תקציר: במאמר קודם הראיתי כיצד מקבעת ישראל בהתנהגותה מול ירדן, את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן. מאמר זה מביא דוגמאות נוספות מיחסי ישראל ירדן.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני על ההתבזות הישראלית ביחסיה עם ירדן. למאמר הקודם:

• פנחס יחזקאלי: יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן.

*  *  *

במאמר קודם הראיתי כיצד מקבעת ישראל בהתנהגותה מול ירדן, את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן.

מאמר זה מביא דוגמאות נוספות כאלה, מיחסי ישראל ירדן.

18/4/24: ה'פייק' של המלכה ראניה

בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל', נחלצה ראניה, מלכת ירדן (ממוצא פלסטיני), להגן על עמה באמצעות האשמת הישראלים בפייק ניוז לגבי טבח ה- 7 באוקטובר 2023: בראיון לרשת CNN, טענה כי כלי התקשורת נוקטים במוסר כפול ואמרה כי הצד הישראלי זוכה לבמה גדולה יותר. "נשיא ארה"ב אמר שיש לו ראיות, שהוא ראה ראיות שערפו ראשי ילדים, רק כדי לחזור בו אחר כך כי צה"ל אמר שאין הוכחה לכך", טענה.

"אפילו ב-CNN, בתחילת הסכסוך הייתה כותרת שדיווחה על ילדים ישראלים שנמצאו שחוטים בקיבוץ ישראלי. כשקוראים את זה, זה לא אומת באופן עצמאי. האם תפרסמו משהו שלא אומת שהגיע מהפלסטינים?"

עתה, תארו לכם את העלילה הדמיונית הבאה: בתגובה לדברי המלכה הירדנית עולה ראש הממשלה הישראלי להשיב בכנסת. את החלק הראשון של דבריו הוא נושא בערבית:

"אני רוצה לשאת דברים עם העם הירדני. אתם עם חשוב ומשמעותי במזרח התיכון. אתם בני הדודים שלנו; ואנחנו רוחשים לכם כבוד רב. חתמנו אתכם על הסכם שלום, ואנחנו משתפים אתכם במשאבים שלנו - מים ואנרגיה למשל. אבל, למה אתם לא מכבדים אותנו כפי שאנו מכבדים אתכם? איך הייתם מתנהגים כלפי מדינה שכנה, שמבזה אתכם? חשוב לנו להדגיש: עבורנו כמו עבורכם, אין דבר שחשוב יותר מהכבוד - האישי והלאומי - ואל תצפו מאיתנו שנתנהג אחרת מהאופן שבו הייתם מתנהגים אתם".

כזכור, ב- 16 באוקטובר 2021 נחתם הסכם מים עם ירדן, שבו התחייבה ישראל, ללא תמורה, להכפיל את כמות המים שתעביר ישראל לירדן בשנתיים הקרובות. תארו לעצמכם שלאחר נאום ראש הממשלה - בלי דיבורים מיותרים - פשוט הייתה ישראל חוזרת להזרים מים על פי ההסכם הקודם. טענות ירדניות שהיו מתחילות להישמע היו נענות בכך ש"אין שינוי במדיניות הזרמת המים" וש"אולי היה מדובר בתקלה טכנית שעיכבה את הזרימה בצינור"...

מה היה עושה המלך הירדני אז? יורק בפנינו שוב? פועל נגדנו בזירה הבינלאומית (הוא כבר ושה זאת במלוא המרץ כבר עתה...); או אולי מבין שהיהודים אינם דימי - כופר בן חסות, שחייב לשלם למוסלמי תמורת חייו על אדמתו - ושנגמר העידן של ארוחות חינם?

