תקציר: תופעה חדשה באירופה: מהגרים עושים את צרכיהם בהתרסה במקומות ציבוריים: ברחובות, בגנים, על חלונות ראווה, במעברי הרכבת התחתית ועוד, מול ציבור אירופאי מפוחד ומשותק. גם עשיית הצרכים מסבר, הפכה לסוג של מחאה, וכלי במאבק העוצמה לשליטה במרחב הציבורי. למה ומדוע?

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה העוסקים בקרב על המרחב הציבורי באירופה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• פנחס יחזקאלי: מלחמת התרבות של אירופה. המאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב.
• פנחס יחזקאלי: טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי!

*  *  *

תופעה חדשה באירופה: מהגרים עושים את צרכיהם בהתרסה במקומות ציבוריים: ברחובות, בגנים, על חלונות ראווה, במעברי הרכבת התחתית ועוד, מול ציבור אירופאי מפוחד ומשותק. גם עשיית הצרכים מסבר, הפכה לסוג של מחאה, שמטרתה לעורר כעס או זעזוע.

מדובר בתופעה יוצאת דופן וחריגה, שמעוררת עניין סוציולוגי. היא מייצגת הן חוסר שביעות רצון עמוק - של אוכלוסיות שוליות במרחב ציבורי ובחברה שממנה הן מרגישות מודרות או מדוכאות - והן ביטוי של ביטוי עליונות, וסימון טריטוריה, ממש כבעלי חיים. המאמר יעסוק בשורשיה הסוציולוגיים של התופעה, בהקשר של ניכור, מחאה, ומאבק על נראות במרחב הציבורי.

האם הם מסמנים טריטוריה? עשיית צרכים כחלק ממאבק השליטה ברחובות אירופה

סימון טריטוריה באמצעות עשיית צרכים הוא תופעה נפוצה בעולם החי, במיוחד בקרב יונקים כמו כלבים וחתולים, אשר משתמשים בצרכים ובשתן כדי לסמן גבולות ולתפוס שליטה על מרחב מסוים. בקרב בני אדם, השימוש בעשיית צרכים לצורכי סימון טריטוריה הוא תופעה נדירה ומורכבת יותר. זוהי פעולה חריגה שנעשית לרוב במצבים של קונפליקט קיצוני, והיא מבטאת תוקפנות, פרובוקציה, או מחאה. 

במצבים של חוסר יציבות חברתית או פוליטית, גם בני אדם עשויים להשתמש בעשיית צרכים בצורה קיצונית, למטרות דומות של שליטה, הבעת זלזול ואדנות, והתנגדות לסמכות. לדוגמה:

• במהלך מהומות, ישנם מקרים בהם אנשים עשו את צרכיהם בכוונה ליד מבנים ממשלתיים או ציבוריים, על פסלים או מבנים המסמלים כוח פוליטי או חברתי, כדי לבטא התנגדות למערכת הקיימת.
• ישנם סיפורים על חיילים שהיו עושים את צרכיהם בשטח האויב במהלך קרבות כדי לסמן שליטה ולהראות כיבוש טריטוריאלי.

עם זאת, במקרים כאלה מדובר היה יותר באקט סמלי מאשר בסימון טריטוריה מתמשך.

המרחב הציבורי כזירה לסכסוכים חברתיים ולמאבק עוצמה

'המרחב הציבורי' הוא מושג מרכזי בסוציולוגיה, המתאר את האזורים הגאוגרפיים שבהם מתקיימת פעילות חברתית פתוחה ונגישה לכלל האוכלוסייה. הוגי דעות כמו הפילוסוף והסוציולוג המרקסיסטי הצרפתי, אנרי לפבר (Henri Lefebvre - 1991-1901; ראו תמונה למטה), טענו כי המרחב הציבורי אינו נייטרלי, אלא הוא תוצאה של מאבקי כוח על משאבים, גישה, ותפיסת המקום. מרחב זה משמש כזירה למאבקים בין קבוצות חברתיות שונות המבקשות לשלוט בו ולהשפיע על אופי השימוש בו. במקביל, תאוריות פוסט-קולוניאליות מצביעות על המאבק על המרחב הציבורי כחלק ממאבק רחב יותר על זהות ותרבות, במיוחד בהקשרים של מהגרים וקבוצות מוחלשות.

מהגרים אלו מביאים עימם תרבויות, ערכים ונורמות, השונים מהסביבה המקומית, ולעיתים קרובות נתקלים בקשיים באינטגרציה חברתית וכלכלית. בתוך הקשר זה, המרחב הציבורי הופך לזירת מאבק שבה מתקיימים מגעים יומיומיים בין אוכלוסיות מקומיות למהגרים. עבור חלק מהמהגרים, השתלטות על המרחב הציבורי יכולה להוות כלי לחיזוק הזהות התרבותית, להבטחת נוכחות, ולמימוש שליטה על סביבתם החדשה.

צריך לזכור, כי המרחב הציבורי באירופה הוא זירה שבה מתקיימים מאבקים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, וזהו גם מקום שבו נבחנת הלגיטימציה של קבוצה אחת מול אחרת. המהגרים רואים כל כללי ההתנהגות האירופים בהקשר של מאבק השליטה על הרחוב, והם מבקשים "לכבוש" אותו גם בדרכים חריגות. בכך, הם מרחיקים את ה'מקומיים', יוצרים לעצמם תחושת שליטה במרחב הציבורי, ומציבים את עצמם ככוח פוליטי שדורש שינויים בסדר החברתי.

