תקציר: אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת אכיפת החוק והפיכתה לכלי פוליטי שמרתיע ומשתיק יריבים. דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו.

מי שמתחיל להשתיק ברשתות החברתיות, אך טבעי שימשיך להשתיק דרך מערכת אכיפת החוק!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחד העקרונות הנבונים ביותר בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת הפיכת החוק והפיכתה לכלי פוליטי שמרתיע ומשתיק יריבים. דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו.

תפקידן העיקרי של המערכות הללו היום הוא, מחד גיסא, לאפשר לצד הנכון לעשות כרצונו, ומאידך גיסא, להשתיק ולבלום את הצד השני.

במצב שבו הימין בשלטון, תפקידה העיקרי של המערכת הוא לתפקד כ'דיפ סטייט', לסיכול יכולת הממשלה לתפקד באפקטיביות. אבל, כאשר השלטון בידי השמאל (לדוגמה, ממשל ביידן, ממשלת הלייבור בבריטניה), אז מגיעה האפקטיביות של המערכת לשיאה.

ההמחשה הטובה ביותר והקיצונית ביותר עד כה לכך היא מערכת אכיפת החוק הבריטית, שאפשרה למפגינים הפרו פלסטיניים אחרי ה- 7 באוקטובר 2023 להשתולל ברחובות ללא הרף, אבל מפגינה קשיחות רבה מול מפגיני הימין שיצאו לרחובות בקיץ 2024 אחרי ניצחון הלייבור בבחירות, ומתייגת אותם כמפגיני 'ימין קיצוני' (אם זה נשמע לכם מוכר זה לא מפתיע. כך זה 'עובד' בכל ה'דמוקרטיות', לכאורה, המערביות).

אין דמוקרטיה בלי חופש דיבור, משמע, כבר אין דמוקרטיה!

הכלי לסתום את פיות המתנגדים במערב הוא המילה 'אסלאמופוביה'. כך למשל, באוגוסט 2024, בבריטניה, מולדת המגנא כרטא, נשלח אדם למאסר של 20 חודשים בגין 'אסלאמופוביה': פשעו היה שצייץ, שהוא לא רוצה לממן בכספי המיסים שלו מהגרים שאונסים ילדות (סג"ל, 2024). 

"כלומר", " - כתב אראל סג"ל ב'ישראל היום' ב- 14 באוגוסט 2024 - "הבעיה איננה (כבר) האסלאם הקיצוני, שרוצה להפוך את כל העולם למדרסה ענקית, אלא מי שמזהה אותו כרצחני. אדם כזה סובל מפוביה חשוכת מרפא, וצריך להכניסו לכלא, ואם לא לכלא אז לאשפוז. תראו איזה עולם נפלא מכינים לנו הפרוגרסיביים...

והוא מוסיף בצדק: "מה שקורה בבריטניה הוא קדימון למה שיקרה באמריקה אם קמלה האריס תנצח, וגם בישראל אם השמאל מרכז ינצח. הם צועקים 'דמוקרטיה, אבל חושבים סטלין" (לתשומת ליבם של אלה שהפגינו ברחובותינו ב- 2023 למען הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה)...

בכרזה למטה: כך תאר דונלד טראמפ את קמלה האריס שמתמודדת מולו בבחירות, וידע למה:

שורשים היסטוריים

לא בכדי, משתמשים הפרוגרסיביים בתיוגים בולשביקיים ('חוליגנים' למשל...) במאבקם הפוליטי. כל תורת ההפעלה שלהם בנויה על יסודות סובייטיים.

