תקציר: אם בתחילה הצדיקו מדינות באירופה את חקיקתם של חוקים המגבילים את לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב, בשם ערכים כמו חירות ושוויון מגדרי, הרי שכיום מדובר כבר במלחמת תרבות, וביצירה מכוונת של אווירה דוחה מהגרים. המאבק הזה נמצא רק בתחילתו!

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה העוסקים בקרב על המרחב הציבורי באירופה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• פנחס יחזקאלי: טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי!
• פנחס יחזקאלי: גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה!.

זהו מאמר שלישי העוסק בלבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב ע"י נשים מוסלמיות. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב.
• פנחס יחזקאלי: התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי.

*  *  *

ההיסטוריה של היחסים בין אירופה לאסלאם רצופה במתח ובמאבקים. החל מתקופת מסעי הצלב ועד לעידן האימפריאליזם. כיום, כאשר הגירה מוסלמית יוצרת מציאות דמוגרפית חדשה, ניצבת אירופה בפני מלחמת תרבויות.

בשנים האחרונות, הפכה סוגיית לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב במדינות אירופה לנושא מחלוקת עז בתוך החברה המערבית. על רקע ההגירה המוסלמית ההולכת וגדלה, ממשלות וחברות אירופיות נדרשות להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום הזהות והערכים. במסגרת זאת, החלו מדינות שונות להטיל הגבלות ואף איסורים על לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב במרחבים ציבוריים.

אין כבר שאלה, האם אירופה מנהלת "מלחמת תרבות" משלה מול האסלאם. השאלה הרלוונטית כעת היא, מהן ההשלכות האפשריות של צעדים אלו על החברה והפוליטיקה האירופית.

ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב

באירופה, הוצדקה בתחילה חקיקת חוקים המגבילים את לבישת הבורקה והחיג'אב בשם ערכים כמו חירות ושוויון מגדרי. תומכי החוקים הללו טענו וטוענים כי הבורקה והחיג'אב מייצגים דיכוי מגדרי ואינם עולים בקנה אחד עם ערכי החירות האירופיים. לטענה הזו יש על מה להסתמך: כולנו מודעים למתרחש באפגניסטן, כשמשטר הטליבאן המוסלמי-קיצוני מחייב את כל נשות המדינה ללבוש את הבורקה, ומעניש בחומרה נשים שלא מצייתות לחוק. כולנו גם זוכרים את המהומות שנגרמו באיראן עקב מותה בעינויים של מהסא (ז'ינה) אמיני, שנעצרה ע"י משטרת המוסר האיראנית ב- 14 בספטמבר 2022 כי לא לבשה את החיג'אב שלה כראוי ומתה בעינויים בכלא.

אבל, האם נשים מוסלמיות רואות באמת בלבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב כלי דיכוי, או שכטענת הפרוגרסיביים המתנגדים לחוקים, הגבלות אלו פוגעות בזכויות הפרט ובחופש הדת, ומציגות את אירופה כמי שנוקטת בגישה אסלאמופובית? האם האיסורים הם בכלל תוצר של דימויים ודעות קדומות כלפי מוסלמים, שהשתרשו עמוק בתודעה האירופית?

ההיגיון של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב הוא פרדוקסלי: בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית - כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב - נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה עליהן במדינות האסלאם, הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, המתבטא בכפייה חברתית ודתית, בהגבלת חירות אישית, באובייקטיביזציה של נשים, בדיכוי זהות אישית ובשימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב', לחצו כאן]

המרחב הציבורי כזירה לסכסוכים חברתיים ולמאבק עוצמה

'המרחב הציבורי' הוא מושג מרכזי בסוציולוגיה, המתאר את האזורים הגאוגרפיים שבהם מתקיימת פעילות חברתית פתוחה ונגישה לכלל האוכלוסייה. הוגי דעות כמו הפילוסוף והסוציולוג המרקסיסטי הצרפתי, אנרי לפבר (Henri Lefebvre - 1991-1901; ראו תמונה למטה), טענו כי המרחב הציבורי אינו נייטרלי, אלא הוא תוצאה של מאבקי כוח על משאבים, גישה, ותפיסת המקום. מרחב זה משמש כזירה למאבקים בין קבוצות חברתיות שונות המבקשות לשלוט בו ולהשפיע על אופי השימוש בו. במקביל, תאוריות פוסט-קולוניאליות מצביעות על המאבק על המרחב הציבורי כחלק ממאבק רחב יותר על זהות ותרבות, במיוחד בהקשרים של מהגרים וקבוצות מוחלשות.

