תקציר: תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף רביעי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי ומשתנה בהתאם לאזור ולנסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שונות. באופן כללי, ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת.

הלוחמים האפקטיביים ביותר בתופעה זו במדינות שבהם נהוגים נישואי קטינות, הם הקריקטוריסטים ומכיני כרזות המחאה הגברים, שבהרבה אומץ מרבים ללגלג על התופעה. מאמר זה מקבץ לתוכו אוסף מעבודותיהם.

מדי שנה, נישאים 12 מיליון ילדים וילדות לפני גיל 18. זו תופעה גלובלית, חוצת יבשות ודתות, ואף שהיא נתפסת כתופעה דתית, חוקרים מצביעים על כך שהיא בעיקרה נגזרת של מבנה חברתי פטריארכאלי, עוני והשכלה. ארגוני זכויות אדם אף טוענים שהתופעה הוחרפה בתקופת מגפת הקורונה.

מקרים רבים מידי של נישואי בוסר מסתיימים בהתעללות קשה ובמות ה'כלה'...

*  *  *

קריקטורה ראשונה בראש הדף: זה מסתיים במקרים רבים במוות!

זו קריקטורה עיראקית, המותחת ביקורת חריפה על תופעת נישואי קטינות. התמונה מציגה אדם מבוגר, שמחזיק באת חפירה, ועומד מעל קבר, שבו שוכבת ילדה קטנה עטופה בתכריכים. על השלט שמונח ליד הקבר כתוב בערבית: "נישואי קטינות" (زواج القاصرات). יש לזכור שמקרים רבים של נישואי קטינות מסתיימות במוות, אם בשל התעללות הבעל ואם כיוון שגוף הילדה אינו מפותח דיו לעמוד בלידה...

המסר של הקריקטורה הוא שנישואי קטינות דומים במידה רבה לקבורת הילדות, והחיים שלהן נראים כאילו הסתיימו. התמונה מציגה את זה כמטפורה לקיפוח זכויות הילדות, וכיצד החברה פוגעת בעתידן ובכבודן. העטלף שברקע מחזק את הרעיון של תחושת האימה והאפלה סביב הנושא.

*  *  *

סרטון שני, מזעזע, מדף הטוויטר של TaraBull, המראה ילדה בת 12 שנאלצת על ידי משפחתה להינשא לגבר בן 62

הסרטון מזעזע. הילדה בוכה ומנסה להתנגד, ובעלה הטרי ואמה, מלבישים על ראשה את כיסוי הראש בכוח.

תמונה שלישית: אין לה עוד מושג מה מחכה לה...

קריקטורה המתארת ​​נישואי בוסר, מאת האמן האיראני Ehsan Ganji. הרקע לפרסום הקריקטורה היה ביטול חוזה נישואין ע"י השלטונות האיראניים, בין ילדה בת 10 לגבר בן 22, פחות מ-24 שעות לאחר הופץ קטע וידאו מהחתונה, שעורר זעם נרחב בקרב פעילים איראנים בטוויטר. הקריקטורה מציגה גבר מבוגר שמביט בעיניים חמדניות בילדה קטנה ותמימה, לבושה ככלה - שאינה מבינה את הסיטואציה - המתנדנדת על נדנדה. על השולחן מונחת עוגת נישואין, עם הכיתוב "נישואי בוסר".

הקריקטוריסט משתמש במרכיבים אלו כדי למחות על הפגיעה בזכויות הילדות וניצולן, ולהביא למודעות את הנושא הכאוב של נישואי קטינות וההשפעה ההרסנית שיש לכך על חייהן.

תמונה רביעית: נישואין, ונגמר הסיפור!

הקריקטורה מראה בעל ואשה, אדם זקן שאוחז בידו את אשתו הילדה הקטנה, נראית מבוהלת או מהססת. הבעל מחזיק את בובתה של אשתו ומבקש להרגיע אותה במילים שמזכירות את משחק הילדים "נכנס התות ונגמר הסיפור". בהקשר הזה נתפסות המילים כנרטיב של ה"הנישואים מסתיימים ונגמר הסיפור, תזכורת לכך שנישואי בוסר רבים נגמרים במוות.

בצד ימין למטה יש אזכור לכך שאיראן מאפשרת עונש מוות לבנות, ומתירה נישואים בגיל תשע.

תמונה רביעית: לכודה ללא מוצא...

