תקציר: לאחר כמעט שנה, המועקה הציבורית הולכת ונעשית כבדה, נראה כאילו הכול כבר נאמר ובכל זאת, בהיבטים בסיסיים כמו למשל שחיקת יחידות המילואים ומשפחותיהם, טרם הובנה בציבור ובהנהגה משמעותה של מלחמה אזורית קיומית ומתמשכת. בשלב זה מדינת ישראל רחוקה עדין מגיבוש תפיסה מתאימה לניהול מלחמה כזו, מה שמעצים את השאלה כיצד יכולה ישראל להביא את המלחמה לסיום רצוי. התשובה לשאלה הזו תתברר רק בשנה הבאה, בחתירה לתפנית משמעותית לטובה בכלל זירות המלחמה, בציפייה מאמינה לבשורת ישועה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 13/9/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

השבוע (13-8 באוגוסט 2024) נפתח ברצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי על ידי מחבל ירדני, נמשך  בתקיפת רקטות טילי נ"ט וכתב"מים על ידי חיזבאללה בזירת הצפון שהתעצמה כמותית מידי יום. לקראת סיום השבוע נהרג חייל בעמדת אבטחה בפיגוע דריסה בבנימין. גם הלחימה בדרום רצועת עזה גבתה מחיר דמים בתאונת מסוק... 

לאחר כמעט שנה, המועקה הציבורית הולכת ונעשית כבדה, נראה כאילו הכול כבר נאמר ובכל זאת, בהיבטים בסיסיים כמו למשל שחיקת יחידות המילואים ומשפחותיהם, טרם הובנה בציבור ובהנהגה משמעותה של מלחמה אזורית קיומית ומתמשכת.

כך למשל, את משמעות הרצח בגשר אלנבי ביקשו לסכם כסוג של תקלת אבטחה מקומית, שניתן כביכול לתקן ולהכיל על מנת לשוב לשגרת ההתנהלות בגבול המזרחי במשטר גבול של שלום. אלא שהרצח מבטא שינוי מסוכן, ההולך ומתפתח בממלכת ירדן ומאיים בה על היציבות השלטונית. בנוסף לגורמים פנימיים בממלכה המעוררים תסיסה ואי יציבות - בהם אוכלוסייה פלסטינית גדולה וריכוזים של כשני מיליון פליטים מסוריה ועיראק - מופעל כנגד ירדן מאמץ איראני ממוקד, לערעור יסודות השלטון ההאשמי. על אדמת עיראק וסוריה בגבולה המזרחי והצפוני של ירדן, מתארגנות מליציות חמושות מופעלות על ידי איראן, והן פועלות להחדרת אמצעי לחימה ונשק למרחב הירדני, במאמץ לחדור מערבה, להברחת נשק ואמצעי נפץ, אל  גורמי טרור במרחבי הרשות הפלסטינית ומדינת ישראל. כך בתהליך שיטתי, הולכת ונבנית ממזרח לירדן זירת לחימה נוספת שאותה מבקשים בטהראן לצרף אל יתר הזירות  שכבר פועלות בשנה האחרונה נגד מדינת ישראל. במבט הזה הרצח בגשר אלנבי הוא כרוניקה של התפרצות טרור ידועה מראש.

במקביל, בזירה הצפונית, נתבעת הנהגת מדינת ישראל לקבלת החלטות קשות. בשני ממדים נדרשת בצה"ל ובדרג המדיני חשיבה ביקורתית לגבי דפוסי הפעולה עד כה בזירת לבנון:

• בממד האחד נדרש מענה לעליה התלולה בעקומת גרף התקיפות של חיזבאללה בכמות ובטווחי הירי שמרחיבים את  מרחב הלחימה.
• בממד השני המדאיג יותר, לקראת שנה למלחמה מסתמנת אכזבה מהתקווה כי דפוסי הפעולה של צה"ל כפי שמנוהלים בשנה האחרונה, יצליחו לחולל את התנאים הנדרשים  להשבת התושבים הישראלים לביתם בזמן הקרוב.

צה"ל ללא ספק משיב מלחמה בשיטות ואמצעים שגובים מחיר מחיזבאללה ואף מבטאים יכולת מודיעין מרשימה ויכולות תקיפה יעילות ומדויקות. ובכל זאת, ככל שעוברים הימים המציאות המתהווה בזירת הצפון נראית כתקועה במבוי סתום ביטחוני. כל הישגי פיקוד הצפון, אמ"ן וחיל האוויר, לא נראים כמספיקים על מנת לכפות על נאצרללה ומפעיליו האיראניים, הסכמה להסדר לסיום הלחימה. הוא כמובן מאבד לוחמים ומפקדים מהשורה הראשונה, הוא מאבד נכסים חיוניים כמו מחסני תחמושת ועמדות מבוצרות, הוא מאבד גם בתים בכפריי קו הגבול  והוא אחראי לסבלם של כמאה אלף לבנונים, תושבי דרום לבנון שנעקרו מביתם. אלא שככל הנראה, מחירים אלה זניחים בעיני חיזבאללה ואיראן לעומת ההישג האסטרטגי המשמעותי שהשיגו כבר ביממות הראשונות למלחמה בנטישת עשרות אלפי ישראלים את בתיהם בקרבת הגבול.

תודעת הביטחון של האויב שמאפשרת לו להגביר מידי יום את עצמת ההתקפות לשטחה של ישראל, גם כנגד מטרות אזרחיות בנהריה, ויישובים במעגל השני, מחייבת את מדינת ישראל בנקיטת תגובה המבטאת תפנית ביחס לדפוסי הלחימה שהתגבשו. 

בהתייחסות ללחימה ברצועת עזה, שר הביטחון גלנט הציג השבוע מסמך שלל שמיוחס למח"ט בחמאס, היכול ללמד על מצבו של ארגון חמאס כמצוי על סף הכרעה. טמונה במסמך בשורה שהמשך הלחימה ברצועת עזה יוכל להגיע בזמן הקרוב  להישג מערכתי מובהק. אבל רצועת עזה היא רק זירה אחת במערכת איראנית מרובת זירות.  

ישנה בישראל עמדה החותרת לסיום המלחמה מתוך היענות להצעות הפסקת האש המוגשות לה על ידי קטאר מצרים והממשל האמריקאי. בתנאים המוצעים עמדה כזו נראית כמתעלמת מפוטנציאל הצגתה בעולם הערבי ככניעה ישראלית. לא שישנם בישראל מנהיגים המבקשים כניעה, אבל הם חייבים להסביר כיצד ההצעה באמת אפשרית, ואולי יש בה לא יותר ממריחת טיח על סדק עמוק בתקרה העומדת ממילא לקרוס. היו בוודאי טעויות בניהול המלחמה, אבל לא הן לבדן גרמו להתארכות המלחמה. היא מתמשכת בעיקר בגלל  אויבים שעמלו בשנים האחרונות על בניית מערכת איום אזורית שהוכנה בתפיסת יסוד למלחמה ממושכת. מדינת ישראל טרם נערכה למלוא ממדי משמעותה של מלחמה כזו.

בשלב זה מדינת ישראל רחוקה עדין מגיבוש תפיסה מתאימה לניהול מלחמה אזורית מתמשכת,  מה שמעצים את השאלה כיצד יכולה ישראל להביא את המלחמה לסיום רצוי. התשובה לשאלה הזו תתברר רק בשנה הבאה, בחתירה לתפנית משמעותית לטובה בכלל זירות המלחמה, בציפייה מאמינה לבשורת ישועה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מערכה';
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג 'כניעה' והשלכותיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), כניעה והשלכותיה, ייצור ידע, 6/12/23.