מהגרים אלו מביאים עימם תרבויות, ערכים ונורמות, השונים מהסביבה המקומית, ולעיתים קרובות נתקלים בקשיים באינטגרציה חברתית וכלכלית. בתוך הקשר זה, המרחב הציבורי הופך לזירת מאבק שבה מתקיימים מגעים יומיומיים בין אוכלוסיות מקומיות למהגרים. עבור חלק מהמהגרים, השתלטות על המרחב הציבורי יכולה להוות כלי לחיזוק הזהות התרבותית, להבטחת נוכחות, ולמימוש שליטה על סביבתם החדשה.

התאסלמות הנוצרים היא אחד הכלים המוצהרים של האסלאם להשתלטות על אירופה, והוא מדבר על כך בגלוי ופועל בגלוי לשכנע נוצרים להמיר את דתם. במאבק הזה ממלא החיג'אב תפקיד חשוב ומהותי. כך למשל, הקשור לטרור (MSA) מקים היום בשם הרב תרבותיות, דוכנים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית כדי לקדם לבוש בגדים אסלאמיים ולקרב את התלמידות אל השריעה המיוחלת, והורים ששולחים את ילדיהם לבתי הספר מקבלים ילדים שמתאסלמים, ואף מלינים על כך שהוריהם מסרבים להתאסלם.

הסרטון למטה מתעד דוכן לקידום לבוש החיג'אב במוסדות החינוך בארה"ב:

לא ניתן לנתק את המאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב מכלים נוספים שבהם משתמשים המהגרים כדי לבסס את שליטתם על הרחוב האירופי, מהשימוש בתפילה ברחוב של בודדים וקהלים, כאמצעי לשיבוש סדר החיים, דרך השלטת טינופת וזוהמה ברחובות, וכלה בעשיית צרכים בפומבי ברחובות. כל אלה מרחיקים את ה'מקומיים' מרחובותיהם וגורמים להם להסתגר בחללים סגורים, ומ'שחררים' את המרחב הציבורי לידי המהגרים.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי', לחצו כאן]

הגבלות חוקיות ותגובת הציבור

ככל שהופכת בעיית ההגירה לקיומית עבור אירופה - וכיוון שהמוסלמים אינם מסתירים את כוונותיהם בנוגע להשתלטות עליה ולהקמת 'מדינת שריעה' (דאר אל אסלאם) - נוספה בשנים האחרונות סיבה מהותית הרבה יותר לאיסורי הבורקה והחיג'אב: פתיחה במלחמתה לשימור תרבותה של אירופה והשימוש באיסורים הללו ליצירת סביבה הדוחה מהגרים.

מספר מדינות באירופה הטילו איסורים חלקיים או מלאים על לבישת הבורקה במרחבים ציבוריים. להלן סקירה של המדינות המרכזיות שבהן הוטלו איסורים כאלה:

1. צרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שהטילה איסור כולל על לבישת הבורקה והניקאב במרחבים ציבוריים. בשנת 2010 אושר חוק שאוסר על כיסוי מלא של הפנים במקומות ציבוריים, כולל רחובות, פארקים ומבני ציבור. החוק נכנס לתוקף בשנת 2011.

2. בלגיה הייתה המדינה השנייה באירופה שהטילה איסור על לבישת בורקה במקומות ציבוריים. בשנת 2011 התקבל חוק האוסר על כיסוי מלא של הפנים במקומות ציבוריים, הכולל את הבורקה והניקאב.