דוגמאות נוספות בסדר כרונולוגי יורד:

18/4/22: ראש ממשלת ירדן יורק בפרצופה של ישראל

ב- 18 באפריל 2022, התבטא ראש ממשלת ירדן בישר אל-חסאוונה - אחד האנשים המקורבים ביותר למלך הירדני, עבדאללה השני - בפרלמנט הירדני, בחריפות חסרת תקדים כלפי ישראל, כשהוא מגדף אותה ("הציונים מטמאים את אל-אקצא") ומסית בפומבי ("מצדיע לכל פלסטיני שמיידה אבנים נגד הציונים").

ואנחנו? במזרח התיכון - שכללי הכבוד האישי והלאומי משחקים בו תפקיד מכריע - המשיכה ישראל להתנהג כאילו היא שוויץ, וכאילו שכנותיה אירופיות: ראש הממשלה דאז בנט מפרסם סרטון גינוי (ראו למטה); והשגריר הירדני נקרא לנזיפה במשרד החוץ.

10/21: לא רק שהירדנים מקבלים מים, הם מתעקשים לקבלם כמשהו ששייך להם!

תתת כאשר ניצבה ישראל מול הבקשה (הדרישה...) להוסיף מים בחינם על אלה שהיא כבר נותנת, הייתה הצעה ישראלית לנצל את המתנה הזו לפחות לשיקום הירדן מבית זרע ועד נהרים, שהפך לתעלת ביוב משמימה ומעופשת. אם הירדנים יקבלו את המים בזרימה טבעית, ווישאבו אותם מנהרים, הדבר היה נותן חיים חדשים ושיקום אקולוגי של אפיק הירדן עד נהריים, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר (הכהן, 2021).

אבל, הירדנים סרבו. הם דרשו - ומשום מה קיבלו - לקבל את המים בצינור. למה? את זה, אף אחד כמעט בישראל - למעט המזרחנים והפלסטינים - לא הבין: כי יש לזה ממד סמלי שכאילו זה שלהם. הם סבורים שמי הכינרת שלהם. הם לא מבקשים מים מהכנרת. הם תובעים מים מהכינרת. לכן, כשאתה נותן להם, הם לא מציגים את זה כאקט של רצון טוב, שראוי להכרת תודה, אלא כמשהו ששייך אליהם, שיהודי - ה'דימי' נותן להם, את מה שהוא מחויב, כי מטבע העולם זה שלהם! (הכהן, 2021).

למים יש משמעות מיוחדת ביחסי הכוחות במזרח התיכון, הן במאבקי המדינות במאה השנים האחרונות; והם בהיסטוריה הקדומה ביותר. מים הם סם החיים. ראו, למשל, מה קורה למצרים עם האתיופים במאבק על מי הנילוס; או מה שעושים התורכים לסורים בסכירת פי נהר הפרת הזורמים אליהם... על כן יש במים אלמנט של כבוד, ולמענם יש מאבק. במרחב הזה כבוד הוא חלק מהמשוואה הביטחונית. "כאן" - טוען האלוף גרשון הכהן - "אנחנו צריכים להכיר את המקומות שאנחנו מושפלים בהם גם בלי שאנחנו יודעים שאנחנו מושפלים!" (הכהן, 2021).

אריאל שרון היה זה שהסדיר את הסכם המים הראשון במסגרת הסכם השלום, ונתן לירדנים חמישים מיליון קוב כבונוס חינם, בנוסף על חמישים מיליון הקוב שבהסכם.

כך תמרנה ישראל את עצמה למצב קלאסי שבו היא נתונה לסחיטה: כאשר היחסים המדיניים מתערערים מסיבה כלשהי, היא נדרשת לתמורה כלשהי על מנת לרצות את הצד הירדני, וחוזר חלילה... (כך עשה גם חמאס, בבוטות גדולה יותר). כאשר היא משלמת את הפרוטקשן הזה, הוא נתפס בעיני כל כתשלום של מס גולגולת (ג'יזיה), תמורת הזכות לחיות פה. ובאמת, ב- 16 באוקטובר 2021 נחתם הסכם מים עם ירדן, שבו התחייבה ישראל, ללא תמורה, להכפיל את כמות המים שתעביר ישראל לירדן בשנתיים הקרובות.