היה זה ולדימיר איליץ' לנין והיטלר אחריו, שהניחו את היסודות להפיכת מערכת אכיפת החוק המודרנית לכלי לשימור השילטון ול'טיפול' במתנגדים שהואשמו לעתים קרובות בעבירות פליליות כדי להכפישם, ולהוציאם מהחיים הציבוריים. התורה הפרוגרסיבית אימצה את תורת ההפעלה הזו - והיא עושה במדינות המערב, ובכללן ישראל, שימוש במערכות אכיפת החוק ככלי ל'הקרסת' מתנגדים. רשויות אכיפת החוק הסובייטיות קיימו רשתות מעקב נרחבות שחדרו לכל רמות החברה. מודיעים גויסו מקרב אזרחים מן השורה, ויצרו אקלים של חוסר אמון ופחד. מעקב נרחב זה אפשר למדינה לזהות ולנטרל איומים פוטנציאליים באופן מנע, ולהבטיח שהאופוזיציה לא תוכל להתארגן באפקטיביות.

מערכת אכיפת החוק הסובייטית הייתה מעורבת גם באכיפת קונפורמיות אידיאולוגית. המשטר השתמש בתעמולה כדי להציג את רשויות אכיפת החוק כמגינות המהפכה והעם. יחד עם זאת, כל צורה של התנגדות או סטייה מהאידיאולוגיה הרשמית נענשה בחומרה. מוסדות חינוך, תקשורת וארגוני תרבות היו במעקב צמוד כדי למנוע התפשטות של רעיונות אנטי-מהפכניים.

מערכת משפט פוליטית

המשטר הקומוניסטי בברית המועצות השתמש רבות בבתי המשפט כמכשיר לשליטה ולדיכוי פוליטיים, תוך שילבם במערכת אכיפת החוק הרחבה יותר כדי לבסס ולשמר את שלטונם. תחת השלטון הקומוניסטי, מערכת המשפט הייתה פוליטית מאוד וכפופה לאינטרסים של המפלגה. שופטים ותובעים היו לעתים קרובות חברי מפלגה והיו צפויים להיצמד להנחיות המפלגה. זה הבטיח שהחלטות בית המשפט תאמו את המטרות הפוליטיות של המשטר. עצמאותה של הרשות השופטת למעשה לא הייתה קיימת, כאשר בתי המשפט פעלו ככלים ליישום מדיניות המדינה ולא כפוסקי צדק חסרי פניות.

אחד השימושים הידועים לשמצה של המשטר הקומוניסטי בבתי המשפט היה עריכת משפטי ראווה, במיוחד במהלך הטיהור הגדול תחת סטאלין. אנשים בולטים, כולל בכירי המפלגה, מנהיגים צבאיים ואינטלקטואלים, נשפטו בפומבי באשמת בגידה, ריגול ופעילויות אנטי-מהפכניות אחרות. משפטים אלה היו תיאטרליים ביותר, ובהם הודאות כפויות שהושגו באמצעות עינויים ואיומים. המטרה העיקרית הייתה לחסל יריבים פוליטיים, להפחיד מתנגדים פוטנציאליים ולהפגין את כוחו המוחלט של המשטר.

המשטר הסובייטי יישם רפורמות משפטיות שקבעו דיכוי פוליטי. הקודים הפליליים כללו עבירות רחבות ומוגדרות במעורפל כמו "תסיסה ותעמולה אנטי-סובייטית" ו"חבלה", שניתן ליישם על מגוון רחב של פעילויות שנחשבות לא רצויות על ידי המדינה. מסגרת משפטית זו סיפקה לבתי המשפט את הכלים להעמיד לדין ולכלוא יחידים למעשה על כל התנהגות שהרשויות ראו בהן איום על המשטר.

הפרקליטות בברית המועצות מילאה תפקיד מרכזי בהליך השיפוטי, כאשר לתובעים יש כוח משמעותי על תוצאות התיקים (נשמע לכם מוכר?). התובע הכללי וסגניו היו אחראים לוודא שהחוק יופעל בהתאם למדיניות המפלגה. הם יכולים להתערב בתיקי בית משפט, להשפיע על החלטות שיפוטיות ולפקח על פעילותם של שופטים ופקידים משפטיים אחרים כדי להבטיח ציות להנחיות המדינה.

