תקציר: עוצמה תמיד ממגנטת ומושכת אנשים אליה, קל וחומר בעידן של חוסר ודאות פוליטית וחברתית... תנועות ימין מערביות, שבעבר נשאו עיניהן אל עבר עבר אידיאליסטי, מוצאות כעת בישראל סמל לעוצמה לאומית, צבאית ותרבותית. התהליך הזה לא חסר סיכונים, אולם הוא יוצר לישראל סיכוי עתידי להסדיר את המציאות המזרח תיכונית באופן טוב בהרבה מבחינתה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

עוצמה תמיד ממגנטת ומושכת אנשים אליה, קל וחומר בעידן של חוסר ודאות פוליטית וחברתית... תנועות ימין מערביות, שבעבר נשאו עיניהן אל עבר עבר אידיאליסטי, מוצאות כעת בישראל סמל לעוצמה לאומית, צבאית ותרבותית.

קריסתה של אירופה המערבית לתוך עצמה והמאבק בין ישראל לאיראן על שלל חזיתותיו, הופך לסמל של מאבק בעיני הימין האירופי והבריטי. 'מלחמת חרבות ברזל' נתפסת בעיניהם כחזית גלובלית בין כוחות שמרניים ופרוגרסיביים, שמובלת ע"י ישראל. כך הצליחה ישראל בשנים האחרונות, למצב את עצמה כחזית המערב במאבק נגד האיומים מצד איראן. היא נתפסת בעיניהם כאומה נערצת, אמיצה ונחושה להגן על ריבונותה ועל ביטחון אזרחיה בכל מחיר. בעיני הימין במערב, דמותה של ישראל כאייקון של מאבק בלתי מתפשר הפכה לסמל של עמידה איתנה, נחישות ואסטרטגיה תקיפה.

כך, כתב אלייסטר הית' ב“טלגרף יום ראשון”: “אומה קטנה עם אוכלוסייה של כ-9.3 תושבים, כאשר 7.2 מיליון ממנה הם יהודים, החיים במדינה בגודל של ווילס, כשהם עדיין עם בטן הפוכה מהפוגרומים האנטישמים הכי נוראיים מאז השואה, מובילה את המלחמה נגד הברברים, המתגייסים הצעירים שלה עושים שבעבר הייתה נדרשת בעבורה קואליציה מערבית שתפעל כשוטר גלובלי... ישראל היא ההתגלמות העליונה של מדינה ריבונית, דמוקרטית, שומרת חוק, של של התאמת אומה למדינה, של קפיטליזם וטכנולוגיה, ושל הרלוונטיות המתמשכת של הדתות המונותאיסטיות. אם יפילו את ישראל, הרעיונות שעומדים בבסיס המערב יהרסו, והמדינות הדיקטטוריות ינצחו”.

על רקע הרפיון האירופי נתפסת ישראל כעוצמתית, והעוצמה ממגנטת

ישראל נתפסת בעיני הימין המערבי כמדינה בעלת עוצמה צבאית מוכחת, כלכלה חזקה וזהות לאומית מובחנת. להלן תחומי החוזק הבולטים המודגשים בחוגי הימין המערבי:

1. הצלחות אסטרטגיות: חיסולים ממוקדים ולוחמה סייבר: ישראל רשמה הישגים מרשימים בשנים האחרונות במאבקה מול איראן. בין ההצלחות הבולטות ניתן למנות את חיסולים ממוקדים של מדענים איראניים בכירים, תקיפות של מתקני גרעין וחבלה בתשתיות חיוניות באמצעות לוחמת סייבר. פעולות אלו נתפסות כאמיצות וחדשניות, ומשדרות מסר ברור של עליונות טכנולוגית וחשיבה אסטרטגית מתקדמת. בעוד שמדינות המערב מתקשות להראות הצלחות דומות מול איראן, ישראל מצטיירת כמי שיודעת "להשיג את העבודה", גם אם באמצעים לא קונבנציונליים.

2. מלחמה ללא חת: ניהול סיכונים ואסטרטגיה ברורה: ישראל נחשבת (משום מה...) בעיני רבים במערב לדגם של מדינה המנהלת סיכונים באופן יעיל ומדויק. החלטות מדיניות וביטחוניות, כמו החיסולים הממוקדים או המבצעים הצבאיים הנועזים, מעידות על אסטרטגיה ברורה ויכולת לנקוט צעדים נחושים כשהדבר נדרש. עבור גורמי ימין במערב, התנהלות זו מתפרשת כהפגנת כוח שאין בה התנצלות, דבר המהווה דוגמה לנחישות הנדרשת גם מהם אל מול איומים בינלאומיים.

3. תפיסת עולם שמרנית: ישראל כקו חזית מול האסלאם הקיצוני: הימין במערב רואה בישראל בת-ברית במאבק הגלובלי נגד האסלאם הקיצוני. איראן מייצגת בעיני רבים את אחד האיומים הגדולים ביותר, לא רק על ישראל אלא על כל מדינות המערב. בהיותה קו חזית ראשון מול איראן, ישראל נתפסת כמי שלוקחת על עצמה מאבק שמדינות מערביות רבות נמנעות ממנו מתוך חשש להסתבכות. עבור רבים מהימין, מדובר בביטוי האולטימטיבי של עמידה מול האסלאם הקיצוני והגנה על ערכי המערב.