כתב על כך האלוף גרשון הכהן: "המזרח התיכון הוא בזאר של סוחרים וקונים; ובבזאר, מי שיכול סוחט. זו כאילו אמירה מכלילה, אבל זה עניין של תרבות. הערבי יודע להיות סוחר, ולסחוט; כמו גם להציג את הדברים באור הנוח לו. גם את מה שהיה בעבר, כחלק מהסכם, הוא יודע להעמיד במקום חדש, שיוצרת התניה של סמלי אי כבוד" (הכהן, 2021).

20/10/21: ירדן אוסרת אישורים על עסקאות נדל"ן ביו"ש

עשרה ימים בלבד מיום חתימת הסכם המים, שבו הסכימה ישראל להכפיל את אספקת המים, חינם, לירדן - מתנה על היריקה בפרצופנו בסיפור נהריים - עשרה ימים בלבד מהצהרתה של שרת האנרגיה דאז, קארין אלהרר, על כך, ש"אנחנו רוצים יחסי שכנות טובים" עם ירדן; ועל כך ש"זוהי רק ההתחלה", וכבר הגיע מטח רוק עסיסי נוסף מכיוון ירדן, לתוך פרצופנו: שר החוץ הירדני, איימן א-ספדי, הוציא הנחייה בכתב למשרד המשפטים: "לא להסדיר כל הסכם מכר הנוגע לאדמות פלשתיניות":

ושיא הבדיחה הוא, שהמדיניות הירדנית - לא לאשר עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון מתקיימת בפועל זה שנים רבות - אבל הוחלט מלמעלה לפרסם אותה בכתובים דווקא כשישראל הראתה נדיבות.

10/11/19: הירדנים, תוך ביזוי ישראל, מכילים ריבונות על צופר ונהרים

באוקטובר 2019, ביטל המלך הירדני, עבדאללה השני, בהתרסה ובאופן חד צדדי, את ההיתר שניתן לישראל בהסכם השלום, לעבד חלקת קרקע באזור ארם נהריים באחד מפיתולי נהר הירדן בו הוקמה גם אנדרטה לזכר קבוצת תלמידות שחייל ירדני הרג, הסכם שאמור להתחדש, באופן אוטומטי, כול 25 שנה, למעט אם אחד הצדדים יתנגד לכך (להזכיר, מדובר באדמה יהודית בקושאן, עוד מימי רוטנברג; שהיו מעובדות על ידי קיבוץ אשדות יעקב). 

בהתראה של שנה מראש, סיימה ירדן את הסכם; וב-2019 הועבר השטח לריבונות ירדן, כשהמלך מתגאה על כך ש"שחרר את השטח" כאילו היה כבוש. לתרועות חברי הפרלמנט שלו, שקיים שם ישיבה מיוחדת, כאילו להכעיס: "אני מודיע על סיום הסיפוח של שני האזורים צופר ונהריים מהסכם השלום ועל החלת ריבונות ירדנית מלאה על כל אינץ' מהאדמות האלה" - כאילו מדובר בשחרור שטחים כבושים. 

ישראל הסתפקה ב"הבעת צער"...

היו אצלו שהבינו... כך למשל שאל גלעד שרון מדוע שישראל לא תדרוש בתמורה לחמישים מיליון הקוב, לפחות את אדמות נהריים, שהם אדמה יהודית בקושאן עוד מימי רוטנברג; עד שהירדנים ביטלו את ההסכם, תוך ביזוי ישראל לעין כל. למה לא יצרה ישראל התניה, כשהגיעה ההזדמנות?

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי ישראל-ירדן, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News'.
• אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי').
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן, ייצור ידע, 19/4/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) ו'כופרים בני חסות' ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.
• גרשון הכהן (2021), הסכם המים עם ירדן – לא לומדים כלום ואין גם שכל להצטער! ייצור ידע, 16/10/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.