תקציר: ביצועי צה"ל מול חיזבאללה בשבוע האחרון של ספטמבר 2024, גרמו למומחים צבאיים להיזכר בדוקטרינה האמריקנית הקרויה 'הלם ומורא' (Shock and Awe). מהי הדוקטרינה הזו ואיך היא מתחברת לדוקטרינת ההרתעה הצה"לית?

[בתמונה: נא להכיר: נא להכיר, הדוקטרינה הצבאית האמריקנית של הלם ומורא. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שניים על השימוש בהלם מערכתי. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: למה שביצעה ישראל בלבנון יש שם, 'הלם מערכתי'.

*  *  *

ביצועי צה"ל מול חיזבאללה בשבוע האחרון של ספטמבר 2024, גרמו למומחים צבאיים להיזכר בדוקטרינה האמריקנית הקרויה 'הלם ומורא' (Shock and Awe). מהי הדוקטרינה הזו ואיך היא מתחברת לדוקטרינת ההרתעה הצה"לית?

"הלם ומורא" היא דוקטרינה צבאית שמטרתה להטיל הלם ומורא על האויב כבר בשלב הפתיחה של המלחמה, כך שהוא יאבד את יכולתו להילחם ולהתנגד באופן אפקטיבי. גישה זו נוסחה רשמית בשנות ה-90 על ידי המנתחים הצבאיים האמריקנים הארלן אולמן (Harlan K. Ullman) וג'יימס ווייד (James P. Wade) במסגרת מחקר שנערך במכון ללימודי אסטרטגיה של המלחמה (NDU) (Ullman & Wade).

הדוקטרינה הזו נולדה ב'עידן המעצמה האחת' אחרי קריסת ברית המועצות וביקשה להביא לידי ביטוי את העליונות הטכנולוגית הצבאית של 'המעצמה היחידה בעולם' כדי לסיים מלחמות מהר ובאופן נחרץ.

מאפיינים עיקריים של דוקטרינת "הלם ומורא":

1. מהלך מלחמתי מהיר ואינטנסיבי: שימוש בכוח רב ומהיר על מנת להכות באויב בצורה מסיבית ולהפוך אותו ללא רלוונטי תוך זמן קצר.
2. שיבוש תשתיות והנהגת האויב: פגיעה בתשתיות קריטיות (כמו חשמל, תקשורת, ומערכות פיקוד ובקרה) כדי לשתק את יכולת התגובה והשליטה של האויב.
3. עוצמת אש גבוהה ודיוק מירבי: הפעלת מערכות נשק מתקדמות ביותר במטרה לגרום לנזק מקסימלי עם כמה שפחות נפגעים בקרב הכוחות התוקפים.
4. הלם פסיכולוגי: יצירת תחושת פחד וחוסר ודאות בקרב מנהיגות האויב והכוחות הלוחמים שלו כדי לשבור את רוח הלחימה.

קשה שלא להבחין בדמיון הרב בין מאפייני הדוקטרינה לאופן שבו תקף צה"ל בלבנון.

הדוקטרינה יושמה בצורה בולטת במלחמת עיראק ב-2003, כאשר כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב תקפו את עיראק במבצע מהיר ועוצמתי שנועד לשבש את יכולת התגובה של צבא עיראק ולזרוע פחד בקרב מנהיגיו. היא ממשיכה להוות בסיס חשוב לתכנון צבאי מודרני, במיוחד בהתייחס למלחמות שבהן יש רצון להשיג ניצחון מהיר תוך הפחתת הנפגעים ככל האפשר.

איך זה מתחבר לדוקטרינת ההרתעה שבה משתמשים היום הצבאות, הישראלי והאמריקני?

דוקטרינת "הלם ומורא" ודוקטרינת ההרתעה מחוברות זו לזו בהיבט של שימוש בכוח צבאי כדרך לשלוט על התנהגות האויב, אך הן שונות בגישות ובמטרות המרכזיות שלהן:

1. מטרות השגת השליטה באויב:
   • הלם ומורא: מטרתה היא להשתלט על המצב בשטח באמצעות הפעלת כוח צבאי מאסיבי, מהיר ועוצמתי כבר בתחילת הלחימה, כדי לשתק את יכולת ההתנגדות של האויב. מדובר בעיקר בניסיון להשיג תוצאה מידית של כניעת האויב או קריסת המערכות שלו.
   • הרתעה: דוקטרינת ההרתעה שואפת למנוע מהאויב לתקוף או לנקוט בפעולות עוינות מראש באמצעות איום בהפעלת כוח צבאי חמור. ההרתעה מתמקדת ביצירת מאזן של פחד וחישוב רווח והפסד עבור האויב כך שלא יראה תועלת בעימות.
2. מנגנון ההשפעה על האויב:
   • הלם ומורא: מנגנון ההשפעה הוא השגת עליונות צבאית מוחלטת בתחילת המערכה, כך שהאויב מרגיש חסר אונים ומובס כבר בתחילת הקרב.
   • הרתעה: מנגנון ההשפעה הוא יצירת הבנה אצל האויב שהנזק הצפוי לו במקרה של עימות יהיה גדול בהרבה מהרווח, וכך לעודד אותו להימנע מפעולה תוקפנית מלכתחילה.
3. יישום לטווח הארוך מול הקצר:
   • הלם ומורא: זוהי גישה לטווח קצר שנועדה ליצור אפקט מיידי בשדה הקרב כדי לשבור את האויב.
   • הרתעה: מתמקדת בטווח הארוך, כאשר המטרה היא להשפיע על החלטות האויב לאורך זמן באמצעות יכולת צבאית קיימת ומוכחת, גם אם לא נעשה בה שימוש בפועל.
4. קשר הדוק במצבים של הסלמה ומשבר:
   • שילוב בין שתי הדוקטרינות: ניתן להשתמש בהלם ומורא כאמצעי הרתעה במצבים של משבר או הסלמה. כאשר אויב רואה הפגנה של כוח מרתיע בתצורת הלם ומורא, הוא עשוי להבין את המחיר הפוטנציאלי של המשך העימות ולשקול מחדש את פעולותיו.
5. השפעה על האוכלוסייה וההנהגה:
   • שני המודלים מכוונים גם להשפעה פסיכולוגית, אם כי ההרתעה שואפת להימנע משימוש בפועל בכוח, בעוד שהלם ומורא מיישמת אותו בצורה ישירה כדי לשבור את רצון הלחימה.

אבל למרות ההבדלים, שתי הדוקטרינות משלימות זו את זו במובן שהשגת "הלם ומורא" יכולה לשמש כהוכחת יכולת שתומכת בהרתעה עתידית, ואילו ההרתעה נועדה למנוע מצבים שבהם השימוש בכוח הוא הכרחי מלכתחילה. במקרה הלבנוני, עושה צה"ל שימוש בדוקטרינת הלם ומורא, לא כדי להשיג הכרעה, אלא על מנת 'לשכנע' את האויב להגיע להסדרה.

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• Ullman, H. K., & Wade, J. P. (1996). Shock and Awe: Achieving Rapid Dominance. National Defense University Press.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי, ייצור ידע, 12/9/24.