4. מערך בריתות ושיתוף פעולה מודיעיני - העברת ידע והישגים למערב: ישראל גם נתפסת בעיני הימין במערב כמי שיודעת לשתף פעולה ולתרום מניסיונה למדינות אחרות, במיוחד בתחומי המודיעין והסייבר. העברת מידע ושיתוף פעולה מודיעיני עם ארצות הברית ובעלות בריתה מהווה נדבך נוסף בהפיכתה של ישראל לאייקון בינלאומי. השיתוף בידע טכנולוגי וטקטיקות מתקדמות, כולל פעולות סייבר שמערערות את התשתיות האיראניות, מציגות את ישראל לא רק כשותפה אלא כמובילה.

5. האייקון השמרני החדש: ההתנהלות הישראלית מול איראן נחשבת בעיני הימין במערב כהפגנה של אומץ ונחישות הנדרשת גם מהם בניהול מדיניות חוץ וביטחון. בישראל, שמסרבת להיכנע ללחצים בינלאומיים ונוקטת בגישה תקיפה וברורה, רואים מודל לחיקוי של עמידה לא מתפשרת מול אויבים ומציאות עולמית משתנה. הצלחותיה של ישראל מהוות השראה לגורמי ימין רבים, המעוניינים באסטרטגיה ישירה, ברורה ולא מתנצלת.

מהם הסיכונים הטמונים בתופעה הזו?

הזדהות עם עמדות קיצוניות: קיים חשש שההזדהות של ישראל עם תנועות שמרניות בעלות אג'נדות קיצוניות עלולה לפגוע בתדמיתה כמדינה דמוקרטית ופלורליסטית. הדבר עלול להוביל לניכור של חלקים מהציבור במערב, ובפרט בקרב קהילות ליברליות ופרוגרסיביות. אמנם, חלקים ניכרים מהקהילות הליברליות והפרוגרסיביות במערב כבר מביעים ביקורת נוקבת על מדיניות ישראל, ובמקרים מסוימים אף תומכים בתנועת ה-BDS. עם זאת, חשוב לזכור כי גם בתוך קהילות אלו קיימת שונות של דעות, וישנם גם קולות התומכים בישראל או לפחות מבקשים לנהל דיאלוג בונה. התקרבות יתר של ישראל לתנועות שמרניות בעלות עמדות שנויות במחלוקת עלולה להרחיק עוד יותר את הקולות המתונים בתוך הקהילות הליברליות והפרוגרסיביות, ולהקשות על קיום דיאלוג פורה.

ציפיות לא ריאליסטיות: הפיכתה של ישראל לאייקון עלולה ליצור ציפיות לא ריאליסטיות מצד תומכיה השמרנים, אשר עלולים לצפות ממנה לנקוט בצעדים שנויים בשסע הנפער במערב בין שמאל לימין, גם במצבים שאינם תואמים את האינטרסים הלאומיים שלה. הדבר עלול להוביל לתסכול ואכזבה בקרב תומכים אלו, ואף לפגיעה ביחסים בין ישראל לבין מדינות אחרות.

פגיעה במאבק באנטישמיות: הזדהות עם תנועות שמרניות בעלות היסטוריה של עמדות שנויות במחלוקת כלפי מיעוטים עלולה להקשות על המאבק באנטישמיות, שכן הדבר עלול לטשטש את הגבולות בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין שנאה כלפי יהודים. אבל גם פה, דומה שממאז העידן הנאצי, לא פרחה האנטישמיות כך. אז מה יש לישראל בעצם להפסיד?

לסיכום

שילוב של משברים כלכליים, פחדים דמוגרפיים, תחושת אובדן זהות, והצלחה של הימין הקיצוני למשוך מצביעים ממעמד הביניים הנמוך, מצביעים על כך ששלטון השמאל באירופה עשוי להיחלש ואף להסתיים בשנים הקרובות.

המאבק המתמשך בין ישראל לאיראן הפך את ישראל לאייקון בעיני הימין במערב, המעריך את הצלחותיה כראיה לעוצמה, נחישות וחדשנות. בעוד שמדינות רבות מתמודדות עם איראן בצורה מגומגמת או מסויגת, ישראל נתפסת כמי שמנהלת את המאבק הזה בראש מורם וביד רמה, ומסמלת את מה שימין מערבי שואף לייצג בעצמו: עמידה איתנה מול איומים בינלאומיים והגנה בלתי מתפשרת על ערכי המערב.

לעומת זאת, השמאל המערבי 'שרף את גשריו' עם ישראל. הוא כופה על ישראל בידוד מדיני, ושולל את קיומה של ישראל. הסנקציות שהולכות ומתהוות נגד ישראל בקרב מדינות המצויות היום בשליטת השמאל (צרפת, בריטניה, ספרד) הן רק פתיח למה שעתיד להתרחש אם הוא ישמור על עמדות השליטה, כך שניתן לומר שבנושא התמיכה בימין האירופי, אין לישראל הרבה מה להפסיד.

דומה, שעל ישראל למשוך זמן עד לעליית משטרים במערב - הרואים עין בעין איתה את הפתרונות האפשריים במזרח התיכון - וכשיגיע הרגע, להיעזר בהם על מנת לשנות את המציאות בשכונה המדממת שלנו!

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.