[לחוברת של יעקב שחם: KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]

הפרוגרסיביים במערב אימצו את השיטה

הלקח של חיוניות השליטה על גופי הביטחון בכלל ומערכת אכיפת החוק בפרט ככלי עיקרי לביסוס השלטון, בעזרת תקשורת צייתנית ומהדהדת, נלמד היטב ע"י אבות ה- WOKE האמריקני, ואנחנו רואים מאז נכנס ממשל אובמה לתפקידו, פוליטיזציה יסודית בארצות הברית, ולאחר מכן במדינות המערב הפרוגרסיביות. במסגרתה, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי השתקה וחיסול חשבונות פוליטי.

בנוף המקוטב יותר ויותר של הפוליטיקה המערבית, מערכת אכיפת החוק הפכה לשדה קרב שבו מתנהלים סכסוכים אידיאולוגיים ומתגבשת העוצמה הפוליטית. תחת הקריאה ל'הגנה על שלטון החוק, השמאל הפוליטי ממנף את רשויות אכיפת החוק ככלי לכוון ולדכא את יריביו בימין, תוך טשטוש הגבול בין צדק לאינטרסים מפלגתיים. תופעה זו מעוררת חששות עמוקים לגבי שחיקת הנורמות הדמוקרטיות, הפוליטיזציה של אכיפת החוק וההשלכות על שלטון החוק. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר למניפולציה הפוליטית של אכיפת החוק היא אכיפה סלקטיבית של חוקים ותקנות כדי לפגוע ביחידים או בקבוצות המזוהות עם הימין הפוליטי.

מערכת אכיפת החוק הופכת לכלי במשחק הפוליטי, כשהיא מקפידה בכוונת מכוון ליצור יחסי איפה ואיפה (מה שמכונה בעגת הרחוב: 'אכיפה בררנית'). רשויות אכיפת החוק מקיימות אכיפה בלתי פרופורציונלית של פעילים, פוליטיקאים וארגונים מימין, תוך העלמת עין מעבירות דומות שביצעו עמיתיהם בשמאל. יישום סלקטיבי זה של הצדק לא רק מערער את עקרון השוויון בפני החוק אלא גם מטפח תחושת אי צדק וטינה בקרב מי שתופסים את עצמם כממוקדים בצורה לא הוגנת, אבל לפחות בינתיים (מערכות מורכבות תמיד מתהפכות...), הם חסרי אונים מול המערכות הללו.

יתרה מכך, הנשק של אכיפת החוק מתרחב מעבר לטקטיקות אכיפה בלבד וכולל מאמצים רחבים יותר להכפיש, לעשות דה-לגיטימציה ולהשתיק יריבים פוליטיים בימין. האשמות על חקירות ממניעים פוליטיים, הדלפות לתקשורת ומסעות הכפשה פומביים הפכו לטקטיקות נפוצות יותר של מי שמבקשים לערער את יריביהם ולבסס את הכוח, על ידי הכתמת המוניטין של יחידים או ארגונים הקשורים לימין. מטרת הטקטיקות הללו לדחוק לשוליים קולות מתנגדים, לזרוע פילוג בתוך האופוזיציה ולחזק את מזלו הפוליטי של השמאל.

הפוליטיזציה של אכיפת החוק מלווה לעתים קרובות במאמצים להרחיב את טווח ההגעה והסמכויות של סוכנויות רגולטוריות, כביכול כדי להילחם באיומים על ביטחון הציבור או הביטחון הלאומי. להרחבת סמכות כזו יכולה להיות השפעות מצמררות על חופש הביטוי, חירויות האזרח וממשל דמוקרטי. לדוגמה, הטלת תקנות מעורפלות או רחבות מדי המתמקדות במה שמכונה "דברי שטנה" או "תוכן קיצוני" יכולה לספק לרשויות שיקול דעת גורף לדכא דעות סותרות או דעות לא פופולריות, ולמעשה לחנוק את השיח הפוליטי ומצמרר את חופש הביטוי. פסק הדין של מאסר לאזרח בריטי על 'אסלאמופוביה' היא המחשה מצויינת לכך.

