תקציר: מדהים איך היעדר שיקול דעת מקצועי בטיפול בהפרות סדר, מביא את השוטרים ליפול שוב ושוב לפח שטומנים להם המפגינים. מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה. הם יצרו אירוע שמזכיר את פרשת 'משפטים בושה' שהפך סמל לאכיפה בררנית כנגד הימין, וגירו את המשטרה לבצע מעצר מיותר, והיא מצידה לא החמיצה הזדמנות ליפול בפח.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מדהים איך היעדר שיקול דעת מקצועי בטיפול בהפרות סדר, מביא את השוטרים ליפול שוב ושוב לפח שטומנים להם המפגינים. מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה. הם יצרו אירוע שמזכיר את פרשת 'משפטים בושה' שהפך סמל לאכיפה בררנית כנגד הימין, וגירו את המשטרה לבצע מעצר מיותר, והיא מצידה לא החמיצה הזדמנות ליפול בפח.

סיפור המעשה תחילה: מאות מוחים ליוו בשבת - ה- 14 בספטמבר 2024 - את יושב ראש ועדת החוץ והביטחון והח"כ מטעם הליכוד יולי אדלשטיין, בדרכו לבית הכנסת בהרצליה. זאת, תוך קריאה "בושה", ו"מפקיר ציון". במקביל, שתי מפגינות נכנסו לבית הכנסת שבו מתפלל אדלשטיין ביום שישי והניחו עלונים עם תמונות חטופים. הן נעצרו והובאו בפני שופט.

מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה

הם עושים זאת דרך יצירת איזון לכאורה בין המעצרים מימין ומשמאל. הם טמנו למשטרה פח והיא נפלה לתוכו בחדווה רבה:

"פרשת משפטים בושה" היא עבור הימין סמל לאכיפה הבררנית: ב-22 בפברואר 2020, בבוקר שבת שבו חלה פרשת משפטים, עורכת הדין שירה שפיץ, משכונתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפתח תקווה, הפטירה לעברו את המילים "פרשת משפטים, בושה" כאשר חלף לידה בדרכו לבית הכנסת. הדבר דווח בידי מאבטחו של מנדלבליט לשוטר, שהביא לעיכובה המיידי תוך חילול שבת חרף מחאותיה, ותוך איום אל מול חמשת ילדיה הקטינים כי אם לא תעשה כן – תיאזק ותיעצר. שפיץ, שומרת שבת, הוסעה בניידת לתחנת המשטרה בפתח תקווה שם נחקרה באזהרה, נלקחה ממנה טביעת אצבעות ונפתח נגדה תיק פלילי שנשאר פתוח שמונה חודשים, עד שהתקשורת פרסמה את הפרשה.

על פניו המעצר במקרה זה - בחשד להסגת גבול וקשירת קשר לעוון - נראה יותר מתמוה. וגם אם היה עבירה, קבעה כבר היועמ"שית, שאין מחאה אפקטיבית "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר". מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי הורה בצדק על בדיקה מיידית של האירוע. "ככל שימצא שנפל פגם בהתנהלות השוטרים, הוא יטופל בהתאם ויופקו הלקחים הנדרשים". משקל גדול נתנה התקשורת גם לעובדה שהחשודות נאזקו בידיהן וברגליהן, הקבלה אם תרצו למעצרים המתוקשרים של שפי פז מימין. וכמובן, נטען שוב ושוב כי היה זה מעצר פוליטי, שלא ירתיע את המפגינים מלהתמיד בדרכם, וחזר שוב ושוב הסלוגן "משטרת בן גביר", הפועלת כב'דיקטטורה', לרצות את השר מהימין הקיצוני.

"פרסום הוא סם החיים של ההמון ה'פתוח', החפץ בשינוי"

זוכה פרס נובל, אליאס קנטי, פרסם ב- 1960 את הספר 'ההמון והכוח', שהוא התנ"ך של מפקדי המשטרה בטיפול באירועי סדר (גרסה עברית פורסמה ב- 1979), ובו בחן בעין אנתרופולוגית את התופעה החברתית של ההמון: "פרסום הוא סם החיים של ההמון ה'פתוח', החפץ בשינוי", טען קנטי:

• המפגינים זקוקים לגדילה מתמדת כאש המתפשטת ללא מעצור.
• האמצעי לכך הוא כלי התקשורת השונים, המלווים את ההמון, מהווים את השופר להפצת משנתו ברבים, ומספקים את האדרנלין המדרבן את חבריו להתמיד בעשייתם. 
• הפרסום הוא החמצן, שבהיעדרו האש תכבה מלהגיע לידיעת הקהל הפוטנציאלי.
• לכן, החפץ לבלום את ההפגנות או לצמצם את השפעתן, יימנע ממצבים שיכולים לתת למפגינים יכולת להפוך את המשטרה ל'שחקן ראשי'. להימנע ממעצרים מיותרים, להימנע ממגע מיותר עם המפגינים; להימנע ככל שניתן משימוש בסוסים, במכת"זים וכדומה נגד מפגינים וכדומה.

הדילמה של מפקד משטרה דומה, אם תרצו, לזו של שופט כדורגל: תפקידו לאפשר למשחק הדמוקרטי לזרום ולא להפוך לשחקן הראשי. הוא צריך לבחור היטב את האירוע שבו יבחר להתערב, ולעצור רק כשבידיו תיק 'חזק כבטון' שיש בו מסר ציבורי.

ועוד: למה דווקא אדלשטיין?

מארגני המחאה פועלים ע"פ תורת הפעלה סדורה, שדומה מאוד לדרכי הפעולה של הקבוצות הפרוגרסיביות הקיצוניות בארה"ב. היא מבוססת על 13 כללי זהב להשתלטות אנרכיסטית על דמוקרטיה, כמו שבאו לידי ביטוי בספר: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals), שפרסם אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי, סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky;‏ 1972-1909), ב- 1971, שנה לפני מותו. בספר, מתווה אלינסקי לחבריו 4 שלבים בבחירת אובייקטים אישיים למחאה:

• השלב הראשון הוא בחירת האנשים המתאימים: ח"כ יולי אדלשטיין נבחר כיוון שהוא נחשב ל'חולייה החלשה' שהקרסתה יכולה להוביל לנפילת הממשלה. זאת, בעיקר בשל עמדותיו המתונות יחסית בהשוואה לחלקים אחרים בתוך הליכוד. הוא אחד מהח"כים שהתנגדו לחקיקה המשפטית הקיצונית במסגרת הרפורמה המשפטית שמובילה ממשלת נתניהו. אדלשטיין, אשר בעבר שימש כיו"ר הכנסת, נחשב לדמות בעלת משקל פוליטי משמעותי בתוך המפלגה, והיה ידוע בעמדותיו המתונות ביחס לפוליטיקאים כמו יריב לוין ואחרים שהובילו את השינויים המוצעים במערכת המשפט.
• שלב שני: היצמדות לאובייקט;
• שלב שלישי: התמדה.
• שלב רביעי: קיטוב והקצנה.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כך משיגים שלטון בדמוקרטיה, 13 העקרונות של סול אלינסקי, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כך משיגים שלטון בדמוקרטיה, 13 העקרונות של סול אלינסקי.

מקורות והעשרה

• אליאס קנטי (1979), ההמון והכוח, תל אביב: צ'ריקובר.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), כך משיגים שלטון בדמוקרטיה, 13 העקרונות של סול אלינסקי, ייצור ידע, 9/3/23.