תקציר: תא"ל דן גולפוס טען כי ניצחון הוא ענין סובייקטיבי ״כשאנחנו נחליט שניצחנו״. הכיצד? המילה 'ניצחון' בעיני הווקיסטים היא מילה גסה ממש. היא סותרת את עקרונות ה-WOKE משום שהיא נושאת עימה קונוטציות של תחרותיות, אי-שוויון, והישגיות אישית, שעומדים בניגוד לרעיונות של צדק חברתי, הכלה ושוויון. זו הסיבה שבכירי צה"ל - בניגוד למערך הלוחם - אינם חושבים על 'ניצחון' וגם אינם מחפשים דרך אליו!

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אם יש דבר טוב במלחמות קשות, הוא העובדה שהיא חושפת את כל המוגלה ומוציאה אותה לאוויר הפתוח. כך, החשפים דברים שליבלבו ושגשגו מתחת לרדאר הציבורי, עד שהפכו למחלה כרונית שמאיימת על הקיום הריבוני של ישראל כמדינה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ניצחון. להשיג את המטרה, לחצו כאן].

ב- 13 באוגוסט פרסם ח"כ עמית הלוי פוסט בפייסבוק, בעקבות הראיון עם תא"ל דן גולפוס:

"אם אתם שואלים מדוע צה״ל לא מנצח במלחמה" - כתב הלוי - "תוכלו למצוא הרבה מהתשובות בריאיון עם האלוף דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98, בפרט כשהוא נשאל מהו ניצחון בעיניו. הנה התמצית:

1. ניצחון הוא ענין סובייקטיבי ״כשאנחנו נחליט שניצחנו״.

2. אין לוח זמנים לניצחון - אי אפשר לנצח מחר בבוקר, אולי לאורך זמן. כמה זמן? לא ידוע.

3. ⁠סיום המלחמה - השלב בו יש חופש פעולה וצהל יכול להחליט על פעולה.

בכל הכבוד וההערכה שיש לי למסירות האישית של דן גולדפוס ושל כל חייל, ויש לי אין סוף הערכה אליהם, אי אפשר לנצח ולא נוכל לנצח עם עולם מושגים צבאי משובש כזה. לכל היותר, נוכל להמשיך לעשות את מה שצה״ל עושה, קרי מבצעים ופשיטות, אבל לא מלחמה, לא הכרעה, ולא ניצחון. זה כל כך פשוט ומביך, שאני תוהה איך אני אמור להתחיל ולהסביר זאת מול דברים של אלוף בצה״ל." (לפוסט של ח"כ עמית הלוי, לחצו כאן).

עבור אנשי WOKE נאמנים, כמו בכירי צה"ל, 'ניצחון' היא מילה קשה. מעין קללה. למה?

כי 'ניצחון' סותר ערכים בסיסיים של WOKE, כמו צדק חברתי, שוויון והכלה. תרבות ה-WOKE מתמקדת בהעלאת מודעות חברתית לתחומי אי-צדק שונים כגון גזענות, אפליה מגדרית, ומעמדות כלכליים. הרעיון המרכזי של WOKE הוא לזהות ולבקר מבנים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שמנציחים אי-שוויון ודיכוי.

המונח 'ניצחון', כפי שהוא נתפס במסגרות מסוימות, קשור לרעיון של תחרות, הישג אישי או קבוצתי והשגת מטרה דרך מאבק או מאמץ אישי. ניצחון נחשב לעיתים להדגשת העיקרון של תחרותיות, שמעמידה את האינטרסים של הפרט מעל האינטרסים הקולקטיביים, ולעיתים מונעת משאבים והזדמנויות מאחרים.

בהקשר לתרבות ה-WOKE, המילה 'ניצחון' עשויה להיתפס כבעייתית מכמה סיבות עיקריות:

1. שימוש בנרטיבים של דיכוי וכוחנות: ניצחון במסגרת התחרותית עשוי לרמוז על כך שמי שהשיג את הניצחון הוא הראוי, החזק או החכם יותר, ובכך הוא עלול להנציח מערכות של דיכוי והיררכיה חברתית. עבור חסידי WOKE, מערכות כאלו מדכאות קבוצות מוחלשות, ולכן נרטיבים שמתמקדים בהישגים של הפרט עלולים להדגיש את הדיכוי.
2. פוטנציאל להנצחת אי-שוויון: המילה 'ניצחון' רומזת לעיתים על כך שמי שמנצח עושה זאת על חשבון אחרים, ושבעולם שבו יש מנצחים יש גם מפסידים. בתרבות שבה מדגישים שוויון ושיתוף, הרעיון של תחרות שבה יש מנצח ומפסיד עלול להיראות כמנוגד לערכים של ה-WOKE. לעיתים, המונח נתפס כמשדר מסר של הישגיות מדכאת ולא כהישג קולקטיבי או שיתוף פעולה שמקדם את כלל החברה.
3. הדגש על קולקטיביזם מול אינדיבידואליזם: רבים מעקרונות ה-WOKE מעודדים קולקטיביזם, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית, בניגוד לאינדיבידואליזם והתמקדות בהישגים אישיים. המונח 'ניצחון' עלול להתפרש כמעודד את רעיון ההצלחה הפרטית והאינדיבידואלית, אשר לעיתים באה על חשבון אחרים ולא בהכרח מבטאת רווחה קולקטיבית.
4. הרעיון של משחק סכום אפס: ניצחון במסגרת תחרותית מרמז לעיתים על כך שלפרטים בחברה יש הזדמנויות מוגבלות, ושעל מנת לנצח מישהו חייב להפסיד. בתרבות WOKE, יש רצון ליצור מצב שבו כל הקבוצות זוכות להצלחה, ולא מצב שבו ניצחון של אחד מוביל לאובדן של אחר.