ההשלכות של פוליטיזציה זו חורגות הרבה מעבר לתחום הפוליטיקה המפלגתית, ומהווה איום מהותי על שלטון החוק ושלמותם של המוסדות הדמוקרטיים. כאשר רשויות אכיפת החוק הופכות לכלי כפייה או מניפולציה פוליטית, אמון הציבור בחוסר פניות והגינות של מערכת המשפט נשחק, ומחליש את יסודות הדמוקרטיה עצמה. יתרה מכך, התפיסה של הטיה מערכתית או שחיתות בתוך רשויות אכיפת החוק יכולה לעורר אי שקט חברתי, להחריף את הקיטוב הפוליטי ולערער את הלכידות החברתית, ולשבור עוד יותר את מרקם החברה.

דוגמאות של פוליטיקאים שנבלמו דרך השימוש הפוליטי במדינות המערב במערכת אכיפת החוק

סילביו ברלוסקוני (איטליה): ראש ממשלת איטליה לשעבר התמודד עם אתגרים משפטיים רבים במהלך הקריירה הפוליטית שלו, כולל האשמות על הונאת מס, שוחד ושחיתות. ברלוסקוני ותומכיו טענו לא פעם שההאשמות נגדו הן ניסיונות ממניעים פוליטיים של מתנגדיו להכפיש אותו ולערער את מנהיגותו.

לולה דה סילבה (ברזיל): לואיז אינאסיו לולה דה סילבה, נשיא ברזיל לשעבר, הורשע באשמת שחיתות ב-2017 ונידון למאסר. תומכיו טענו כי ההאשמות היו ממניעים פוליטיים ונועדו למנוע ממנו להתמודד שוב לתפקיד. בסופו של דבר בוטלה הרשעתו של לולה, והוא שוחרר מהכלא, אך המקרה עורר חששות לגבי חוסר משוא פנים של מערכת המשפט.

אהוד אולמרט (ישראל): ראש ממשלת ישראל לשעבר עמד בפני חקירות שחיתות במהלך כהונתו, כולל האשמות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בלי קשר לשאלה לגבי אשמתו, שהוכחה במקרה, מהסיבות הלא נכונות. החקירות היו חלק מציד מכשפות ממניעים פוליטיים שתוזמר מתנגדיו כדי להדיח אותו מהשלטון, כיוון שפעל להחליש את בית המשפט העליון, מעוז הכוח הפרוגרסיבי.

בנימין נתניהו (ישראל): ראש ממשלת ישראל לשעבר עמד בפני מספר רב של חקירות שחיתות במהלך כהונתו, כולל האשמות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בלי קשר לשאלה אם נתניהו אשם או לא, החקירות היו חלק מציד מכשפות ממניעים פוליטיים שתוזמר מתנגדיו כדי להדיח אותו מהשלטון.

ניקולא סרקוזי (צרפת): נשיא צרפת לשעבר הועמד לדין באשמת שחיתות, רוכלות השפעה ומימון לא חוקי בקמפיין בשנת 2018. סרקוזי הכחיש את ההאשמות והאשים את מערכת המשפט בהטיה וברדיפה פוליטית. בזמן שהתיק נגדו מתנהל, הוא הצית מחדש ויכוחים על הקשר בין הפוליטיקה למערכת המשפט בצרפת.

מנהיגי עצמאות קטלוניים (ספרד): כמה פוליטיקאים ופעילים קטאלונים נעצרו והועמדו לדין בגין תפקידיהם בארגון משאל העם לעצמאות 2017 בקטלוניה, שממשלת ספרד קבעה אותו כבלתי חוקי. המבקרים טענו כי הפעולות המשפטיות שננקטו נגדם היו ניסיונות ממניעים פוליטיים לדכא את תנועת העצמאות הקטלונית ולהפחיד את תומכיה.

