תקציר: השאלה האם קיימת באסלאם הכרת הטוב כלפי כופרים היא שאלה מורכבת שמעוררת דיון רחב הן בתחום התיאולוגי והן בהקשר ההיסטורי והחברתי. במאמר זה, אבחן את גישות האסלאם לנושא הכרת הטוב כלפי כופרים דרך בחינת טקסטים דתיים, פרשנויות של חכמי דת לאורך הדורות, והקשרם ליחסי האסלאם עם קהילות לא מוסלמיות בהיסטוריה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הכרת הטוב היא הכרה, הערכה והבעת תודה כלפי אדם או גורם על מעשה חיובי, עזרה, או תרומה שהעניקו לאחר. זהו עיקרון מוסרי ורגשי המבטא הכרה במאמץ או בטובה שנעשו למען הזולת, ומתקשר לא רק לתחושת הערכה פנימית אלא גם לפעולות חיצוניות כמו הבעת תודה, הענקת מתנות, או מחוות של כבוד. הכרת הטוב נחשבת לערך חשוב בתרבויות ודתות רבות, ומשמשת בסיס ליחסים חברתיים וחיזוק קשרים בין-אישיים, תוך שהיא משקפת ענווה והכרה בצורך להעריך את מה שמקבלים מאחרים.

אבא שלי, מומחה גדול לאסלאם שהכיר את הקוראן בעל פה, נהג תמיד לומר לי שהבעיה העיקרית ביחסי היהודים בעיראק עם המוסלמים היה, שאין בהם הכרת הטוב. שחלקם הגדול יכולים לחיות באהבה ובשיתוף עם היהודים, עד ש'הרוח משנה את כיוונה', וברגע אחד ללא אזהרה מוקדמת מגיע הפרהוד.

תיאורים דומים יכולנו לשמוע מאנשים שבתיהם נשרפו בפרעות תשפ”א שטענו שאנשים שהיו בני בית הובילו את המציתים אליהם. גם המציאות באירופה אינה מלמדת על הכרת הטוב של המהגרים כלפי המקומיים, שקיבלום בזרועות פתוחות...

אז, האם אין הכרת טוב באסלאם גם כלפי 'כופרים' כמונו? זוהי שאלה מורכבת שמעוררת דיון רחב הן בתחום התיאולוגי והן בהקשר ההיסטורי והחברתי. במאמר זה, אבחן את גישות האסלאם לנושא הכרת הטוב כלפי כופרים דרך בחינת טקסטים דתיים, פרשנויות של חכמי דת לאורך הדורות, והקשרם ליחסי האסלאם עם קהילות לא מוסלמיות בהיסטוריה.

הבסיס התיאולוגי: הכרת הטוב והיחס כלפי כופרים בקוראן ובחדית'

הקוראן והחדית' מציגים גישה מורכבת כלפי כופרים (בערבית: كفار, כופאר). הקוראן, הספר הקדוש באסלאם, כולל התייחסויות רבות לקבוצות שונות של כופרים, במיוחד היהודים והנוצרים, וכן עובדי אלילים. בעוד שיש פסוקים המדברים על חסד כלפי לא מוסלמים, יש גם פסוקים רבים הקוראים לניתוק מהם ואף לגינוי.

הפסוק המפורסם ביותר בהקשר זה הוא סורת אל-כאפירון (סורה 109), שבה נאמר: "לכם דתכם ולי דתי." פרשנים מסורתיים כמו אבן כאת'יר טוענים כי פסוק זה מצביע על סובלנות מצד האסלאם כלפי ה'כופרים', אך אחרים טוענים כי הכוונה היא לנתק גמור ולא לקבל מהם הכרת הטוב.

בעידן המודרני, עם עלייתם של זרמים רפורמיסטיים באסלאם, הופיעו פרשנויות חדשות המבקשות לעדן את היחס כלפי כופרים. הוגים מוסלמים מודרניים כגון מוחמד עבדו וראשיד רידא ניסו לעודד דיאלוג ושיתוף פעולה בין דתי, אך גם הם לא ניסחו עקרונות מובהקים של הכרת הטוב כלפי כופרים, אלא דיברו על כיבוד הדדי בלבד.

עקרון "אל-ולאא ואל-בראא": הנאמנות והניתוק

עקרון מרכזי באסלאם המסורתי הוא "אל-ולאא ואל-בראא" (الولاء والبراء), המתורגם כנאמנות לאלוהים ולמוסלמים וניתוק מהכופרים. עקרון זה מבוסס על רעיון של הפרדה דתית, חברתית ופוליטית בין המוסלמים לבין הלא-מוסלמים, ואינו מעודד הכרת הטוב כלפי כופרים.

הגישה הזו מתועדת בעיקר בכתבי חכמי הדת הקלאסיים, כמו אבן תימיה ואבן אל-קיים, אשר פירשו את עקרון ה"בראא" כדרישה לנתק קשרים רגשיים ותרבותיים עם כופרים. הטיעון הוא כי כל קשר חיובי עם כופרים, כולל הכרת הטוב, עלול להוביל להתדרדרות דתית של המוסלמים עצמם.

הכרת הטוב בהיסטוריה האסלאמית: מקרים ודוגמאות

ההיסטוריה האסלאמית כוללת אינספור מקרים שבהם נבנתה מערכת יחסים בין מוסלמים ללא מוסלמים, אם כי לא תמיד על בסיס הכרת הטוב. לדוגמה, במהלך הח'ליפות האומיית והעבאסית, התקיימו קשרים כלכליים ותרבותיים בין מוסלמים ליהודים ונוצרים, אך לרוב אלו היו קשרים מבוססי אינטרסים ולא מבוססי הכרה הדדית.

דוגמאות נוספות ניתן למצוא בתקופות של מלחמות או כיבושים, כגון הכיבוש המוסלמי של ספרד, שבו הנוצרים והיהודים שילמו מס גולגולת (ג'זיה) כעדות לכניעתם לשלטון המוסלמי. מס זה נתפס כדרך להכיר בנחיתות הדתית של הכופרים ולא כצורת הכרת הטוב.

סיכום

לסיכום, נראה כי האסלאם המסורתי אינו מדגיש את רעיון הכרת הטוב כלפי כופרים, אלא מתמקד ביחסים של נאמנות פנימית וניתוק חיצוני. גישות מודרניות מנסות לשנות את ההשקפה המסורתית, אך נותרות בתחום הכבוד ההדדי ולא בהכרת הטוב המובהקת. התיאולוגיה האסלאמית, בפרט באמצעות עקרונות כמו "אל-ולאא ואל-בראא," ממשיכה להוות מחסום פסיכולוגי וחברתי להכרת הטוב כלפי כופרים, ומעמידה אתגר משמעותי ליחסים בין דתיים בעידן המודרני.

את השלכותיו של החסם הזה אנו רואים היום באירופה, וגם אצלנו.

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.