תקציר: רבות מכרזות המחאה של הימין הבריטי ברשתות החברתיות במהומות באוגוסט 2024, עשו שימוש בחיילי מלחמות העולם להעברת מסרים עכשוויים. הן מציגות ביקורת סאטירית על המצב החברתי בבריטניה, שיוצר תחושה, שהקרבתם של הלוחמים אז הייתה לשווא ונזנחה, שאזרחי המדינה נאלצים היום להתמודד עם קשיים כלכליים ומחסור בדיור, בעוד שמשאבי המדינה מופנים לקליטתם של מהגרים לא חוקיים, המבקשים להפוך את בריטניה ל'מדינת שריעה'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

עליית הליייבור לשלטון בבריטניה ב-5 ביולי 2024, יצר פחד קמאי ממש בימין הבריטי, שהגיב בגל מהומות, ששטף אותה בתחילת אוגוסט 2024 ודוכא באפקטיביות רבה ע"י ממשלת הלייבור הבריטית. המהומות הללו לוו בכרזות מחאה רבות ברשתות החברתיות, שביטאו את התחושות בקרב המפגינים.

הפחד מפני הבאות יוצר חיבור רגשי לאבות המייסדים, שהשתתפו במלחמות העולם ושילמו בחייהם, כדי לשמור על מדינה, השונה מאוד מהמדינה היום. מדינה שנתפסת כ'מאוימת' על ידי המהגרים, המבקשים להפוך את הממלכה ל'מדינת שריעה', בעזרת מדיניות הגירה פרוגרסיבית, התומכת בהם.

רבות מכרזות המחאה של הימין הבריטי ברשתות החברתיות, עושות שימוש בחיילי אותן מלחמות להעברת מסרים עכשוויים. הן מציגות ביקורת סאטירית על המצב החברתי בבריטניה, שיוצר תחושה, שהקרבנות והמאבקים של הדורות הקודמים - במיוחד החיילים שלחמו במלחמות העולם - היו לשווא ונזנחו. אזרחי המדינה נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים ומחסור בדיור, בעוד שמשאביה מופנים לקליטתם של מהגרים לא חוקיים. הכרזות מביעות געגועים לימים שבהם הייתה האומה הבריטית מאוחדת וסולידרית מבפנים, והאויבים היו פולשים מבחוץ ולא המהגרים שבבית.

הכרזה הפותחת את המאמר למעלה מראה חייל לבוש במדי מלחמת העולם השנייה עם קסדה לראשו, שיושב באוטובוס ומאחוריה מהגרים רבים שמתגלגלים מצחוק, והוא שואל את עצמו, בשביל מה הייתה כל ההקרבה הזו... כרזת המחאה שלמטה מציגה שני חיילים שמשוחחרים בחפירות במלחמת העולם הראשונה בעיצומנו של קרב: "למה אנחנו נלחמים שוב?" - שואל האחד את חברו - "בשביל שמהגרים לא חוקיים יקבלו מגורים, ואנחנו נהפוך לחסרי בית?".

החבירה של המהגרים לשמאל הפרוגרסיבי הבריטי מחרידה את הימין הבריטי, ונוטעת בו פחדים קמאיים

אחת הבריתות המרתקות של המאה ה- 21, היא החבירה של הפרוגרס למהגרים המוסלמים [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של רוני אקריש: שמאל פרוגרסיבי ואסלאם, מלכוד חסר מוצא].

הקריקטורה למטה מראה איש שמאל בריטי עטור כפייה - סמל לסולידריות שלו עם המהגרים ומחזיק בידו כרזה "היטלר צדק" - שעומד מול נכה מלחמה קשיש שבא לבקר את קברי חבריו החיילים. "אז בשביל זה נהרגנו במלחמת העולם השנייה?" - שואל הקשיש את עצמו - "כדי לגלות היום, שהיטלר צדק?":

סוציולוגיה של חרדה לאומית:

בהיבט הסוציולוגי, הכרזות מבטאות את הדינמיקה המוכרת של 'אנחנו' ו'הם', המאפיינת מאוד את השסעים הנפערים בין קבוצות בדמוקרטיות המערביות, כולל בישראל. יצירת תחושת "אחר" ו"הם נגדנו", במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית וחברתית. מהגרים נתפסים כקבוצה המאיימת על המשאבים של האוכלוסייה המקומית, והמסר הוא שהמאבקים של העבר מוקרבים עבור "אחרים" על חשבון האזרחים הוותיקים. תחושה רחבה של ניכור ואי-שקט בקרב חלק מהאוכלוסייה המקומית, במיוחד בקרב קבוצות שחשו את ההשלכות של הגלובליזציה, השינויים הדמוגרפיים וההגירה [להרחבת התיאוריה של: 'אנחנו' ו'הם' (in-group ו-out-group), לחצו כאן].

