תקציר: הפעולה ביטאה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב. מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה, ועשתה זאת  בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 20 בספטמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

התפוצצות הביפרים ומכשירי הקשר כמהלומה דמיונית חסרת תקדים עוררה השתאות בעולם כולו. בחיזבאללה ובאיראן היא עוררה הלם וחרדה. את התוצאות לטווח ארוך קשה לאמוד בשלב זה.

נאצרללה בנאומו פתח בהדגשה שישראל בפעולתה ההתקפית, שעדין מוכחשת, "חצתה כל קו אדום". האשמת ישראל בחציית קווים אדומים  הייתה יכולה להיות מוכרזת גם אם תקפה ישראל באש מטוסים כבידה את מרכז הדחייה בביירות. אלא שכאן קרה משהו לגמרי אחר.  ממש לא חציית קווים אדומים במשוואת הסלמה מוכרת, אלא פתיחת ממד לחימה חדשני  שמחוץ לכל הקופסאות שהיו מוכרות עד כה.

האירוע כל כך חדשני, שגם בישראל העניין ביסוד משמעותו האסטרטגית עדין רחוק מהמשגה. בוחנים את הפעולה במתכונת המושגים מהפרדיגמה המוכרת בשעה שמה שהתרחש הוא לא רק שיטת פעולה חדשה לסיכול אויבים מרחוק, אלא פריצת אופק חדש וממד חדש בסל הכלים המלחמתי.

נאצרללה הודה בגודל המכה שספג, והציג את הפעולה הישראלית כ"הכרזת מלחמה".

שובל התדהמה שעוררה הפעולה, הוא לא רק בהיקף הנפגעים הבלתי נתפס שהיא חוללה תחת מצלמות,  אלא ביכולת המיצוי של התלות הקריטית של כל אדם וארגון מודרני במכשירי התקשורת. הפגיעה באלה היא לא פחות מפגיעה תרבותית כמעט דתית בסמלי העידן החדש, שאובחן מזמן כעידן המידע.

ראוי להסביר  שהפעולה עם כל הישגיה לא תקדם את שיבת תושבי הצפון לבתיהם ואף ככל הנראה לא כוונה לכך. היא ביטאה למעשה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב.  מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים  הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה  ועשתה זאת  בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.

גם לאחר נאום  נאצרללה עם כל ההכרזה שלא יפסיק את פעולות הלחימה בזירת הצפון, עדין מבחינת חיזבאללה נותרה פתוחה שאלת ההתפתחות לקראת מלחמה רבת עוצמה. מבחינת ישראל, במתכונת המוכרת של מלחמות, למהלומה בהיקף כזה מתלווה במקביל או בצעד עוקב, מהלך התקפי קלאסי שמיועד למצות את התנאים שחוללה המהלומה. בסיפור הזה מהלך משלים כזה טרם הופעל. הוא בהחלט מוכן לאחר סבב אימונים ייעודי לזירת לבנון לכל החטיבות הפועלות,  אבל בינתיים הוא תלוי ועומד.

הסוגיה כמובן תלויה בתיאום עם הממשל האמריקאי בציפייה לסוג של הסכמה משותפת.

בידי ישראל מצוי בשעה זו הישג מערכתי משמעותי. האתגר כרגע הוא לנווט נכון את מיצוי ההישג להמשך המלחמה בהתאם למטרות המלחמה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.