תקציר: ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהייתה בעבר, במיוחד כלפי מהגרים. המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות עם עבירות ו/או איומים פוטנציאליים מצד קהילות המהגרים
מסיבות פוליטיות, בשל חשש מתגובות ציבוריות או האשמות בגזענות ובאסלאמופוביה - מילת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

טענה הרווחת בחוגים מקצועיים בריטיים - כולל מתוך המשטרה - היא שהמשטרה הבריטית, שנחשבת לאחת הטובות בעולם, איבדה את דרכה עקב השפעות של פרוגרסיביות ורב תרבותית.

לטענת מבקרים אלה, ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהייתה בעבר, במיוחד כלפי מהגרים. המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות עם עבירות ו/או איומים פוטנציאליים מצד קהילות המהגרים מסיבות פוליטיות, בשל חשש מתגובות ציבוריות או האשמות בגזענות ובאסלאמופוביה - מילת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.

גישה זו יצרה אכיפה לא שוויונית: המהגרים מכריזים קבל עם ועולם שבכוונתם להרוס את הדמוקרטיה הבריטית ולהקים תחתיה 'מדינת שריעה'. למרות זאת, מקבלים יחס סלחני על ידי המשטרה. לעומת זאת, הפגנות הימין - שיצא לרחוב כשהבין שמדינתו צועדת לתהום בעיניים פקוחות - מדוכאות בצורה נוקשה, כשהמפגינים מתוייגים כ'ימין קיצוני' (זה נשמע לכם מוכר??).

הקריקטורה המצורפת למטה - שפורסמה בדף הטוויטר של Paul Golding ממחישה רעיון זה בצורה בולטת ופרובוקטיבית. דמות של מהגר מחובקת על ידי שוטר בריטי, כששניהם מחייכים: "ביחד, אנו נהפוך את המדינה הזו למדינתכם" אומר השוטר ומחבק את המהגר. "תודה לך, שאתה כל כך מטומטם!", משיב המהגר...

הנה דוגמה נוספת מדף הטוויטר של OLD PADA: שוב דמות של מהגר מחובקת על ידי שוטר בריטי, כששניהם מחייכים: "ביחד, אנו נהפוך את המדינה הזו למדינתכם" אומר השוטר ומחבק את המהגר. "תודה לך, שאתה כל כך חלש!", משיב המהגר...

בכרזה: המהגרים מכריזים קבל עם ועולם שבכוונתם להרוס את הדמוקרטיה הבריטית ולהקים תחתיה 'מדינת שריעה'. למרות זאת, מקבלים יחס סלחני ומחבק על ידי המשטרה:

הפחד להיות מואשם ב'איסלאמופוביה'

במדינות המערב הפרוגרסיביות, אחד התיוגים הקשים והבעייתיים של בודדים ורשויות כאחד, הוא החשש להיות מואשם באיסלאמופוביה. הפחד הכרוני מהתיוג הזה הוא תופעה חברתית ופוליטית שמתרחבת בשנים האחרונות במערב. אני יכול לשתף מחוויותי, שאת רוב הכרזות המועלות במאמר זה העליתי בפייסבוק, אך הן צונזרו ונמחקו בעילה של פגיעה ברגשות וחשש מאסלאמופוביה. לכן, הצבתי בראש המאמר תמונה 'ניטראלית'.

בשל החשש להיות מתוייג כ'איסלמופוב', אנשים, מוסדות, או ממשלות מהססים לנקוט פעולות מסוימות כלפי קהילות מוסלמיות, מחשש שהם ייתפסו כגזענים או בעלי דעות קדומות כלפי האיסלאם. התופעה הזאת נובעת משילוב של גורמים היסטוריים, תרבותיים ופוליטיים, ומשקלה היום עצום.

הסיבות לחשש מהאשמה באיסלאמופוביה:

1. רב-תרבותיות וערכים פרוגרסיביים: התקדמות ברב-תרבותיות וההכלה של מיעוטים הפכה לערך מרכזי במדינות רבות במערב, כולל בריטניה. גישה זו שואפת להבטיח שוויון והוגנות כלפי קהילות שונות, אך לעיתים נוצר הרושם כי כל ביקורת או פעולה כלפי קהילה מוסלמית יכולה להתפרש כגזענית או כמונעת מתוך דעות קדומות, אפילו אם מדובר בצעדים שגרתיים של אכיפת חוק.
2. ‘פוליטיקת הזהויות’: במקרים רבים, הביקורת או התערבות מצד הרשויות כלפי קהילות מוסלמיות נתפסת בעיני חלק מהציבור כמתקפה אישית על הדת האיסלאמית, ולא כפעולה שנועדה להבטיח את שלטון החוק. זה מגביר את התחושה שהרשויות צריכות לנהוג בזהירות יתרה כדי לא להסתבך בתביעות או האשמות פומביות.
3. דעת קהל ומדיה: המדיה החברתית והמדיה המסורתית משחקות תפקיד משמעותי בהגברת החשש מפני האשמה באיסלאמופוביה. פעולות של משטרה או רשויות אחרות יכולות להפוך במהירות לנושאים בולטים בחדשות ולהוביל לתגובות חריפות מהציבור, מה שמעמיד את הרשויות בלחץ משמעותי. החשש מביקורת ציבורית ומהפגיעה בתדמית יכול להוביל לנסיגה מפעולה תקיפה במקרים מסוימים.
4. אירועים היסטוריים: לאחר אירועים כמו פיגועי 11 בספטמבר וגלי טרור אחרים במערב, גברו התחושות האנטי-מוסלמיות במדינות רבות. יחד עם זאת, האשמות של איסלאמופוביה כלפי ממשלות ורשויות הובילו לדיונים רבים על הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על טרור או פשע לבין גזענות כלפי מוסלמים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו הרשויות נדרשות להיות זהירות ביותר על מנת שלא להיראות כמי שנלחמות בקהילה מוסלמית כולה.

ההשלכות ברורות:

• הרשויות והמשטרה: במציאות זו, המשטרה לעיתים נדרשת לאזן בין שמירה על החוק לבין תחושת ההכלה כלפי קהילות מיעוט. הדבר עלול לגרום לחולשה באכיפה במקרים מסוימים, או להימנעות מפעולות מסוימות נגד קהילות מוסלמיות שמא יואשמו באיסלאמופוביה.
• הגברת הפערים: מצד שני, יש הטוענים שהימנעות מעימות עם פשיעה בתוך קהילות מהגרים מחשש לביקורת יכולה להעמיק את הפערים ולהגביר תחושות תסכול וחוסר צדק בקרב הציבור הרחב, במיוחד בקבוצות ימניות הרואות בכך עדות ל"חולשה" של המדינה.

הנה תמונת מחאה נוספת שפורסמה בטוויטר, המראה את מחריביה של בריטניה חוגגים ברחובותיה, בעוד המשטרה מוחאת להם כפיים:

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.