פנחס יחזקאלי: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן

תקציר: אליטת ההון הישראלית אינה לבד. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר אליטות מאבדות את כוחן הפוליטי ו/או הכלכלי, הן בוחרות פעמים רבות להגר מארצן. תהליך זה יכול להתרחש במגוון הקשרים היסטוריים, חברתיים וכלכליים, כאשר שינויי כוח בתוך החברה מביאים לכך שאליטות מסוימות אינן מרגישות עוד בטוחות במעמדן. מהם המניעים, התהליכים וההשלכות של הגירת אליטות לאחר איבוד ההגמוניה שלהן? מהם מקרי הבוחן ההיסטוריים המוכרים ביותר?

[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'אליטת ההון' מרגישה מאוימת, בצדק, כתוצאה משינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, ושרויה במה שמכונה בסוציולוגיה, "חרדת ההתחלפות" (anxiety of displacement). חרדה זו דוחפת אותה לפעולות משולבות כדי לשמור על מעמדה ולהבטיח את המשך השפעתה, אבל אבדן ההגמוניה מביא ליאוש גובר, שמשפיע על חלק מאנשיה לעזוב.

צחוק הגורל: אחת העוזבות היא נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, האיש שתייג יורדים כ'נפולת של נמושות' (ראו הכתבה למטה). הכתבה מספרת לנו כי היא, עם בעלה אלדד ושלושת ילדיהם, היגרו לניו יורק.

רוטמן כתבה באינסטגרם: "אז כן, נסענו לניו יורק והבנות התחילו בית ספר אתמול. בית ספר יהודי-ישראלי שקיבל אותן כל כך יפה, שאין לי מילים. מעולם לא גרתי בחו"ל וזו הזדמנות שבאה בול, ובה-בעת אין לי בית אחר, וגם שיירשם שאינני מתנצלת".

עצוב? הכל בעיני המתבונן. אם בימי סבה, רבין, זכתה הירידה מהארץ ליחס שלילי, הרי רבים ב'ישראל הראשונה' רואים בה תהליך טבעי', ורבים בישראל השנייה מרגישים הקלה, למרות המחירים הכרוכים בכך, כי ברור להם שניזקה של השארות האליטה גדול מתועלתה. הם מבינים שהאליטה הישראלית הדועכת - למרות שהגיעה לשיא עוצמתה בשליטה על העם - מנסה להביא לסוף המדינה היהודית ולמיסוד מדינה פלסטינית מחד גיסא, ו'מדינת כל אזרחיה' מאידך גיסא.

[בתמונה: יאללה עוזבים… לכתבה המלאה של מאור בן הרוש ב'וואלה', לחצו כאן]
[בתמונה: יאללה עוזבים… לכתבה המלאה של מאור בן הרוש ב'וואלה', לחצו כאן]

התופעה הזו לא נעלמת גם מעיניהם של אויבינו, שחלק מחזונם בנוי על נטישת היהודים. הנה, חסן נסראללה לדוגמה, הכניס בנאומו בתחילת אוגוסט 2023 את המשפט: "עד כה אנחנו נאלצנו להגר. עכשיו הגיע תור הישראלים לעשות זאת".

[בתמונה: נסראללה והאליטה הישראלית המהגרת לחו"ל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: נסראללה והאליטה הישראלית המהגרת לחו"ל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

זו הסוציולוגיה טמבל!

ההיסטוריה מלמדת כי כאשר אליטות מאבדות את כוחן הפוליטי ו/או הכלכלי, הן בוחרות פעמים רבות להגר מארצן. תהליך זה יכול להתרחש במגוון הקשרים היסטוריים, חברתיים וכלכליים, כאשר שינויי כוח בתוך החברה מביאים לכך שאליטות מסוימות אינן מרגישות עוד בטוחות במעמדן. מהם המניעים, התהליכים וההשלכות של הגירת אליטות לאחר איבוד ההגמוניה שלהן? מהם מקרי הבוחן ההיסטוריים המוכרים ביותר? 

איבוד ההגמוניה, במובן הסוציולוגי, מתרחש כאשר קבוצה ששלטה במוסדות ובמנגנוני הכוח המרכזיים של החברה מוצאת את עצמה נחלשת אל מול קבוצות חדשות שמתעוררות. למצב זה יכולים להיות מניעים שונים:

  1. שינוי פוליטי: מהפכות פוליטיות, כמו המהפכה הבולשביקית ברוסיה או מהפכות אחרות, מובילות לעיתים קרובות להדחת האליטות השולטות. האליטות מוצאות את עצמן מנושלות מנכסיהן ומכוחן, ולפעמים גם תחת איום פיזי.
  2. שינוי כלכלי: שינויים במבנה הכלכלי של המדינה, כמו מעבר מכלכלה תעשייתית לכלכלה פוסט-תעשייתית, יכולים להוביל לאיבוד הכוח של האליטות המסורתיות. ההגירה הופכת לאופציה כאשר הן אינן מצליחות להתאים את עצמן למציאות הכלכלית החדשה.
  3. שינוי תרבותי: עלייתן של קבוצות חדשות שמאתגרות את הנורמות והערכים של האליטות, יכולה להוביל לתחושת אובדן זהות והשתייכות, שמהווה טריגר להגירה (זהו המקרה הישראלי).