היינץ-כריסטיאן שטראכה (אוסטריה): שטראכה שימש כסגן קנצלר אוסטריה ומנהיג ה-FPÖ. ב-2019 עלה סרטון שבו נראה שטראכה מציע חוזים ממשלתיים בתמורה לתמיכה פוליטית באישה שמתחזה לאחיינית של אוליגרך רוסי. השערורייה, המכונה "פרשת איביזה", הובילה להתפטרותו של שטראכה מכל העמדות הפוליטיות. לאחר מכן הוא עמד בפני חקירה של שחיתות אפשרית וניצול לרעה של כוח. שטראצ'ה ותומכיו טענו שהסרטון היה חלק ממערך פוליטי שנועד לפגוע ב-FPÖ ובסיכויי הבחירות שלה. הנשורת מפרשת איביזה השפיעה באופן משמעותי על הפוליטיקה האוסטרית, והובילה לקריסת הקואליציה הממשלתית ולהקדמת הבחירות.

דוגמאות אלו ממחישות את ההצטלבות המורכבת של משפט, פוליטיקה וצדק בדמוקרטיות מערביות, שבהן האשמות של התערבות פוליטית בהליך המשפטי אינן נדירות. חיוני לגשת למקרים כאלה בניואנסים ובזהירות, מתוך ההבנה שההליכים המשפטיים יכולים להיות מושפעים ממגוון גורמים, לרבות שיקולים פוליטיים, דינמיקה מוסדית ושלטון החוק.

סיכום

בתי המשפט הסובייטיים, מבתי הדין המהפכניים ועד למערכת המשפט המאוחרת יותר, היו חלק בלתי נפרד ממנגנון הדיכוי של המשטר הקומוניסטי. הם סיפקו פורניר של חוקיות לפעולות המדינה, ואיפשרו לרשויות לחסל יריבים פוליטיים, לאכוף קונפורמיות אידיאולוגית ולשמור על אקלים של פחד ושליטה. השזירה של מערכת המשפט עם המטרות הפוליטיות של המפלגה הקומוניסטית הבטיחה שבתי המשפט שימשו כלי יעיל לשימור כוחו של המשטר לאורך כל קיומה של ברית המועצות.

היום, זוכות השיטות הללו - שהותאמו לעולם הדמוקרטי - לתחייה מחודשת, במדינות הפרוגרסיביות, תוך שהן מסמנות סוף עצוב למודל הדמוקרטיה המערבי שפרח אחרי מלחמת העולם השנייה.

נספח 1, מדף הטוויטר של ינון מגל: מח"ש לעזרת המחאה

מה הפלא? מח"ש היא חלק מהפרקליטות, שכבר מזמן חלק מהמחאה (זוכרים איך הלכו הפרקליטים להפגין בעת שהיועמ"שית פנתה לבית הדין לעבודה שיכריז על השביתה בלתי חוקית?). אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת אכיפת החוק והפיכתה לכלי פוליטי, שמרתיע ומשתיק יריבים. דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.

נספח 2 מדף הטוויטר של Ian Miles Cheong: לא רק אצלנו. גם באיטליה בתי המשפט 'תוקעים' את יכולת הממשלה לתפקד!

הכוח שצברו בתי המשפט במערב הופך לבעיה כלל מדינתית: הנה בית המשפט האיטלקי מונע גירוש מהגרים לא חוקיים למצרים, כי "למצרים יש רקורד גרוע של זכויות אדם. לכן שליחת בלתי חוקיים ממצרים חזרה לארצם עלולה להפר את זכויות האדם"...

המשמעות היא שכדי שאירופה תוכל לשרוד, היא תיאלץ לנטרל את השפעת בתי המשפט על ממשלותיה. הביורוקרטיות מקריסות את הדמוקרטיה המערבית קורסת לתוך עצמן, גם אצלנו!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסקים בתורת הפעלה / 'דוקטרינה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים העוסקים בתורת הפעלה / 'דוקטרינה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• לחוברת של יעקב שחם: KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אראל סג"ל (2024), מה שקרה השבוע בבריטניה, הוא קדימון למה שיקרה אם קמלה האריס תנצח, ישראל היום, 14/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על דוקטרינה – תורת הפעלה – באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יעקב שחם (2019), KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, ייצור ידע, 16/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.