3. בהולנד התקבל חוק בשנת 2019 האוסר על כיסוי מלא של הפנים במקומות מסוימים, כולל בתי ספר, בתי חולים, מבני ממשלה ותחבורה ציבורית. האיסור אינו כולל רחובות, אך מדובר בצעד משמעותי במסגרת המאבק בכיסוי הפנים.

4. בגרמניה הוחל איסור על לבישת כיסוי פנים מלא במקרים מסוימים, כגון עובדי ציבור, חיילים, שופטים ונושאי משרות ציבוריות אחרות. בנוסף, מספר מדינות בגרמניה (לנדות) הטילו איסורים על לבישת בורקה בבתי ספר ובמרחבים ציבוריים אחרים.

5. באוסטריה התקבל בשנת 2017 חוק שאוסר על כיסוי מלא של הפנים במרחבים ציבוריים, כחלק מחקיקה רחבה יותר לשילוב מהגרים בחברה האוסטרית. החוק כולל גם את הבורקה והניקאב.

6. דנמרק הטילה בשנת 2018 איסור על כיסוי פנים מלא במקומות ציבוריים. החוק מכוון במיוחד לבורקה ולניקאב, אך חל גם על כיסויי פנים אחרים, כגון מסכות פנים מלאות.

7. בשווייץ התקבלה החלטה בשנת 2021 במשאל עם על הטלת איסור על כיסוי מלא של הפנים במרחבים ציבוריים. האיסור כולל את הבורקה והניקאב, אך חל גם על מסכות אחרות, כגון מסכות פנים שהיו נפוצות בתקופת הקורונה. הקנס עומד על 1,000 פרנק שוויצרי (1,100 דולר).

8. בבולגריה התקבלה חקיקה בשנת ,2016 האוסרת על כיסוי מלא של הפנים במרחבים ציבוריים, כולל הבורקה והניקאב. החוק התקבל במסגרת חקיקה רחבה יותר בנוגע לאמצעי ביטחון ואינטגרציה חברתית.

9. בנורווגיה התקבל בשנת 2018 חוק, האוסר על לבישת כיסוי פנים מלא בבתי ספר ובמוסדות חינוך אחרים. החוק אינו חל על מרחבים ציבוריים אחרים, אך מהווה צעד נוסף במאבק בכיסוי הפנים.

10. לטביה הטילה בשנת 2016 איסור על לבישת בורקה וניקאב במקומות ציבוריים, כחלק ממדיניות נוקשה כלפי לבוש דתי שיכול לפגוע בזיהוי פנים.

הכרזה למטה היא דוגמה לוויכוח המתחולל באירופה על הבורקה: "צרפת והולנד אסרו על לבישת בורקה באיזורים מאובטחים. אנא שתפו אם אתם סבורים שבריטניה צריכה לאסור זאת גם"...

מלחמת תרבות או שמירה על הערכים?

הדיון על לבישת הבורקה והחיג'אב החל במאבק על זהות וערכים, והידרדר היום למלחמת תרבות ולכלי בניסיון האירופי לעצור את הסחף. אירופה התעוררה והיא מגיבה לגלי ההגירה במאבק על שמירת הערכים והתרבות המערביים שלה, וניסיונות אלה מבטאים מלחמת תרבות שמטרתה לשמור על הזהות האירופית מחד גיסא, וליצור אווירה דוחה הגירה מאידך גיסא.

מבקריה הפרוגרסיביים של המדיניות הזו טוענים כי מאבק זה עלול להוביל להקצנה, להגביר תחושת ניכור בקרב מוסלמים, ולתרום להתפוררות חברתית. בשלב זה, עוצמתם גדולה לאין שיעור מאלה הדורשים נקיטת צעדים דרסטיים, כך שנראה כי הצעדים הללו הם מעט מידי ומאוחר מידי.

דף הטוויטר של Dr. Maalouf: למי שטרם הבין מדוע איסור הבורקה היא עניין של ביטחון לאומי

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה!
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב, ייצור ידע, 23/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי, ייצור ידע, 12/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב, ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה! ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי! ייצור ידע, 9/9/24.