לא ניתן לנתק את בעיית עשיית הצרכים בפומבי ברחובות מכלי שליטה נוספים על המרחב הציבורי, כמו השלטת טינופת ברחובות הערים, דרך המאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב, וכלה בשימוש בתפילה ברחוב של בודדים וקהלים, כאמצעי לשיבוש סדר החיים. כל אלה מרחיקים את ה'מקומיים' מרחובותיהם וגורמים להם להסתגר בחללים סגורים, ומ'שחררים' את המרחב הציבורי לידי המהגרים.

השמאל תולה את התופעה, כרגיל בכשלון הקליטה של המהגרים ומאשים בכך את הקולטים (נשמע לכם מוכר?):

1. ניכור ושוליות חברתית: מהגרים רבים באירופה סובלים מרמות גבוהות של ניכור ושוליות. הם מתמודדים עם מגבלות חוקיות וכלכליות, גזענות, ואפליה מגדרית או אתנית, דבר המוביל לתחושות של זרות ואובדן שליטה על חייהם. כתוצאה מכך, חלקם מרגישים שנדחקו לשולי החברה ושמקומם במרחב הציבורי נלקח מהם. במצבים קיצוניים, פעולות כמו עשיית צרכים במרחב הציבורי נעשות כחלק מניסיון נואש לתבוע מחדש מקום ולהחזיר לעצמם את תחושת הנראות והשייכות.

2. מחאה נגד מערכת הקליטה: מערכות הקליטה באירופה מקיימת היום מדיניות נוקשה הרבה יותר כלפי מהגרים ומבקשי מקלט. תסכולים נצברים כאשר מהגרים מרגישים, שמערכת זו אינה מספקת את הצרכים הבסיסיים שלהם, הן מבחינה חומרית והן מבחינת כבוד אנושי. פעולות של השחתה או זלזול במרחב הציבורי יכולות להיתפס כתגובה ישירה לתחושות של חוסר אונים מול מערכת רודנית.

3. מחאה על חוסר לגיטימציה: מהגרים לעיתים קרובות חווים יחס לא הוגן ומניפולציות מצד החברה המקומית. פעולות כמו עשיית צרכים ברחוב הן דרך לבטא דחייה כלפי מוסכמות חברתיות ולערער את התחושה של סדר וניקיון במרחב הציבורי, שאלו סמלים של שליטה חברתית. בכך הם מנסים לאתגר את הלגיטימציה של החברה המארחת לקבוע את הכללים ולכפות אותם עליהם.

תאוריות חברתיות התומכות בטיעונים הללו

1. היאוריה של תסכול-תוקפנות: לפי התיאוריה הפסיכולוגית של תסכול-תוקפנות, כאשר אנשים מרגישים מתוסכלים ואין להם דרך ברורה לפתור את מצבם, הם עלולים להפנות את התסכול לתוקפנות. במובן זה, עשיית צרכים ברחוב יכולה להתפרש כפעולה תוקפנית המכוונת כלפי החברה כולה.

2. תיאוריית הניכור של מרקס: קרל מרקס דיבר על ניכור כחוויה של התנתקות של האדם מהעבודה, מהחברה, ומהמרחב הסובב אותו. מהגרים שמרגישים מנותקים מכלכלת המדינה המארחת ומערכיה עלולים לפנות למחאות רדיקליות המתבטאות בדרכים לא שגרתיות, כדי להשמיע את קולם ולדרוש הכרה.

3. התיאוריה של טרנסגרסיה חברתית: בהקשרים מסוימים, פעולות טרנסגרסיביות – כלומר, חציית גבולות המוסר והנורמות החברתיות – נועדו לערער את הסדר החברתי ולהעלות את המודעות למצוקה של קבוצות מוחלשות. מהגרים, שבמצבם רואים את עצמם כבלתי נראים, עשויים לנקוט באקטים קיצוניים כמו עשיית צרכים ברחוב כדי לדרוש תשומת לב ציבורית, לעורר זעזוע ולגרום לחברה להתמודד עם קיומם.

לסיכום

התופעה שבה מהגרים באירופה מבצעים פעולות שנראות כהתרסה או כמחאה במרחב הציבורי, כמו עשיית צרכים לעיני כל, משקפת מאבק על נראות ומקום בחברה, וניסיון לערער את הלגיטימיות של המערכת הקיימת.

למרות שהשימוש בעשיית צרכים לצורכי סימון טריטוריה בקרב בני אדם הוא תופעה נדירה ולא נפוצה, במצבים קיצוניים או בתקופות של חוסר יציבות חברתית, פעולות כאלה עשויות להתרחש כסימן למחאה, זלזול בסמכות, או ניסיון להחזיר תחושת שליטה על המרחב. מדובר באקטים יוצאי דופן אשר אינם מעידים על נורמה מקובלת אלא על מצבים של קונפליקט חריף.

במקביל, תופעה זו נובעת ממאבק עמוק על זהות, הכרה, וזכויות בתוך חברה שמרבית מהגרים מרגישים שלא מקבלת אותם, והיא תוצאה של שילוב של ניכור, תסכול, ותחושת שוליות.

בסרטון דף הטוויטר של RadioGenoa: תא טלפון היסטורי ישן בבריטניה הופך לשירותים ציבוריים, לצורכי מחאה:

אתמול היה לי שיח עם אחד מקוראי, מדוע אני בטוח שמדובר במחאה ולא באנשים שפשוט עושים את צרכיהם כי אין להם מקום אחר. דומה שהתמונה הזו מספרת הכל. שם המשחק הוא התרסה!

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב, ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), טינופת ברחובות היא כלי שליטה על המרחב האירופי! ייצור ידע, 9/9/24.