תקציר: הדיון בסוגיית ציר פילדלפי היה הופך למעט יותר ענייני, וממוקד במידת היכולת לסמוך על התחליפים, אם היו המבקשים לוותר עליו מקבלים את ההערכה שנטישת הציר על ידי צה"ל אכן כרוכה בסיכונים ביטחוניים משמעותיים ביותר, אבל גם מקבלים ללא סיג את החובה לפעול לשחרור החטופים, עד כדי מוכנות לגמישויות ונטילת סיכונים ביטחוניים בכל הקשור להמשך האחיזה הישראלית בציר פילדלפי.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 25 באוגוסט 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

אזרח ישראלי נבון מקשיב לכל מה שאומרים מנהיגיו מצד אחד על חיוניות ביטחונית הכרחית לאחיזה ישראלית בציר פילדלפי, ומצד שני על הבנת כל הסוגיה כשטות מוחלטת וכספין פוליטי, והוא פשוט רוצה לדעת מה באמת נכון.

באופן לוגי, המחלוקת מציגה כביכול שלוש עמדות:

• האחת מתארת את מלוא האיומים הצפויים מנטישת האחיזה הישראלית בציר פילדלפי ומתוך כך, מוכנה גם לוויתור על שחרור החטופים.
• השנייה מפריכה בניתוח ביטחוני את הבסיס להערכה שנטישת הציר כרוכה בסיכון ממשי ומשמעותי, ועל כן אין בסוגיה כל מחסום להתקדמות בעסקת השחרור.
• השלישית, שכמעט לא נשמעת מקבלת את ההערכה שנטישת הציר על ידי צה"ל אכן כרוכה בסיכונים ביטחוניים משמעותיים ביותר, אבל גם מקבלת ללא סיג את החובה לפעול לשחרור החטופים, עד כדי מוכנות לגמישויות ונטילת סיכונים ביטחוניים בכל הקשור להמשך האחיזה הישראלית בציר פילדלפי.
  

העמדה השלישית היא עמדה קלאסית של "גם וגם"

היא מקבלת כי מבחינה מבצעית ביטחונית האחיזה הישראלית בפילדלפי היא הדרך היחידה לחסימת שיטפון ההברחות של אמצעי לחימה. אלא שהיא מדגישה מה שידע להדגיש בן גוריון, כי מעבר למבט הביטחוני קיימת תמיד מערכת שיקולים כוללנית, הנתונה בסמכותו ובאחריותו של רוה״מ כריבון, לבחון את מכלול השיקולים כולל ההבנה, שרצוי לו להימנע מלהיתפס על ידי קבוצות בעם כאטום לסוגיית החטופים.  ישנה כאן מודעות   שפוטנציאל השסע החברתי הטמון בסוגיה יכול להיות בעל נזק חמור לעתיד מדינת ישראל. בהתבוננות כזו  השאיפה לשחרור החטופים כמטרה לאומית מחייבת את ההנהגה בגמישות ביחס לתביעה המקצועית הנכונה  להחזיק בפילדלפי.

במצב כזה בהחלט לגיטימי להכריז כי החזקת כוחותינו בציר פילדלפי הכרחית, ובכל זאת להיות מוכן ליטול את הסיכונים הכרוכים בנטישת הציר אם באמת יפתח פתח לעסקת השחרור. זו עמדה הרבה יותר מאוזנת מאשר העמדה המבקשת למען שחרור החטופים - להפריך מעיקרו את בסיס הצורך הביטחוני בהחזקת הציר.

גם כשאריק שרון החליט לעזוב את ציר פילדלפי בשנת 2005, לא היה ניתן לומר שמבחינה ביטחונית לא הייתה לתודעת הסיכון הביטחוני חשיבות. מה שקרה הוא, ששרון - משיקולים כוללים כמו הרצון לקבל הכרה בינלאומית שישראל עזבה את עזה - החליט לשים את השיקולים הביטחוניים בצד למרות הכרת הסיכון. המציאות שהתפתחה מאז על כל מה שהועבר במרחב הציר, גם בהעלמת עין מצרית מסיני לרצועת עזה, לימדה אותנו את גודל הסיכון.

במבט הזה,  נתניהו ממש לא משקר כשהוא מצביע על היקף הסיכונים בנטישת הציר

מתוך דינמיקה של מחלוקת פוליטית  מאשימים אותו שכל ענין פילדלפי הוא לא יותר מספין. אבל במקביל במאמץ להפריך את תיאור הסיכונים הכרוכים בנטישת הציר, מנסים גם לספר שיש מענה לסיכונים כמו בניית קיר בעומק האדמה עם סנסורים, כמו סיכום מחודש  עם האמריקאים והמצרים כיצד יובטח הציר מפני חדירת אמצעי לחימה. בדיבור הזה, מודים בעצם שיש סיכון, ובעקבותיו צורך בהחזקת הציר על ידי צה״ל,  אבל מבקשים למצוא תחליפים. אם היו מדייקים אמירה כזו, הדיון היה הופך למעט יותר ענייני - בהתמקדות במידת היכולת לסמוך על התחליפים.

בכל דרך, נקודת המפגש להסכמה רחבה ולדיון ציבורי ענייני טמונה בפוטנציאל הגמישויות של הדרך השלישית. 

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.