ההגירה של אליטות אינה תהליך מיידי, וכרוכה בתהליכים מורכבים:

  1. קבלת החלטות: האליטות צריכות להחליט האם להישאר ולהתמודד עם המציאות החדשה או להגר. תהליך קבלת ההחלטות עשוי להיות מושפע משיקולים כמו ביטחון אישי, יכולת לשמור על נכסים בחו"ל, וקשרים פוליטיים או חברתיים במדינות יעד. מטבע הדברים היא אינה פועלת כקבוצה הומוגנית. חלק נשאר ונלחם. חלק מוותר ומהגר, עד שהדברים מתבהרים והכיוון הופך ברור.
  2. בניית רשתות הגירה: במקרים רבים, האליטות מקדימות את ההגירה בפיתוח רשתות קשרים במדינות היעד, שהופכות למוקדים מרכזיים בהשתלבותן בחברה החדשה. הרשתות הללו יכולות להיות מבוססות על קשרים כלכליים, פוליטיים או תרבותיים. התהליכים הללו כבר הושלמו אצל רבים מבני האליטה הישראלית.
  3. שמירה על סטטוס חברתי: בניגוד למהגרים ממעמדות נמוכים יותר, האליטות נוטות להגר תוך ניסיון לשמור על מעמדן הכלכלי והחברתי. זה עשוי להתבטא בהשקעה בנדל"ן, השתלבות במוסדות כלכליים ופוליטיים במדינת היעד, ואף במעורבות בפעילות פוליטית שמטרתה לחזור ולהשפיע במדינת המוצא.
[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

דוגמאות היסטוריות לא חסרות. המפורסמות שבהן:

  1. המהפכה הצרפתית: אחת הדוגמאות המפורסמות היא הגירת האצולה הצרפתית בעקבות המהפכה הצרפתית. רבים מהאצילים שברחו מצרפת ניסו לשמור על קשרים עם בני בריתם באירופה ולפעול להחזרת המשטר המלוכני [להעמקה, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789?].
  2. המהפכה הבולשביקית: לאחר המהפכה הבולשביקית, חלק ניכר מהאליטות הרוסיות – בני המעמד הגבוה והאינטלקטואלים – עזבו את המדינה והשתקעו באירופה, במיוחד בפריז ובלונדון. גלות זו הובילה לתרומה משמעותית לתרבות ולחברה במדינות אלו, אך גם למאבקים פוליטיים בתוך הקהילות הגולות.
  3. קובה לאחר עליית קסטרו: לאחר המהפכה הקובנית ב-1959, אליטות רבות – בעלי הון ואינטלקטואלים – היגרו לארצות הברית, בעיקר למיאמי, שם הפכו לקהילה משפיעה.

השלכות ההגירה

הגירת האליטות יכולה להשפיע באופן משמעותי הן על מדינת המוצא והן על מדינת היעד:

  1. במדינת המוצא: ההגירה מובילה לעיתים להידלדלות מאגר המוחות (Brain Drain), כאשר האליטות - הנושאות עמן ידע, הון וקשרים פוליטיים - עוזבות. זה עשוי להחליש את המדינה בטווח הקצר והבינוני, אך לעיתים גם לפתוח פתח לקבוצות חדשות להשתלט על מוקדי הכוח.
  2. במדינת היעד: ההגירה יכולה להעשיר את החברה והכלכלה המקומית, במיוחד כאשר האליטות מביאות עמן הון וכישורים. יחד עם זאת, היא עלולה ליצור מתחים תרבותיים ופוליטיים בין הקהילות השונות במדינה.

סיכום

ההגירה של אליטות בעקבות איבוד ההגמוניה היא תופעה רבת-פנים, שמשקפת את השינויים החברתיים והפוליטיים העמוקים שעוברים על חברות. תהליך זה משלב בתוכו מרכיבים של שימור כוח והשתלבות במציאות חדשה, והוא נושא השפעות רחבות הן על מדינת המוצא והן על מדינת היעד. באמצעות בחינת הדוגמאות ההיסטוריות ניתן להבין את הדינאמיקה המורכבת של תופעה זו ואת הדרכים שבהן אליטות מנסות לשמר את מעמדן גם בתנאים משתנים.

איתרע גורלה של ישראל שבעשרות השנים האחרונות היא מונהגת הידי אליטה לא משרתת, לעומתית ומנוונת, שמנסה לכפות על עמה, בניגוד לרצונו, היטמעות בכל מחיר בעם הפלסטיני. כיוון שהעם מבין היטב את ההשלכות והמחיר, הרי שתועלתה של ההגירה הזו, לשני הצדדים, גדול בהרבה מנזקיה [להרחבה, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אליטה משרתת ואליטה משתמטת וההבדלים ביניהן]. 
[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: אליטות שמאבדות את ההגמוניה מהגרות מארצן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הגירה ומהגרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *