תקציר: דיפלומטיה (diplomacy) היא האמצעי, או המכשיר, של מדיניות החוץ, שנועד ליישם את המדיניות המוסכמת. הדבר נעשה באמצעות הדיפלומטים, ועל-ידי מגוון דרכים: על-ידי דיאלוג, הסכמים והבנות, הסכמים היכולים לשאת אופי של חוזה לכל דבר או הסכמות שבעל-פה, קשרי גומלין ויחסים עם ארגונים ומדינות בזירה הבינלאומית.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

באמצע המאה ה-19, במהלך כהונתו של לורד פלמרסטון כשר החוץ הבריטי (המעצמה האחת, השלטת בעולם באותם ימים), הוא היה ידוע בסגנון דיפלומטי ישיר ולעיתים חצוף. יום אחד, נציג מדינה זרה נזף בו על כך שבריטניה התערבה בענייני ארצו ללא רשות. לורד פלמרסטון, בחיוך רחב, ענה: "אם חומה קורסת על ראשו של שכן, אתה לא שואל אם מותר לך להזיז את האבנים – אתה פשוט עושה את זה."

הנציג, שנדהם מהחוצפה של פלמרסטון, לא ידע אם לצחוק או לכעוס. בסופו של דבר, הוא הבין שהדיפלומטיה הבריטית בראשות פלמרסטון נוטה לפעול במהירות ובנחישות, אבל גם עם קריצה של הומור. סיפור זה מדגים כיצד דיפלומטים יכולים להשתמש בחוכמה, שנינות ולעיתים גם בפרובוקציה כדי להשיג את מטרותיהם בזירה הבינלאומית.

יתרה מכך, הסיפור הזה ממחיש לנו גם, כיצד דיפלומטיה היא לא רק עניין של משא ומתן כבד ורציני, אלא גם של אינטואיציה, יצירתיות ולעיתים גם קצת הומור.

דיפלומטיה היא אחד הכלים המרכזיים והמוכרים ביותר בניהול יחסים בינלאומיים. מאז ומתמיד, היא שימשה גשר בין מדינות, קהילות ואפילו תרבויות, לצורך ניהול תקשורת, משא ומתן ויישוב סכסוכים. במאמר זה נעמיק בהבנת מושג הדיפלומטיה, ההיסטוריה שלה, תפקידה בזירה הבינלאומית והדרכים שבהן היא מתבצעת.

מהי דיפלומטיה? דיפלומטיה מוגדרת כפרקטיקה של ניהול יחסים בינלאומיים באמצעות נציגים רשמיים של מדינות, לרוב ללא שימוש בכוח או עימות ישיר. במילים פשוטות, דיפלומטיה היא האמנות והמדע של משא ומתן בין מדינות, ובאמצעותה מושגות מטרות פוליטיות, כלכליות, ביטחוניות ותרבותיות.

הדיפלומטיה מתקיימת ברמות שונות: בין מדינות (bilateral diplomacy), במסגרת ארגונים בינלאומיים (multilateral diplomacy), ואף בזירה הלא פורמלית, דרך יחסים בין חברות אזרחיות וארגונים לא ממשלתיים. המשא ומתן הדיפלומטי כולל תהליכים כמו הסכמי שלום, בריתות, הסכמים כלכליים והבנות תרבותיות.

ההיסטוריה של הדיפלומטיה

שורשיה של הדיפלומטיה מצויים בתרבויות עתיקות, כמו במצרים העתיקה, מסופוטמיה ויוון העתיקה, שם שליחים ומתווכים נשלחו כדי לנהל משא ומתן בין ממלכות. עם הזמן, התפתחה הדיפלומטיה ככלי מרכזי להבטחת שלום ושיתוף פעולה בין מדינות, במיוחד עם עליית המדינה המודרנית במאה ה-17.

במאה ה-19, הדיפלומטיה קיבלה ממד מוסדר יותר עם הקמת ועידות בינלאומיות כמו ועידת וינה ב-1815, שבה נוסדה מערכת איזונים פוליטיים חדשה באירופה. במאה ה-20, הדיפלומטיה קיבלה ממד גלובלי עם הקמת האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים נוספים, שהפכו את ניהול הסכסוכים הבינלאומיים למרוכז ומתואם יותר.

סוגי דיפלומטיה

1. דיפלומטיה מסורתית: דיפלומטיה המתבצעת בין נציגים רשמיים של מדינות, כמו שגרירים, בפורומים סגורים או פתוחים.
2. דיפלומטיה ציבורית: ניסיון להשפיע על דעת הקהל במדינות זרות דרך תקשורת, תרבות ופעילויות אחרות. דיפלומטיה זו מדגישה את חשיבות התקשורת הישירה עם אזרחי המדינות השונות, ולא רק עם הממשלות שלהן.
3. דיפלומטיה כלכלית: דיפלומטיה שמתמקדת בקידום אינטרסים כלכליים, כמו הסכמי סחר, השקעות זרות ותמיכה כלכלית בין מדינות.
4. דיפלומטיה רב-צדדית: התנהלות בתוך מסגרות של ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, נאט"ו, והאיחוד האירופי, שבהן מתבצע משא ומתן בין מספר מדינות.
5. דיפלומטיה עקיפה: מתייחסת לכל סוג של דיפלומטיה, שבה הצדדים המעורבים אינם מדברים ישירות אחד עם השני, אלא דרך מתווכים או גורמים שלישיים. כך נשמרים ערוצים פתוחים ותקשורת אינדירקטית. זה יכול להיות כלול גם במסגרת דיפלומטיה רשמית ונעשה לעיתים קרובות על ידי ממשלות.
6. דיפלומטיה ע"י מתווכים: מתייחסת בעיקר לדיפלומטיה לא רשמית שמתקיימת בין אנשי ציבור, אקדמאים, אנשי עסקים או ארגונים אזרחיים, ולא ישירות על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים. מטרתה לבנות גשרים ולפתור קונפליקטים במקביל או כהכנה לדיפלומטיה רשמית (Track I Diplomacy). לדוגמה: שיחות בין חוקרים ישראלים ופלסטינים שנערכו במסגרת כנסים בינלאומיים.

תפקידי הדיפלומטיה בזירה הבינלאומית לדיפלומטיה תפקיד מרכזי בניהול סכסוכים ומניעת מלחמות. היא מאפשרת למדינות לפתור מחלוקות בצורה שקטה וללא שפיכת דמים. בנוסף, דיפלומטיה משמשת להבטחת שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים כמו מסחר, מדע, תרבות ובריאות ציבורית.

הדיפלומטיה גם חיונית לקידום מטרות פוליטיות וכלכליות, על ידי בניית בריתות, הסכמי סחר ושת"פים אסטרטגיים. בתחום זה, דיפלומטים מייצגים את האינטרסים של מדינותיהם ומבצעים משא ומתן על הסכמים בינלאומיים.

אתגרים עכשוויים בדיפלומטיה במאה ה-21, הדיפלומטיה מתמודדת עם אתגרים חדשים כמו טרור בינלאומי, שינויי אקלים, גלובליזציה וכלכלה דיגיטלית. בנוסף, התקשורת המהירה והפתוחה יותר באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות יוצרת שקיפות שמאתגרת את הדיפלומטיה המסורתית.

לסיכום

דיפלומטיה היא אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר בניהול יחסים בינלאומיים. היא מאפשרת למדינות לשמור על שלום, לשתף פעולה ולקדם את האינטרסים שלהן בזירה הגלובלית. הדיפלומטיה נמצאת בהתפתחות מתמדת, והיא מותאמת לאתגרים החדשים שמציבה המאה ה-21, אך תפקידה המרכזי בניהול היחסים הבינלאומיים נותר ללא שינוי.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא: 'דיפלומטיה עקיפה' ו'דיפלומטיה ע"י מתווכים'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), איך מתקיים משא ומתן בלי חמאס? תכירו את המושג: 'דיפלומטיה עקיפה', , 27/8/24.