תקציר: תודעת הביטחון של האויב שמאפשרת לו להגביר מידי יום את עצמת ההתקפות לשטחה של ישראל, גם כנגד מטרות אזרחיות בנהריה, ויישובים במעגל השני, מחייבת את מדינת ישראל בנקיטת תגובה המבטאת תפנית ביחס לאילוצי הלחימה שהתגבשו.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 11 בספטמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

התגברות מטחי הרקטות וחדירת הכטב"מים בזירה הצפונית, מציבים את הנהגת מדינת ישראל על צומת דרכים המחייבת קבלת החלטות קשות ונחושות.

בשני ממדים מגמות התקיפה של חיזבאללה מחייבות את ישראל בחשיבה ביקורתית לגבי דפוסי פעולתה עד כה בזירת לבנון:

• בממד האחד מסתמנת עליה תלולה ומובהקת בעקומת גרף התקיפות של חיזבאללה בכמות ובטווחי הירי שמרחיבים את  מרחב הלחימה.
• בממד השני המדאיג יותר, לקראת שנה למלחמה, מסתמנת אכזבה מהתקווה כי דפוסי הפעולה של צה"ל כפי שמנוהלים בשנה האחרונה, יצליחו לחולל את התנאים הנדרשים להשבת התושבים הישראלים לביתם בזמן הקרוב.

לפרוץ את המבוי הסתום

צה"ל ללא ספק משיב מלחמה בשיטות ובאמצעים שגובים מחיר מחיזבאללה, ואף מבטאים יכולת מודיעין מרשימה ויכולות תקיפה יעילות ומדויקות. ובכל זאת, ככל שעוברים הימים המציאות המתהווה בזירת הצפון נראית כתקועה במבוי סתום ביטחוני. כל הישגי פיקוד הצפון, אמ"ן וחיל האוויר לא נראים כמספיקים על מנת להאיץ את נאצרללה להסכמה להסדר לסיום הלחימה. הוא כמובן מאבד לוחמים ומפקדים מהשורה הראשונה, הוא מאבד גם נכסים חיוניים כמו מחסני תחמושת ועמדות מבוצרות שבחלקן מוסוות היטב, הוא מאבד גם בתים בכפריי קו הגבול ובמקביל הוא אחראי לסבלם של כ-100,000 תושבי דרום לבנון שנעקרו מביתם. אלא שככל הנראה, מחירים אלה זניחים בעיניו לעומת ההישג האסטרטגי המשמעותי שהשיג כבר ביממות הראשונות למלחמה בתקדים הנורא של נטישת עשרות אלפי ישראלים את בתיהם בקרבת הגבול.

תודעת הביטחון של האויב שמאפשרת לו להגביר מידי יום את עצמת ההתקפות לשטחה של ישראל, גם כנגד מטרות אזרחיות בנהריה, ויישובים במעגל השני, מחייבת את מדינת ישראל בנקיטת תגובה המבטאת תפנית ביחס לאילוצי הלחימה שהתגבשו.  

יש להניח כי בביקורו של גנרל קורילה מפקד פיקוד המרכז האמריקאי במפקדת פיקוד הצפון, שיתפו אותו במגמות המדאיגות ובתפנית הנדרשת מישראל למענה יעיל יותר התואם את המטרה להשבת התושבים בגבול הצפון לבתיהם. קשה להעריך אם יינתן לישראל אור ירוק אמריקאי לתפנית מבצעית שמכוונת למתקפה. יתכן כי גם לנוכח הכרה אמריקאית ברורה בהתעצמות הלחימה של חיזבאללה, עדין ייצמדו בממשל האמריקאי למדיניות מניעת ההסלמה. במדיניות זו, למרות פריסת הכוחות האמריקאים במרחבי המזרח התיכון, בנוכחות צבאית משמעותית ביותר,  השאיפה האמריקאית המוגדרת מתמקדת במאמץ למניעת הסלמה מקומית ואזורית, בוודאי עד לתאריך הבחירות. בכך ארה"ב אולי תצליח לעכב ולדחות את ההבטחה האיראנית לפעולת תגובה נגד ישראל, אך למעשה מעודדת במדיניותה את התמשכות המלחמה.

לקראת שנה לפריצת המלחמה, מדינת ישראל חייבת להתמקד במענה מתאים גם למאמצי חיזבאללה להרחבת היקף התקיפות לשטח הישראלי ובעיקר להתמסר לחובה שאין למעלה ממנה לעשות כל מה שנדרש גם צבאית וגם מדינית על מנת לחולל שינוי בהשגת המטרה להשבת חיים אזרחיים  מלאים בכל שטחי מדינת ישראל עד לקדמת הגבול.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.