תקציר: במערכת השיקולים המורכבת, עדין אצל מקבלי ההחלטות בצה"ל ובדרג המדיני, לא הבשילה השעה להחלטה על פעולה ישראלית התקפית כוללת לשינוי המצב בצפון. חייבים להאמין כי במוקדם או מאוחר הרגע הזה יגיע. מה שחשוב ביותר למדינת ישראל בשעה זו הוא לשמר ולטפח את החיבור לתמיכה האמריקאית. תמיכה זו שינתה את מפת יחסי הכוחות באזור ולפי שעה מערכת תיאום זו משרתת היטב את מדינת ישראל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 25 באוגוסט 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

ראוי לברך על פעולת המנע האווירית אתמול בבוקר. היא ביטאה יכולת מודיעינית מרשימה, יכולת ביצוע מדויקת ויעילה ולא פחות חשוב, הופגנה יכולת להפעלת היוזמה ההתקפית תוך תיאום עם גורמי הממשל האמריקאים. יש להניח כי הגורמים המתאימים עודכנו בפרטים המודיעיניים ומתן האור הירוק לפעולה הישראלית הוא מסר משמעותי לכל האויבים  באזור.

השאלה הראשונה שנשאלה אתמול עם החדשות על פעולת המנע של צה"ל בלבנון הייתה: אם התחלתם למה לא תמשיכו בכל הכוח?

בנקודת המוצא לבירור שאלה זו מתחייב מבט על ההיגיון והצורה של המלחמה החדשה במאה ה-21. במלחמת יום הכיפורים ב- 1973 למשל, רבע שעה לאחר פתיחת המלחמה היה ניתן לסכם כי כאן מלחמה מלאה שלא תוכל להיעצר בתוך שעות. האוייב פתח במתקפה רבתי וצה"ל התארגן למגננה. מה שהשתנה מאז זה האפשרות למלחמה עם מהלומות אש הדדיות שאינן מעורבות בהכרח בהפעלת כוחות יבשה בהתקפה שחוצה אל מעבר לגבול. הדינאמיקה של פעולה יבשתית מתוך טבעה, גורמת לכך שמרגע שהתחילה לא בקלות ניתן לעצור אותה.

מלחמה מהסוג החדש המבוססת בעיקרה על חילופי מהלומות אש, ניתנת לעצירה בכל רגע. זה גם במקרים רבים השיקול להימנעות מהפעלת כוחות יבשה בהעדפת דרך פעולה של מהלומות אש שהפיתוי לבחירה בה טמון בציפייה  לשלוט בכל רגע ביכולת לעצירתה. ובכל זאת כפי שלמדה מדינת ישראל בעשרת החודשים האחרונים, מהלומות האש לבדן עם כל עוצמתן, אינן מצליחות להביא להכרעת האויב. לשם כך נדרש מהלך יבשתי התקפי.

בשיח ראשי המועצות בצפון הועלו טענות על היחלצות צה"ל לפעולה התקפית רחבה באש, רק כשהתבררה כביכול הכוונה לפגיעת מהלומת האש של חיזבאללה בתל אביב. כאילו שעד כה לא נעשה צעד משכנע כזה כי יישובי הצפון פחותים בחשיבותם. המצב ביישובי הצפון בוודאי מעורר מבוכה אסטרטגית המחייבת כל מאמץ לפתרון. אולם במערכת השיקולים המורכבת, עדין אצל מקבלי ההחלטות בצה"ל ובדרג המדיני, לא הבשילה השעה להחלטה על פעולה ישראלית התקפית כוללת לשינוי המצב בצפון. חייבים להאמין כי במוקדם או מאוחר הרגע הזה יגיע. מה שחשוב ביותר למדינת ישראל בשעה זו הוא לשמר ולטפח את החיבור לתמיכה האמריקאית. תמיכה זו שינתה את מפת יחסי הכוחות באזור ולפי שעה מערכת תיאום זו משרתת היטב את מדינת ישראל.

ימים יגידו מתי וכיצד תיפתר המבוכה הצפונית - גם אם יש סיכוי סביר להסדרה דיפלומטית צה"ל במלוא כוחותיו ביבשה באוויר ובים, חייב להתכונן למלחמה גורלית לעתיד הצפון ולעתיד מדינת ישראל. גם צעד כזה כשיגיע רצוי שיבוא  בהפתעה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• הרחבה בנושא: 'הפתעה'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.