תקציר: ממה נובעים השסעים שנפערים בחברות המערביות, כולל אצלנו? מדוע נוצרת העויינות הזו בין קבוצות אוכלוסיה, שמבטלת את הסולידריות הלאומית ומאיימת להקריס את המערב מבפנים? במאמר זה אטען, שהבנת השסעים הללו מחייבת הבנה של החיבור בין שתי תיאוריות: האחת היו התיאוריה הסוציולוגית הוותיקה שם 'אנחנו והם', והאחרת היא תיאוריית/פוליטיקת הזהויות.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ממה נובעים השסעים שנפערים בחברות המערביות, כולל אצלנו? מדוע נוצרת העויינות הזו בין קבוצות אוכלוסיה, שמבטלת את הסולידריות הלאומית ומאיימת להקריס את המערב מבפנים? חיבור בין שתי תיאוריות תרם מאוד להיווצרות השסעים הללו: האחת היו התיאוריה הסוציולוגית הוותיקה שם 'אנחנו והם', והאחרת היא פוליטיקת הזהויות.

התיאוריה הסוציולוגית של "אנחנו" ו"הם" (או במונחים סוציולוגיים, in-group ו-out-group) עוסקת באופן שבו בני אדם מגדירים את זהותם הקבוצתית בהשוואה לאחרים, וכיצד ההבחנה הזו משפיעה על יחסי החברה, הקונפליקטים והיחסים הבין-אישיים. הבחנה זו נחשבת לאחד המרכיבים הבסיסיים ביותר של הקיום האנושי, ונוגעת לאופן שבו אנשים יוצרים זהות קבוצתית, מגבשים נורמות, ומתמודדים עם קבוצות חיצוניות.

'אנחנו והם' - מושגי יסוד ומקורותיהם:

1. קבוצת ה'אנחנו' (In-group): קבוצת ה'אנחנו' היא הקבוצה שאדם רואה את עצמו כחלק ממנה. זה יכול להיות על בסיס דת, לאום, אתניות, מקצוע, תחומי עניין, או כל זהות קבוצתית אחרת. חברי הקבוצה מרגישים קשר חברתי חזק אחד לשני, ומזדהים עם נורמות, ערכים וסמלים משותפים.
2. קבוצת ה'הם' (Out-group): קבוצת ה'הם' היא כל קבוצה שנמצאת מחוץ לקבוצת ה'אנחנו'. קבוצה זו נתפסת לעיתים קרובות כזרה, שונה, או אפילו מאיימת. תפיסה זו יכולה להוביל לדעות קדומות, סטריאוטיפים, ואפליה כלפי חברי קבוצת ה'הם'.

התיאוריה של "אנחנו" ו"הם" נטועה בעבודותיהם של חוקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים כמו אמיל דורקהיים, ג'ורג' הרברט מיד, ויליאם גראהם סאמנר, ואחרים:

• אמיל דורקהיים (Émile Durkheim; ראו תמונה למטה): דורקהיים חקר את הדרכים שבהן חברות יוצרות לכידות חברתית. הוא טען שהבחנה בין 'אנחנו' ל'הם' היא כלי מרכזי ביצירת לכידות זו, שכן היא מחזקת את הקשרים בתוך הקבוצה.
• ג'ורג' הרברט מיד (George Herbert Mead): מיד, שתרם לתחום האינטראקציה הסימבולית, עסק בשאלה איך אנשים מפתחים את ה"אני" שלהם דרך האינטראקציה עם אחרים. תהליך זה כרוך גם בהבחנה בין קבוצת ה'אנחנו' לבין קבוצת ה'הם'.
• ויליאם גראהם סאמנר (William Graham Sumner): סאמנר פיתח את המושגים "אנו-צנטריות" (Ethnocentrism) ו"גזענות קבוצתית" (In-group bias). הוא טען שנטייה של אנשים להעדיף את הקבוצה שלהם היא תכונה אנושית אוניברסלית, ושזה מוביל לאפליה כלפי אחרים.

תהליכים חברתיים המזוהים עם התיאוריה:

1. זהות קבוצתית: ההבחנה בין "אנחנו" ו"הם" משחקת תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הקבוצתית. אנשים מגדירים את עצמם לעיתים קרובות דרך החברות בקבוצה מסוימת, ודרך ההבדלה שלהם מקבוצות אחרות.
2. דעות קדומות וסטריאוטיפים: הבחנה חדה בין קבוצות עשויה להוביל לדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי ה'אחרים'. אנשים נוטים לראות את קבוצת ה'אנחנו' בצורה חיובית, ולייחס תכונות שליליות לקבוצת ה'הם', גם אם אין בסיס אובייקטיבי לכך.
3. לכידות פנימית מול דחייה חיצונית: הבחנה בין 'אנחנו' ו'הם' מחזקת את הלכידות בתוך הקבוצה. כוחות אלה מגבירים את הנאמנות הפנימית לקבוצה, אך גם יכולים להוביל לדחייה של קבוצות אחרות, ולעיתים אף לעוינות כלפיהם.
4. קונפליקטים חברתיים ופוליטיים: הבחנה זו עשויה להיות מקור לקונפליקטים, שכן היא מחזקת את ההבדלים בין קבוצות ומגבירה את התחרות על משאבים, סטטוס, והשפעה חברתית. קונפליקטים אתניים, דתיים ולאומיים רבים נובעים מהשקפות של "אנחנו" ו"הם", כאשר כל קבוצה רואה בעצמה כקבוצה נעלה או בעלת זכות עדיפות על פני האחרת.
5. תיאוריה של זהות חברתית: תיאוריה זו, שפותחה על ידי הנרי טאג'פל וג'ון טרנר בשנות ה-70, מתמקדת באיך ההשתייכות לקבוצה משפיעה על הערכה עצמית ואופן התייחסות לאחרים. לפי תיאוריה זו, אנשים נוטים לסווג את עצמם ואת האחרים לקבוצות, ובהתאם לכך מפתחים דפוסי התנהגות כמו דעות קדומות או תחושת עליונות כלפי קבוצות אחרות.

יישומים עכשוויים:

1. הגירה ומיעוטים: הבחנה בין "אנחנו" ו"הם" בולטת במיוחד במצבים של הגירה. במדינות המקבלות מהגרים, הדיון הציבורי והפוליטי מתמקד פעמים רבות בשאלה של זהות לאומית והשתלבות של מהגרים בתוכה. הפחד מפני שינוי התרבות המקומית מוביל לעיתים קרובות לחיזוק גבולות בין "אנחנו" (האוכלוסייה המקומית) ל"הם" (המהגרים).
2. פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית של ה- WOKE: תופעה נוספת בה הבחנה זו באה לידי ביטוי היא בפוליטיקת הזהויות. קבוצות מיעוטים, מגדרים, ואוכלוסיות מוחלשות דורשות הכרה ושוויון, מה שמוביל לעיתים להבחנה בין קבוצות שונות בחברה ולמאבקים על שליטה וייצוג.
3. קונפליקטים בין-דתיים ובין-אתניים: באזורים בהם ישנם קונפליקטים אתניים או דתיים, ההבחנה בין "אנחנו" ו"הם" היא מקור מרכזי למתחים. המאבקים הללו ניזונים לעיתים קרובות מסטריאוטיפים והכללות על קבוצות אחרות, ומובילים לעימותים אלימים.

התיאוריה של "אנחנו" ו"הם" מתחברת בצורה הדוקה לפוליטיקת הזהויות של ה- WOKE, ולתורת הגזע הביקורתית - Critical Race Theory - CRT

פוליטיקת הזהויות היא תופעה שבה אנשים מגדירים את עצמם מבחינת זהותם הקבוצתית, כגון לאום, דת, גזע, מגדר, או נטייה מינית, ופועלים למען קידום האינטרסים של אותה קבוצה. תורת הגזע הביקורתית רואה את החיים כמאבק עוצמה בין גזעים, שבו בגזע הלבן - 'הזהות הלבנה' או 'העליונות הלבנה' - הוא שורש הרע. הוא שומר בידיו את העוצמה; והוא שמדכא, ללא רחם, את הגזעים האחרים.

כיצד הן מתחברות לתיאוריית 'אנחנו והם'?

1. הבחנה בין קבוצות: פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית מבוססות על הבחנה ברורה בין קבוצות שונות בחברה, בדומה לתיאוריה של "אנחנו" ו"הם". זהויות קבוצתיות הופכות לאמצעי, שבו אנשים מזהים את עצמם ומבדילים את עצמם מאחרים. לדוגמה, קבוצה אתנית עשויה להדגיש את הזהות שלה כנגד קבוצה אתנית אחרת, או נשים עשויות להתאגד כדי להיאבק על זכויותיהן מול החברה הפטריארכלית.
2. יצירת סולידריות פנימית: כמו בתיאוריה של "אנחנו" ו"הם", פוליטיקת הזהויות שואפת לחזק את הסולידריות בתוך הקבוצה. זה יוצר תחושת שייכות ותחושת מטרה משותפת, במיוחד כאשר הקבוצה חשה מאוימת או מנושלת מהשלטון או מהחברה הכללית.
3. מאבקי כוח: פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית מעורבות במאבקי כוח, כאשר קבוצות שונות נאבקות על ייצוג, הכרה, וגישה למשאבים. הבחנה זו בין "אנחנו" ל"הם" מעצבת את הקונפליקטים האלה. לדוגמה, קבוצות מיעוט עשויות לראות בעצמן כמי שצריכות להיאבק על השוויון והזכויות מול קבוצות רוב שמחזיקות בכוח.
4. קונפליקטים וסטריאוטיפים: בדומה לתיאוריה של "אנחנו" ו"הם", פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית מחריפות קונפליקטים, כאשר קבוצות שונות מרגישות שהן מתחרות זו בזו. סטריאוטיפים ודעות קדומות עלולות להיווצר כאשר קבוצות רואות זו את זו באור שלילי ומדגישות את ההבדלים ביניהן.
5. שינוי חברתי ופוליטי: פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית משתמשות בהבחנה בין "אנחנו" ו"הם" כדי לקדם שינוי חברתי ופוליטי. קבוצות הנמצאות מחוץ למעגל הכוח מבקשות לשנות את הסדר החברתי, ומזהות את עצמן כנגד קבוצות ההגמוניה. לדוגמה, תנועות לזכויות האזרח, זכויות להט"ב, פמיניזם, ותנועות להגנה על זהויות אתניות משתמשות בנרטיבים של "אנחנו" ו"הם" כדי לקדם את מטרותיהן.

דוגמה לחיבור בין התיאוריה לפוליטיקת הזהויות, היא למשל היא התנועה הפמיניסטית: נשים המשתייכות לתנועה זו מגדירות את עצמן כקבוצת "אנחנו" הפועלת למען שוויון מגדרי. הקבוצה מזהה את האתגרים והקשיים הניצבים מולה (שכר לא שוויוני, הטרדות מיניות, דיכוי פטריארכלי) כנובעים מקבוצת "הם" – הגברים או החברה הפטריארכלית. המאבק הפמיניסטי מתמקד בחיזוק הסולידריות בקרב נשים ובקידום השינוי החברתי, תוך הדגשת ההבדלים והבעיות המבניות שנובעות מהכוח הדומיננטי של קבוצת "הם".

[להרחבה על פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו!, לחצו כאן] [להרחבה על תורת הגזע הביקורתית, לחצו כאן]

סיכום

התיאוריה של "אנחנו" ו"הם" עוסקת בצורה שבה בני אדם יוצרים הבחנות קבוצתיות ומשפיעות על התנהגותם ויחסיהם החברתיים. זוהי תיאוריה בסיסית שמסבירה את התהוותן של דעות קדומות, קונפליקטים חברתיים, ודרכי גיבוש זהות קבוצתית. ההבנה של תהליך זה חשובה במיוחד בעידן של גיוון חברתי, פוליטיקת הזהויות ותורת הגזע הביקורתית, שבו שאלות של שייכות וניכור ממלאות תפקיד מרכזי. החיבור ההרסני הזה בין התיאוריות והשתקפותן בשטח, מאיים להקריס את המערב מבפנים.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פוליטיקה אמריקנית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על תורת הגזע הביקורתית - CRT.
• המאמר: ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?
• הרחבת המושג: 'הכל על 'שוויון'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2021), תורת הגזע הביקורתית האנטישמית של ה- WOKE, ייצור ידע, 4/11/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו!, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על שוויון, ייצור ידע, 4/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.