תקציר: שאלה מרכזית בניהול בעולם ה- WOKE היא, האם יש מקום לערער על ערכים פרוגרסיביים כשהם מתנגשים עם האינטרסים העסקיים, או שהמוסר החברתי גובר על שיקולי יעילות? מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, גילה שהתשובה לשאלה היא שלילית בגדול, גם במחיר יצירת תרבות ניהולית של שקר!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הבלוף הגדול שכל מנהל מכיר יצא החוצה, ועוד על ידי מי...

במהלך דיון פתוח שבו השתתף אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, הוא פלט הערה שהביאה לחשיפת קונפליקט עמוק בתרבות העבודה העכשווית. שמידט טען שגוגל, ענקית הטכנולוגיה, מפסידה בקרב מול חברות כמו OpenAI בשל המדיניות המאפשרת עבודה מהבית:

"גוגל החליטה ש-Work Life Balance, ללכת הביתה מוקדם, ולעבוד מהבית – כל זה יותר חשוב מאשר לנצח (Winning)". שמידט הוסיף שלדעתו הסטארטאפים מצליחים, "כי מי שעובד שם, עובד בטירוף". "אני מצטער שאני כזה קר" הוא התנצל, "אבל כשאתם תסיימו את האוניברסיטה ותייסדו חברות, אתם לא תתנו לאנשים לעבוד מהבית ולבוא פעם בשבוע למשרד אם אתם רוצים להתחרות בסטארטאפים אחרים, כמו בימים המוקדמים של גוגל ומיקרוסופט – שהן עבדו ככה".

אמירה כזו היא משהו שאסור ל'פריבילג לבן' להגיד בעולם העבודה הפרוגרסיבי של ההי-טק... זאת, כיוון שהיא סותרת ערכים פרוגרסיביים של גמישות תעסוקתית ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. על כן, היא עוררה סערה וגונתה בכל פה. בעקבות כך, מיהר שמידט למחוק את הסרטון מהרשת.

העבודה מהבית כסטנדרט חדש בעידן הפרוגרסיבי

מאז מגפת הקורונה, המודל של עבודה מהבית הפך לפופולרי במיוחד. רבים רואים בו חלק בלתי נפרד מאיזון נכון בין חיים פרטיים לקריירה. עובדים בכל העולם נהנים מגמישות רבה יותר בזמנים שלהם, ושוק העבודה השתנה בהתאם לכך. חברות רבות הבינו שלפחות בתיאוריה, איזון בין עבודה לחיים פרטיים מגדיל את שביעות הרצון של העובדים, ובכך גם משפר את רווחתם הנפשית ולכאורה, גם את התפוקה הכוללת שלהם.

בהקשר הפרוגרסיבי, עבודה מהבית נתפסת כאמצעי שמקדם שוויון וגמישות, ומאפשר לאנשים להתמודד עם אתגרים אישיים כגון טיפול בילדים או במבוגרים תוך שמירה על קריירה פעילה. בנוסף, עבודה מהבית נתפסת כאמצעי להפחתת עומס תעבורתי, זיהום אוויר ותמיכה במגוון רחב של עובדים במצבים שונים, כולל מוגבלויות. יתרה מכך. אנשי ההי-טק ברובם המכריע אנשי WOKE, אז מה יותר הגיוני מלסדר הצדקות, שמיטיבות עימנו?

הביקורת על עבודה מהבית: "פגיעה בתחרותיות"

האמירה של שמידט שוברת את הנרטיב הדומיננטי של גמישות תעסוקתית. לדבריו, עבודה מהבית מפחיתה את רמת ההשקעה ואת תחושת ה"דחף לנצח" אצל העובדים, ואילו סטארטאפים מצליחים להצטיין דווקא משום שהם מציבים דרישות עבודה אינטנסיביות יותר, המזכירות את ימי ההתחלה של גוגל ומיקרוסופט. שמידט הציג את המודל הזה ככזה שמוביל להצלחה בשוק תחרותי, וטען שללא נוכחות קבועה במשרד, חברות יתקשו להתחרות בסטארטאפים צעירים ונמרצים יותר, שם העבודה היא אינטנסיבית ולא מוגבלת.

