גרשון הכהן: אסטרטגיות מנוגדות בין סדר לכאוס במערכה בצפון

תקציר: לאחר שבוע של הישגים משמעותיים, המערכה הישראלית חייבת להתפתח עד להשגת המטרה הברורה הכרוכה בשאיפה לתנאיי ביטחון וסדר חדש בקידמת הגבול שיאפשרו את שיבת התושבים. המערכה תהיה ארוכה ומורכבת בתודעת הכורח הישראלית של מלחמת אין ברירה.

[בתמונה: המערכה בצפון, אסטרטגיות בין סדר לכאוס… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: המערכה בצפון, אסטרטגיות בין סדר לכאוס… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 24 בספטמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

למרות הישגים משמעותיים של כוחות הביטחון בלחימה מול חיזבאללה בשבוע האחרון, עדין ישנם מומחי ביטחון הטוענים כי ישנם אמנם הישגים טקטיים אבל עדין מדינת ישראל פועלת ללא אסטרטגיה.

בשורה התחתונה, סוגיית האסטרטגיה הישראלית בזירת לבנון מתכנסת לשתי שאלות בסיסיות:

  • האחת, איך כל ההישגים הטקטיים מובילים להשגת המטרה להשבת תושבי הצפון לביתם בביטחה?
  • השניה, איך כל ההישגים יכולים להוביל לסיום המלחמה בהעדר תכנון למנגנון סיום אסטרטגי.

שתי השאלות כמובן שזורות זו בזו, ולפני דיון בהם ראוי להבהיר כי העדר תכנית ומנגנון סיום מוכנים כבר עכשיו להובלת המלחמה לסיום, נובע במידה רבה מתפיסת המלחמה שהגו בטהרן ובביירות, שבכוונה מודעת הניחו שגורמי הכוח המשפיעים כמו ארה״ב אינם מצויים כיום במצב המסוגל להכתיב את סיום המלחמה בהבטחת עתיד של יציבות.

[בתמונה: הישגים טקטיים ללא אסטרטגיה? התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי David Hoffman לאתר flickr]
[בתמונה: הישגים טקטיים ללא אסטרטגיה? התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי David Hoffman לאתר flickr]

בין ישראל לחיזבאלה מצוי פער אסטרטגי בבסיס השאיפות המכוונות את ניהול המלחמה

זהו פער קלאסי בין השאיפה הג׳יהאדית ראדיקלית לכינון אי סדר ואי יציבות בישראל כמצב מתמיד, לבין השאיפה הישראלית והאמריקאית השואפת בדיוק להיפך, לכינון מציאות ביטחונית וכלכלית של סדר ויציבות. בפער הזה, האסטרטגיה של חיזבאללה ממוקדת במאמץ לשימור מומנטום ההתשה הנתון בידיה, והוא יוכל להישאר בידיה גם אם צה״ל יפעל קרקעית ויתייצב על הליטני. כל מה שנסראללה צריך לשימור ההתשה הוא מלאי מספיק גדול של טילים, רקטות וכטב״מים - שאכן קיים בידיו - ופשוט להמשיך לשגר אותם לעבר ישראל.

זו אסטרטגיה שמקיימת חיבור פשוט בין פעולה לבין מטרה ותכלית. האסטרטגיה הישראלית לעומת זאת, מחויבת להשגת מטרה פשוטה להבנה אך מורכבת להשגה - להשיב את תושבי הצפון לביתם בתנאי ביטחון מספיקים. במאמץ להשגת המטרה הזו הקשר בין ההישג הטקטי המצטבר לבין השגת המטרה האסטרטגית הוא ממש מורכב ולא בגלל העדר תכנון אסטרטגי.

בתוך כך האסטרטגיה הישראלית חייבת לשמר את הזיקה לארה״ב ולציפיות הממשל, שעדין ממשיך בתוקף לצפות מישראל להימנעות מהסלמה ולהגעה להסדר דיפלומטי. בהתייחסות לכך, כל הפעולות שנוהלו על ידי מערכת הביטחון הישראלית מאז 'מהלומת הביפרים' ביום שלישי האחרון, חוללו למעשה שינוי בעל משמעות מערכתית. היצירתיות בתכנון והפעלת מהלומת הפיצוצים האלקטרונית בלב ביירות הציגה יוזמה התקפית שנענתה בהגיונה לאילוצים האמריקאיים : גל הפיצוצים לא חולל בביירות וריכוזים עירוניים אחרים הרס סביבתי, וכמעט שלא פגע באזרחים בלתי מעורבים. כך, גם עליית המדרגה ביום שישי בתקיפה בלב הדחייה לסיכול אברהים עקיל וחבורת הפיקוד של כוח רדואן.

גם בעליית המדרגה הנוספת שהתרחשה אתמול בבוקר, קשה יהיה למנוע מישראל לגיטימיות לפעולתה, בשעה שהיא תקפה באופן ממוקד ולאחר אזהרת האזרחים, טילים ומחסני תחמושת ששכנו בבתים אזרחיים וכוונו כנגד אזרחי ישראל.

את הביטוי הפשוט לחיוניות ולהצדקת הפעולה הישראלית נתנה חברת מושב בית שערים, שאיבדה בבוקר יום ראשון בתקיפת רקטות 25 פרות ברפת שלה וברפת השכן הסמוכה לה. היא שאלה בפשטות, איך מדינה ריבונית במשך כמעט שנה לא מסוגלת להגן על חיי אזרחיה ורכושם. ממשלת ישראל וההנהגה הביטחונית קלטו כנראה את השינוי שחל בדעת הקהל הישראלית, שאינה מוכנה יותר לשאת את דינמיקת לחימת ההתשה שאין בה בעבורם כל אופק של תקווה.

מהמקום הזה, לאחר שבוע של הישגים משמעותיים, המערכה הישראלית חייבת להתפתח עד להשגת המטרה הברורה הכרוכה בשאיפה לתנאיי ביטחון וסדר חדש בקידמת הגבול שיאפשרו את שיבת התושבים.

המערכה תהיה ארוכה ומורכבת בתודעת הכורח הישראלית של מלחמת אין ברירה.

[בתמונה: הרמטכ"ל מאשר תקיפת מטרות חיזבאללה בלבנון בבור בקריה. צילום: דובר צה"ל]
[בתמונה: הרמטכ"ל מאשר תקיפת מטרות חיזבאללה בלבנון בבור בקריה. צילום: דובר צה"ל]

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *