תקציר: תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי ומשתנה בהתאם לאזור ולנסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שונות. באופן כללי, ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת.
הלוחמים האפקטיביים ביותר בתופעה זו במדינות שבהם נהוגים נישואי קטינות, הם הקריקטוריסטים ומכיני כרזות המחאה הגברים, שבהרבה אומץ מרבים ללגלג על התופעה. מאמר זה מקבץ לתוכו אוסף מעבודותיהם.
מדי שנה, נישאים 12 מיליון ילדים וילדות לפני גיל 18. זו תופעה גלובלית, חוצת יבשות ודתות, ואף שהיא נתפסת כתופעה דתית, חוקרים מצביעים על כך שהיא בעיקרה נגזרת של מבנה חברתי פטריארכאלי, עוני והשכלה. ארגוני זכויות אדם אף טוענים שהתופעה הוחרפה בתקופת מגפת הקורונה.
מקרים רבים מידי של נישואי בוסר מסתיימים בהתעללות קשה ובמות ה'כלה', אם בשל ההתעללות ואם בשל העובדה שגופה אינו בשל לעמוד בלידה...
* * *
קריקטורה ראשונה בראש הדף: במזל טוב (1)...
הקריקטורה מתארת נישואין של ילדה קטנה לגבר מבוגר. שני המבוגרים המחזיקים בילדה - אביה והחתן שרוכש אותה ממנו - נראים רגועים ומרוצים, ואילו היא עצובה ונרתעת, מה שמדגיש את הפער הגדול בין הצדדים ואת חוסר האיזון בכוחות ובזכויות. כל האלמנטים בקריקטורה, כמו הסביבה החגיגית של חתונה והקונטרסט בין ההורים החוגגים לילדה העצובה, מכוונים ליצור תחושת אי-נוחות ולהדגיש את הבעייתיות והעיוות המוסרי בנישואי קטינות, המסתיימים פעמים רבות בהתעללויות קשות ובמות הילדה.
* * *
קריקטורה שנייה מדף הטוויטר של הקריקטוריסט Yaser Ahmad: במזל טוב (2)??
בקריקטורה רואים גבר הזקן שזה עתה קנה לו כלה-ילדה, כשהוא אוחז בידה ומובילה לביתו, אבל היא עוד שקועה במשחק ילדים, דבר המדגיש את הפער בגיל ובבשלות בין השניים. המשמעות העיקרית של הקריקטורה היא להדגיש את האבסורד והעוול שבנישואי קטינים, כשהילדה עדיין נמצאת בגיל שבו היא אמורה לשחק ולהתפתח, אך נגררת לנישואים עם אדם מבוגר.
קריקטורה שלישית: ככה זה בדרך כלל נגמר!
הקריקטורה הזו לא זקוקה להסבר! מקרים רבים מידי של נישואי בוסר מסתיימים בהתעללות קשה ובמות ה'כלה', אם בשל ההתעללות ואם בשל העובדה שגופה אינו בשל לעמוד בלידה...
קריקטורה רביעית: "מה דעתך, נשחק היום?"
גבר ו'אשתו' הילדה עולים על יצועם. תמונת 'הזוג המאושר' תלויה על הקיר... הגבר שואל "נשחק היום?" והילדה אומרת שהיא עייפה...
הקריקטוריסט מתנהג בזהירות. בעולם האמיתי גברים מוסלמים אינם קונים קטינות כדי לשאול אותן...
קריקטורה חמישית: על סף התהום...
הקריקטורה הזו מציגה תמונה של גבר מבוגר ובחורה צעירה בלבוש חתונה מסורתי. הגבר נראה נחוש ומחזיק חרב, בעוד שהנערה נראית מבולבלת ומפוחדת, עם סימן שאלה מעל ראשה. לידם יש קבר פתוח, וקרוב אליו מונחים ספרים ובית קטן, מה שמסמל אולי את האבדן של ההשכלה והילדות של הנערה.
הקבר והחרב שבידי הגבר מסמלים את הכוח והשליטה שהוא מחזיק, ואת העובדה שחלק עצום מהנישואין הללו מסתיימים במוות. הפרחים שמחזיקה הילדה מסמלים את חוסר האונים והנאיביות שלה.
קריקטורה שישית: "כל כך הייתי רוצה לשחק..."
הקריקטורה מתארת ילדה שאביה מר אותה בנישואי קטינות / נישואי בוסר. היא כבר מטופלת בילד כשחברותיה עדיין משחקות המגרש המשחקים וכל שנותר לה הוא לבכות על ילדותה שאבדה.
קריקטורה שביעית: תמונות מחיי נישואין - הוא רוצה סקס והיא לשחק...
קריקטורה שביעית: "הכלה של מחלוף"
הקריקטורה מתארת מצב את הסכנות ואת ההשלכות ההרסניות של נישואי קטינות, כולל הפחד, הפגיעה והסכנה לחיים הנובעים ממערכת יחסים לא מאוזנת זו.. הילדה הקטנה במרכז מחזיקה בובה ונראית חפה מכל דאגה, אך הצל שלה מקרין דמות של אישה מבוהלת, שמותקפת על ידי דמות מפלצתית, המסמלת את "עתידה של הילדה" ("مستقبل البنت"). המפלצת היא צילו של ה'חתן'. הכיתוב מעל הצל של הגבר אומר "الزوج الكبير" ("הבעל הגדול"), מה שמדגיש את הפער בגילאים ואת הכוח הלא מאוזן בין החתן לכלה הצעירה.
קריקטורה שמינית: הנישואין ככלוב
במרכז התמונה רואים טבעת נישואין גדולה שמשמשת כמעין כלוב, שבו נמצאת ילדה לבושה בשמלת כלה. הילדה מושיטה יד לכיוון בובה שמונחת על הרצפה מחוץ לטבעת, דבר שמסמל את אובדן הילדות שלה וההשלכה הכפויה לנישואין מוקדמים. ברקע, דמות של גבר בצל, שמסמל את המבוגר שלוקח חלק בהחלטה הכפויה הזו.
הקריקטורה מדגישה את הכאב והטראומה של קטינות שנאלצות להיכנס לנישואין מבלי להנות מחופש הילדות שלהן. הטבעת, שמייצגת נישואין, הופכת למלכודת עבור הילדה.
קריקטורה תשיעית: "החרב תיפול"...
הקריקטורה מבקרת את הלחץ החברתי והמשפטי שמביא לנישואין מוקדמים, המסתיימים במקרים רבים מידי בקטסטרופה... היא מציגה זוג ילדים, מבולבל וחסר אונים, שחותנו בידי הוריהם, עומדים על סף תהום, ולידם עומד פסל בדמות שופט. השופט אומר: "מזל טוב, החתן והכלה! יאללה, לכו הביתה: הפריון מובטח! הבית ייבנה! החרב תיפול! הגירושים מוקדמים!!
וזה במקרה הטוב... זכרו: מקרים רבים מידי של נישואי בוסר מסתיימים במות ה'כלה', ויש שסובלות 'רק' מההתעללות הבעל, גם כשהוא צעיר...
קריקטורה עשירית: אין לה עוד מושג מה מחכה לה...
הקריקטורה מתארת כלה-ילדה, המובלת לביתה החדש אחרי טקס הקידושין. הבעל - מבוגר בבגדים מסורתיים - מביט על 'אשתו' בעיניין חמדניות, ואילו היא מחזיקה בובה ומצלמת סלפי עם הטלפון שלה, בעוד גבר מבוגר בהרבה, לבוש בבגדים מסורתיים, עומד לצדה בהבעה רצינית. הניגוד הזה מדגיש את הניגוד בין תמימותה של הילדה, לציפיות האישיות והחברתיות הכבדות המונחות ממנה על כתיפיה בגיל כה צעיר.
[לאוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
- אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, ייצור ידע, 2/8/24.
- יעל מבט (2021), נישואי קטינות: לא רק בלבנון, לא רק בעולם הדתי, הפורום לחשיבה אזורית, מכון ואן ליר, ירושלים.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
Pingback: פנחס יחזקאלי: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: צידו האפל של האסלאם באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: התעללות בנשים במדינות האסלאם, באתר ייצור ידע | ייצור ידע
יש לכם כזה גם על השגעונות של העם היהודי? כל מיני מומים לאיבר המין של התינוק? תרנגול כפרות? שחיטה כשרה? כי מה לעשות, גם העם שלנו עמוק בימי הביניים עם מנהגים ברבריים. מי שחי בבתים מזכוכית, לא צריך לזרוק אבנים. כל אחד מטורף בצורה אחרת, אבל להציג כמה הם מגוחכים, זה רק מדגיש כמה מגוחכים אנחנו. אם אתם רוצים קריקטורות, יש בעיתון אירופאי ישן, דר שטירמר, בטוח תמצאו משהו מצחיק.
אז אנחנו שונאים את עצמנו עכשיו, ופדופיליה זה בסדר אם היא מתבצעת ע"י מעמדות מוחלשים?