התחושה שמציגים רבים בימין הבריטי מבטאת חרדה לאומית ואי-שקט חברתי נרחב, שמזוהה עם שינויים חברתיים-דמוגרפיים ותחושות של ירידה במעמד הכלכלי והחברתי. מבחינה סוציולוגית, ניתן לנתח את התופעה הזו באמצעות כמה תיאוריות מרכזיות:

1. תיאוריית המעמדות המאויימים (Status Anxiety): זו גישה שמבוססת על רעיון שהמעמדות הבינוניים והנמוכים חשים מאוימים על ידי שינויים דמוגרפיים וכלכליים, במיוחד בהקשר של תחרות על משאבים מוגבלים, כמו עבודה ודיור. אלו שמחזיקים בתחושת זהות לאומית חזקה עלולים לראות במהגרים קבוצה שמערערת על זכויותיהם ועל מקומם המסורתי בחברה.
2. אתנוצנטריזם ותחושת אובדן: חלק מהימין משתמש באתוס של מלחמות העולם כדי לבסס נרטיב של הקרבה פטריוטית שאינה זוכה להכרה על ידי מדיניות המדינה הנוכחית, שלכאורה מעדיפה מהגרים על פני "הילידים". תחושה זו מגולמת באתנוצנטריזם – העדפת הקבוצה האתנית המקומית על פני אחרות – אשר מתעצמת כאשר הקבוצה מרגישה שזכויותיה מאוימות.
3. הפחד מ'אובדן זהות לאומית': מעבר למאבק כלכלי יש כאן גם נרטיב של אובדן זהות תרבותית ולאומית, בעיקר על ידי ציון השימוש במושג "מדינת שריעה". החשש שהמדינה עלולה להשתנות מעבר להכרה ולוותר על הערכים והמסורות ההיסטוריות מייצר התנגדות חזקה להגירה, במיוחד כאשר המהגרים נתפסים ככאלו שמביאים איתם מערכות ערכים ודתות שונות.

ברמה היסטורית, השיח הזה אינו חדש. נרטיבים דומים של "בגידת המדינה" באוכלוסיות מקומיות שקרבו את המדינה להצלחה כלכלית וצבאית הופיעו במגוון הקשרים אחרים – כמו למשל בעקבות שקיעת האימפריה הבריטית והתהליכים שלאחר מכן. בתקופות של אי-יציבות כלכלית או פוליטית, השיח הזה מופיע מחדש כדי לגייס את תחושת הנוסטלגיה כלפי העבר, תוך הטלת אחריות על קבוצות מיעוט שנתפסות כזרות לחברה.

הטיעון הזה מדגים תהליך סוציולוגי רחב יותר של מאבק על משמעותם של זיכרונות קולקטיביים והגדרות של זהות לאומית, כשהמהגרים נתפסים כאיום על המורשת המקומית. התגובות האלימות למהומות, במידה רבה, נובעות מתסכול ואובדן תחושת השליטה בעתיד החברה הבריטית, ומשקפות תגובות מובהקות של איום על רקע דמוגרפי וכלכלי. למהגרים, כדי שיקימו מדינת שריעה.

[לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• מאמרו של רוני אקריש: שמאל פרוגרסיבי ואסלאם, מלכוד חסר מוצא.
• הרחבת התיאוריה של: 'אנחנו' ו'הם' (in-group ו-out-group).

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• רוני אקריש (2024), שמאל פרוגרסיבי ואסלאם, מלכוד חסר מוצא, ייצור ידע, 31/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'אנחנו' ו'הם' (in-group ו-out-group). התיאוריה שקורעת את המערב מבפנים, ייצור ידע, 10/9/24.