תקציר: משך הזמן של חילופי אליטות משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לגורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. השינויים יכולים להיות מהירים ודרמטיים כאשר קיימים משברים כלכליים וחברתיים חריפים, או ממושכים והדרגתיים במדינות שבהן מוסדות חזקים ומערכות דמוקרטיות מתפקדות. הבנת הדינמיקה של חילופי האליטות חיונית לחקר פוליטיקה חברתית ולהבנת השינויים המבניים בחברות בנות זמננו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון העוסק במשך הזמן של תהליך חילופי האליטות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: חילופי אליטות בישראל. כמה זמן זה יקח?

*  *  *

חילופי אליטות במדינה הוא תהליך, שבו מתרחשת העברה של העוצמה לסוגיה מקבוצה שלטת אחת לאחרת. באנגלית, נראת התופעה "elite replacement" או "elite turnover". ביטוי נוסף שמשתמשים בו בהקשרים דומים הוא "elite circulation," המתאר את השינויים בהרכב האליטות השולטות מבלי לרמוז על שינוי מוחלט של הקבוצה השלטת.

תהליך זה עשוי להתרחש בדרכים מגוונות, כולל מהפכות, רפורמות הדרגתיות, או שינויים מבניים פנימיים בתוך האליטה השלטת.

במאמר, אבקש לבחון את משך הזמן הממוצע של תהליכים אלה, את הגורמים המאריכים או מקצרים את משכם, ואת ההשפעות על המבנה החברתי והפוליטי במדינה.

מה משפיע על משך הזמן של חילופי אליטות

1. מאפיינים פוליטיים ומבניים:
   • יציבות מוסדות פוליטיים: במדינות שבהן המוסדות הפוליטיים יציבים וחזקים, תהליך חילופי האליטות נמשך זמן רב יותר, שכן האליטה השלטת מסוגלת להתגונן מפני איומים על כוחה.
   • ריכוזיות מול ביזוריות: במדינות עם ריכוזיות גבוהה של כוח (כמו דיקטטורות), השינוי נוטה להיות חד ומהיר, לעיתים בעקבות אירועים דרמטיים כמו מהפכות או הפיכות צבאיות. לעומת זאת, במדינות ביזוריות ודמוקרטיות, התהליך עשוי להתרחש בצורה הדרגתית וממושכת יותר.
2. לחץ חברתי וכלכלי:
   • משברים כלכליים וחברתיים: משברים אלה יכולים לזרז את תהליך חילופי האליטות בכך שהם מערערים את הלגיטימציה של השלטון הקיים ומעניקים לגורמים חדשים הזדמנות לתפוס עמדות כוח.
   • מחאות אזרחיות: תנועות מחאה ואי-שקט חברתי ממושך עלולים ליצור לחץ משמעותי לשינוי, אך לעיתים קרובות תהליכים אלו דורשים זמן ממושך עד שהם מתורגמים לשינוי מבני של ממש.
3. מדיה ותודעה ציבורית:
   • תפקיד המדיה: המדיה, במיוחד בעידן הדיגיטלי, יכולה להאיץ את תהליך חילופי האליטות בכך שהיא חושפת מידע חדש, ביקורת על הממשל, ומארגנת את דעת הקהל. מצד שני, היא גם יכולה להאריך את התהליך אם היא מגויסת לצורך הגנה על האליטה השלטת.
   • תודעת הציבור: נכונות הציבור לתמוך בשינוי אליטות תלויה גם בהון התרבותי והפוליטי של הקבוצות החדשות וביכולתם לגייס תמיכה רחבה.
4. מנגנוני כוח בתוך האליטה:
   • התנגדות פנימית: אליטות יכולות להפעיל מנגנונים של כוח כדי לשמר את שליטתן, כגון חקיקה רגרסיבית, דיכוי פוליטי, ואלימות מאורגנת. התנגדות כזו יכולה להאריך את משך הזמן של תהליך חילופי האליטות [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב].
   • שחיתות שלטונית ושחיקת הלגיטימציה: כאשר האליטות נתפסות כמושחתות או כמי שאיבדו את הלגיטימציה שלהן, תהליך החילופים עשוי להתקצר באופן משמעותי.
   • אבדן ההגמוניה: כאשר אליטה מאבדת את ההגמוניה - משמע, מאבדת את יכולתה לשלוט ולנווט את הערכים והנורמות בחברה - זה השלב שבו יכולות אליטות חלופיות לבנות נרטיב חלופי, שיתפוס מאחז בקרב העם, ולהחיש את תהליך קריסת האליטה הנוכחית - [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה?].

דוגמאות היסטוריות

1. המהפכה הצרפתית (1789-1799): תהליך חילופי האליטות בצרפת התרחש במהירות יחסית על רקע משבר כלכלי חריף, אובדן אמון ציבורי, ולחץ חברתי גובר. משך הזמן של השינוי עצמו היה עשור, אך ההתייצבות של אליטה חדשה ארכה עשרות שנים נוספות.
2. רוסיה הפוסט-סובייטית (1991-2000): נפילת ברית המועצות הובילה לחילופי אליטות מהירים יחסית, עם קריסה של המערכת הקומוניסטית והחלפתה באוליגרכיה כלכלית ופוליטית חדשה. אך יצירת יציבות חדשה לקחה כעשור נוסף.
3. ארה"ב בעידן אובמה טראמפ וביידן: אימוץ המתודה של ה- WOKE ע"י ממשלי אובמה וביידן ותגובת הנגד של השמרנים וממשל טראמפ, בצד עליית אליטת הטכנולוגיה והמדיה החברתית, הביאו לשינויים מהירים בתפיסות הכוח והשליטה. התהליך נמשך וממשיך להשפיע על דינמיקות הכוח בארה"ב.

סיכום

משך הזמן של חילופי אליטות משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לגורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. השינויים יכולים להיות מהירים ודרמטיים כאשר קיימים משברים כלכליים וחברתיים חריפים, או ממושכים והדרגתיים במדינות שבהן מוסדות חזקים ומערכות דמוקרטיות מתפקדות. הבנת הדינמיקה של חילופי האליטות חיונית לחקר פוליטיקה חברתית ולהבנת השינויים המבניים בחברות בנות זמננו.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב, ייצור ידע, 20/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה? ייצור ידע, 25/8/24.