כאן נוגע שמידט בנקודה קריטית: האם עבודה מהבית מחלישה את הביצועים העסקיים? האם היא פוגעת ביכולת של חברות טכנולוגיה גדולות להתמודד בשוק דינמי ותחרותי שבו כל דקה חשובה? התשובה הפורמלית לשאלה זו אינה חד-משמעית, אבל היא משמעית מאוד בשיחות מנהלים לא לציטוט. בנוסף, ישנם מנהלים רבים שמבקרים בגלוי את המודל הגמיש, ומעדיפים נוכחות פיזית במשרד כדי לשמר יצירתיות, חדשנות ועבודת צוות אינטנסיבית.

פוליטיקלי קורקט ושיח פתוח על עבודה מהבית

האמירה של שמידט מהווה דוגמה לבעיה רחבה יותר: כיצד ניתן לנהל שיח פתוח ואותנטי בנוגע למדיניות תעסוקתית כאשר חלק מהנושאים נתפסים כקדושים בתרבות העבודה המודרנית? הפרוגרסיביות דוגלת בגמישות, שוויון ואיזון בין חיים לעבודה, וכל ביקורת על כך נתפסת כהתקפה על ערכים חברתיים מהותיים, ועלולה להוביל ל'מחיקה' ולנידוי של 'הכופר בעיקר'.

בתרבות העבודה של ימינו, גמישות ואיזון הם חלק מנורמות חדשות שחברות רבות מאמצות. ביקורת על המודל הזה נתפסת לעיתים כחסרת רגישות לצרכים האישיים של עובדים, במיוחד בעידן שבו עובדים מעריכים את זכותם לחיים פרטיים בריאים ולשליטה על לוח הזמנים שלהם. אמירות כמו של שמידט, שמבקרות את המדיניות הזו, נתפסות לא רק כבעייתיות ברמת הניהול, אלא גם כפוגעות בערכים החברתיים החדשים שמבוססים על רווחת העובדים.

טשטוש הגבולות בין ניהול לאתיקה חברתית

התגובה הסוערת לאמירותיו של שמידט מעלה שאלה רחבה יותר: האם הקפדה על ערכים פרוגרסיביים כגון עבודה מהבית וגמישות תעסוקתית גוברת על שיקולים עסקיים? במילים אחרות, האם החברות צריכות להקריב חלק מהפרודוקטיביות שלהן כדי להבטיח שהן עומדות בציפיות החברתיות החדשות?

בעוד שתומכי הגמישות התעסוקתית טוענים שהיא מגבירה את רווחת העובדים ואת יכולת ההתמודדות שלהם עם לחצי היום-יום, מתנגדי המדיניות הזו סבורים שהיא עלולה להחליש את הביצועים הכלכליים של החברות בטווח הארוך. יתרה מזאת, ניהול מדיניות תעסוקתית המבוססת אך ורק על ערכים חברתיים עלולה להוביל לטשטוש של הגבולות בין ניהול עסקי לבין אתיקה חברתית.

בכל מקרה, עבודה מהבית יכולה להיות טובה או רעה, הכל בעיני המתבונן. אבל בעיני טשטוש אמת ניהולית ויצירת תרבות של שקר סביבה אינה יכולה להיות טובה, גם כשהיא נעשית למען מטרה טובה, לכאורה!

[לאוסף המאמרים על עבודה מהבית והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על עבודה מהבית והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג, 'גמישות'.
• אוסף המאמרים על שביעות רצון ומחויבות ארגונית.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: הכול על שוויון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים על עבודה מהבית והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), שביעות רצון ומחויבות ארגונית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכול על שוויון, ייצור ידע, 4/5/23.