתנאים אלה, ההמתנה הישראלית בהיותה מתואמת עם ארה״ב אינה ביטוי לחולשה. בהיבט זה, נתניהו שמוביל יחד עם הדרג הצבאי ביטחוני לתיאום ישראלי- אמריקאי , פועל נכון.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 31 ביולי 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

כבר שבועיים, מדינת ישראל בהמתנה למהלומות נקמה מאיראן וחיזבאללה. צה״ל ומערכות הביטחון ערוכים בכוננות מלאה. כדאי להישמר מהפיתוי להאמין שמדינת ישראל יכולה להיות ערוכה לכל תרחיש. אבל בכל דרך ראוי להתכונן לתרחיש מגוון ויצירתי יותר מזה שהופעל בליל 14 אפריל.

רבים מאוכזבים שמדינת ישראל לא נקטה ביוזמת מתקפת מנע מקדימה. התשובה לאכזבתם פשוטה: שיטת ההערכות הצבאית של חמאס וחיזבאללה אינה מעניקה לישראל נקודות מיקוד מוגדרות שתקיפתן תשלול מאיראן וחיזבאללה את פוטנציאל המהלומה נגד ישראל. הם פשוט נהנים מיתירות גדולה באמצעי התקיפה נגד ישראל.

ובינתיים למול ההמתנה הישראלית גם המערכת של איראן וחיזבאללה בחרה בהמתנה לעיתוי של שעת כושר

מה שברור הוא שהנהגת איראן ויחד עמה גם חיזבאללה בחרו למצות את מרחב שיקול הדעת. הם תמיד היו פרגמטיים כאשר אמונתם הדתית היא שמצווה עליהם את שיקול הדעת הפרגמטי.

מה שבאופן מיוחד מחייב אותם בבירור אחראי של צעדיהם הוא הנוכחות הצבאית האמריקאית שנפרסה באזור. האיראנים היו מעדיפים כמובן לראות את ישראל מבודדת בשעה זו ללא תמיכה אמריקאית. אלא שהפעולה הכירורגית הישראלית בבירות ובפעולה המיוחסת לישראל בטהראן לפני שבועיים, העניקה לישראל גיבוי ותמיכה אמריקאית מוצהרת. הישג זה לכשעצמו מצדיק את בחירתה של ישראל לשתף פעולה עם האמריקאים באופן שממצה את הפוטנציאל האסטרטגי של שיתוף פעולה.

המלחמה הישראלית נגד איראן לא נפתחה לפני שבועיים בחיסול הנייה בטהראן. חילופי מהלומות - שבחלקן הגדול היו חשאיות וללא נטילת אחריות - מתרחשים כבר כמעט שני עשורים. ובכל זאת משהו משמעותי השתנה: מאז שבעה באוקטובר המערכת שארג קאסם סולמאני נגד ישראל, יצאה לאור בפעולה אקטיבית ממושכת. בכך שונה המלחמה בצפון בעשרת החודשים האחרונים ממלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. אז התמקדה המלחמה בין צה״ל לחיזבאללה בזירה אחת. עכשיו המלחמה הולכת ומגלמת את פוטנציאל איחוד הזירות, גם בסוריה, גם באגן הירמוך בקידמת גבול ירדן ישראל. לנוכח מערכת איומים זו מכל עבריה של ישראל ציפו באיראן כי ישראל תדורדר לבידוד מדיני וצבאי שגם הממשל האמריקאי ימאס בה. בינתיים קרה להיפך. התיאום המשותף עם מפקדת פיקוד המרכז האמריקאי, יחד עם הקרנת הכוח המתבטאת בקידום ספינות , צוללות ונושאות מטוסים, משנים את מפת יחסי הכוחות באזור ואת הערכת המצב האיראנית.

זו בהחלט פעם ראשונה שישראל מחוברת בזמן מלחמה לתיאום אופרטיבי עם מערכות הפיקוד והשליטה האמריקאית וגם לתיאום בין כוחות. אפשר לנסות להתרפק על ימיי עבר בהם ישראל יכלה לנצח לבדה ולהכריע את צבאות האויב כפי שהיה בתש״ח ובכל יתר המלחמות. מה שהשתנה הוא לא חולשתה של ישראל, אלא היקף ההתלכדות המשולבת של של האויבים סביב לפעולה רב זירתית מוכוונת על ידי איראן.

בין איראן לישראל יכולה להתפתח מלחמה שממוקדת במהלומות אש הדדיות. בדפוס מהלומתי כזה, צה״ל יכול לחולל באיראן נזק גדול ובכל זאת עם כל עוצמתו הוא עדין רחוק מהשגת הכרעה. במצב  של תיקו במהלומות מוכוונות הרס הדדי, רק צבא ארה״ב בהיקף עוצמתו ההתקפית יכול להטות את כף המאזניים לטובת ישראל. בתנאים אלה, ההמתנה הישראלית בהיותה מתואמת עם ארה״ב אינה ביטוי לחולשה. בהיבט זה, נתניהו שמוביל יחד עם הדרג הצבאי ביטחוני לתיאום ישראלי- אמריקאי , פועל נכון.

ובכל זאת צריכה להדהד כאן הערת אזהרה

בכל הקשור לעתידה של מדינת ישראל, אסור לה להיגרר להיענות בלתי מרוסנת למלוא ציפיות הממשל האמריקאי. כאילו תמורת הסיוע והתמיכה שהתייצבו לטובת ישראל בשעתה הקשה, חייבת כביכול מדינת ישראל להשלים עם המגמה האמריקאית לבניית מדינה פלסטינית בקדמת קווי 67 שבירתה ירושלים. עתידה של ישראל גם בסוגיה זו תלוי ועומד לקראת מבחנים קשים בהם תידרש ההנהגה הישראלית לעמידה איתנה על תנאיה לגבולות בני הגנה ועל זכויות עם ישראל בארצו.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.