הסיבה ש'ניצחון' איננו חלק מערכי צה"ל היא שהוא חורג מגבולות המוסר!

הפרופסור אמריטוס אבי שגיא מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר בכיר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון הרטמן בירושלים, היה אחד ממנסחי הקוד האתי של צה"ל. במסגרת הפודקאסט של טובי פולק, טען שגיא, שכשהוא וחבריו ניסחו את ערכי צה”ל הם לא הסכימו שיהיה בו ערך של ניצחון וזאת מכיוון שהם התנגדו לערך כזה:

“יש במסגרת תפיסת עולם אתית טעם אחד בלבד להפעלת כוח צבאי וזהו עקרון ההגנה העצמית. ניצחון איננו מצדיק הפעלת כוח. אם ניצחון עומד בקריטריון של הגנה עצמית טוב, ואם לא נשתמש בניצחון למשחקי כדורסל ושחמט... הרמטכ”ל שאול מופז ביקש להכניס לתוך מסמך רוח צהל את הערך היסודי של ניצחון, וחבורת המנסחים, שאני הייתי אחד מהם אמרה לו לא. ניצחון איננו תכלית ההגנה על אזרחי מדינת ישראל. צה”ל קם כצבא ההגנה לישראל, כאשר ממשלת ישראל משתמשת במונח ניצחון, היא חרגה מגבולות המוסר”.

שגיא הוא , בשנת 2012 ספג ביקורת נרחבת כאשר קיבל את את יאיר לפיד לתוכנית ללימודי דוקטורט למרות שלפיד היה חסר תואר ראשון. מפרופסור שגיא לא התקבלה תגובה, כשתשלח, נפרסמה.

בדומה, טענה נשיאת מכללת בית ברל ושרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, כי הסבירה לרמטכ”ל הרצי הלוי, שניצחון איננו ערך חינוכי, שעומד בפני עצמו.

כזכור, תמיר חוללה סערה, כאשר הורתה שלא להעלות שלטים עם הסלוגן “ביחד ננצח” כי הצהרות כאלו פוגעות ברגשות הסטודנטים הערבים: “אני לא הרמטכ”ל ובית ברל לא מגדל מנצחים הוא מגדלים אנשים שלומדים וצומחים ביחד... אני לא מחנכת אנשים לנצח אלא לצמוח”. בכנס של עיתון ‘הארץ’ באוניברסיטת חיפה, שם סיפרה הסערה שהתחוללה בעקבות הפרסום, גילתה תמיר כי למרות שהיא לא הרמטכ"ל, היא דווקא אמרה את אותם דברים לרמטכ”ל הרצי הלוי כאשר היא נפגשה אתו בתחילת דרכו, רגע לפני כניסתו לתפקיד. הרצי הלוי נפגש בתחילת הדרך עם אנשי חינוך ורוח ודן איתם בסוגיות ערכיות וחינוכיות. במפגש הזה, ספרה תמיר, "אני אמרתי לו ש"המסר של לנצח הוא בעיני לא מסר חינוכי מסרים חינוכים הם שיתופיים”.

עצוב להשוות את הטירלול הקולקטיבי הזה למה שמתרחש מהצד השני של הגבעה... הנה התבשרנו שהאסירים הביטחוניים חיים באופוריה, בתחושה שכבר ניצחו, והם אפילו מחלקים ביניהם תפקידים בממשל חמאס ה'יום שאחרי'... מסתבר שהם לא WOKE. הם לא מתביישים כמונו במושג 'ניצחון', ומתנהגים כאילו ניצחו!

לסיכום: אם ישראל חפצת חיים, היא חייבת לבער את ה- WOKE מקרב בכירי שירות המדינה בישראל

המילה 'ניצחון' בעיני הווקיסטים היא מילה גסה ממש. היא סותרת את עקרונות ה-WOKE משום שהיא נושאת עימה קונוטציות של תחרותיות, אי-שוויון, והישגיות אישית, שעומדים בניגוד לרעיונות של צדק חברתי, הכלה ושוויון. זו הסיבה שבכירי צה"ל - בניגוד למערך הלוחם - אינם חושבים על 'ניצחון' וגם אינם מחפשים דרך אליו!

אין מקום במלחמת קיום לתיאוריות המערערות מושגי יסוד כמו עם, מדינה, ריבונות, ניצחון, וכן... גם דת! אין מקום במלחמת קיום לתיאוריות, שמעדיפות את האויב על בני עמך שלך. אין מקום במלחמת קיום לכל מה שמכביד ומונע את יכולתנו לשרוד...

ה- WOKE מחריב את כל מדינות המערב ומטביע אותן בים של כאוס. הרחקתו מחיינו היא קיומית ממש!

נספח: למה ההתקפות בצפון מדודות? תשאלו את האמריקנים: ככה נלחם צבא פרוגרסיבי...

המושג 'ניצחון' מנוגד לתפיסת ה- WOKE, שמעודד קולקטיביזם, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. אז מה, שוב ישראל תנצח בגדול על חשבון 'עמים מוחלשים' ותחליש אותם עוד יותר? ה- WOKE מטיף לנו, שניצחון אמיתי הוא כשרק כל הקבוצות זוכות להצלחה, ולא מצב שבו ניצחון של אחד מוביל לאובדן של אחר. לכן, כשמדינה 'מוחלשת' מתנהגת רע, צריך להגיב במידה מדודה, להרגיע אותה ולהסביר לה שלא מבקשים את אובדנה. להיפך. להציע לה סיוע לבנות את עצמה מחדש ואז היא תתנהג יפה!

אתם הבנתם את זה?

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תרבות ה- WOKE הצה"לית, ומסתרי הניצחון האבוד.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: ניצחון. להשיג את המטרה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014) ניצחון. להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.