הקריקטורה מבטאת ביקורת נוקבת נגד נישואי קטינות: הילדה הקטנה שמחזיקה בידה בובה, לכודה מתחת לטבעת הנישואין של בעלה הזקן, דבר שמדגיש את גילה הצעיר ואת המצב הלא טבעי שבו היא נמצאת. הבובה מייצגת את הילדות שנגזלת ממנה, ואת העובדה שהיא עדיין בשלב שבו אמורה להיות לה ילדות נורמלית ולא התחייבויות של בגרות ונישואין.

היד הגדולה שמחזיקה בה עשויה לייצג את הכוחות החברתיים או המשפחתיים שמכופפים אותה לנישואים מוקדמים, ומעבירה ביקורת כלפי הנורמות שעדיין מאפשרות או מכריחות נישואי קטינות בעולם. הקריקטורה מדגישה את הפער בין העולם הילדותי שהנערה אמורה להיות בו לבין המציאות הקשה והבלתי הוגנת של נישואים מוקדמים.

תמונה חמישית: גרגמל מתחתן...

הדמות המרכזית בקריקטורה הוא גבר מבוגר הנראה כגרגמל מסדרת הדרדסים, שמציע נישואין לילדה הנראית כבובה בקופסת צעצוע (סמל לתמימות, לילדותיות ולחוסר הבשלות). הקופסה מציגה "ברבי" בבגד כלה, שמסמלת את הקורבן – הילדה הקטנה. הצגת הילדה כבובת צעצוע מסמלת את אובדן החירות והעצמאות של הילדה בעקבות הנישואין, ואת היחס אליה כמו לחפץ. בחלק העליון של הקריקטורה ישנו כיתוב בולט: 'נישואי קטינות', מה שמבהיר את הביקורת הברורה של הקריקטורה נגד תופעה זו. המיטה והסביבה האינטימית מרמזות על הסיטואציה הלא מוסרית, והמשחק הלא מאוזן של כוח וחולשה, בין הדמויות.

סרטון שישי בדף הטוויטר של WeGotitBack: תראו עם איזה ילדה יפה התחתנתי...

תמונה שביעית: "בפעם הבאה תמצא לנו כלה צעירה יותר!"

הקריקטורה מציגה בעל מאושר בלבוש מסורתי, הנושא את כלתו הילדה - המבוהלת והמודאגת - על כפיו ולידו המתווך המרוצה, שקיבל שכר תיווך שמן.

הקריקטורה מעבירה ביקורת על ההורים או האפוטרופוסים שמוכרים את ילדיהם לטובת רווח כלכלי, תוך התעלמות מרווחת הילדים. מעל הקריקטורה ישנו הכיתוב "زواج القاصرات" שמשמעותו "נישואי קטינות", והדמות המחזיקה את הילדה אומרת: "المرة اللي جاية شوف لنا حاجة أصغر شوية" - "בפעם הבאה תמצא לנו משהו קטן יותר." אמירה זו מדגישה בצורה סאטירית את האבסורד והניצול שבמצבים כאלה, בהם ילדים נחשבים לסחורה שניתן לסחור בה ולהתאים אותה לצרכי הקונים.

קריקטורה שמינית: 'תגידו לא לנישואי קטינות'

הקריקטורה הזו מעבירה את המסר "Say No to Child Marriage" (תגידו לא לנישואי קטינות). היא מדגישה את ההבדל - בין עולם הילדות ובין הציפיות והאחריות שמוטלות עליהן - בעקבות נישואים מוקדמים, באמצעות דימוי של ילדים המנסים למלא תפקיד שאינו מתאים לגילן.

באיור ניתן לראות שתי נעליים: האחת נעל עקב גבוהה והשנייה נראית כמו נעל גדולה ומגושמת. בתוך הנעל הגבוהה עומדת ילדה קטנה לבושה בשמלת כלה, ובנעל השנייה יש ילדה אחרת שנראית מבוהלת ומנסה לברוח באמצעות סולם. הנעליים מסמלות את החיים והלחצים שמוטלים על הילדות כאשר הן נכנסות לנישואים בגיל צעיר, ולמעשה, "נאלצות להיכנס לנעליים" שאינן מתאימות להן, וגדולות עליהן.

תמונה תשיעית: דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: "זו נכדתך?" "לא. זוהי אשתי"...

תמונה עשירית: דף הטוויטר של Prophet heiliger nuklearer Endzeitsonnengott: זה שצוחק וזו שבוכה...

[לאוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על התעללות בנשים במדינות האסלאם, ייצור ידע, 2/8/24.
• יעל מבט (2021), נישואי קטינות: לא רק בלבנון, לא רק בעולם הדתי, הפורום לחשיבה אזורית, מכון ואן ליר, ירושלים.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.