תקציר: ביצוע תפנית אסטרטגית הוא שינוי רדיקלי של מדיניות, עקרונות פעולה או סדרי עדיפויות, הנובעים בדרך כלל משינויים חיצוניים מהותיים (למשל, עליית כוח עוין חדש בזירה הבינלאומית) או מתוך הבנה פנימית שמבנה הפעולה הנוכחי אינו יכול להוביל להצלחה. על פי רוב, תפנית זו נובעת לא רק מתוך חשיבה עתידית, אלא גם בעקבות משברים או כישלונות.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במהלך 11 ימים בסוף ספטמבר 2024 - ממתקפת הביפרים בלבנון בתאריכים 17–18 בספטמבר, ועד חיסול נסראללה ב- 28 בו - שינתה ישראל את פני המזרח התיכון, שנארגו ווהתהוו פה במשך שנים.

במילים אחרות, היא ביצעה 'תפנית אסטרטגית' (Strategic Shift). במושג הזה יעסוק המאמר.

כך קבע למשל, צבי יחזקאלי ב- i24NEWS: "סוף סוף אנחנו מתחילים לדבר בשפת השכונה - ישראל עשתה פה מהפך בדמות חיסול שיכול להביא להסכם שלום עם לבנון וסעודיה וגם להכניס את הפלסטינים לשוליים של ההיסטוריה. תראו מה יכול לקרות בצעד אחד - מזרח תיכון חדש" (יחזקאלי, 2024).

ההישג הישראלי העיקרי, שהעולם כולו משתאה בגינו, הוא העובדה שניפצה את חזון טבעת האש ועניבת החנק ששמו האיראנים סביב צווארה, בדמות מלחמת עשר השנים. עתה, בידיה של ישראל - אם תשחק נכון - להביא את המלחמה לסיום מוצלח ומהיר יחסית, בכל הגזרות, ולעצב מזרח תיכון חדש...

'תפנית אסטרטגית' מהי? המשגה

אסטרטגיה היא הליבה של כל פעילות המתבצעת במרחב התחרותי, בין אם מדובר במלחמה, בכלכלה, בפוליטיקה או בדיפלומטיה. אסטרטגיה מוגדרת בין היתר, כאמנות השגת מטרות לטווח ארוך, תוך התחשבות בנתונים המשתנים לאורך הזמן. 'תפנית אסטרטגית' מתרחשת, כאשר פרדיגמה - שנראתה במשך תקופה מסוימת כנכונה ויעילה - מתבררת כבלתי מתאימה עוד או מסוכנת למטרות שנקבעו, ואז נדרש שינוי משמעותי באופן שבו הארגון, המדינה או המערכת הבינלאומית מתמודדים עם מציאות חדשה.

תפנית אסטרטגית אינה שינוי קל. מדובר בשינוי רדיקלי של מדיניות, עקרונות פעולה או סדרי עדיפויות, הנובעים בדרך כלל משינויים חיצוניים מהותיים (למשל, עליית כוח עוין חדש בזירה הבינלאומית) או מתוך הבנה פנימית שמבנה הפעולה הנוכחי אינו יכול להוביל להצלחה. על פי רוב, תפנית זו נובעת לא רק מתוך חשיבה עתידית, אלא גם בעקבות משברים או כישלונות.

תפנית אסטרטגית יכולה להגיע משינוי נסיבות שאינו תלוי בנו, אבל גם כתוצאה ממהלומה צבאית מערכתית / שיבוש המערכת / 'מכה מעצבת': כאשר אתה בעמדת נחיתות, נסה לבצע פעולה, שתטלטל את היריב, ותשנה את תמונת המצב הקיים; ואת מערכת האילוצים הנוכחית, לפיה המערכת עובדת...

למושג הזה יש מקבילה גם בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס, המגולמת במושג: 'דחיפה' (‘Perturbation’), שמשמעו: שינוי הנגרם ע"י גורם פנימי או חיצוני למערכת, הגורם לה לעבור ממצב אחד ('מושך') לאחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222). 

גורמים לתפניות אסטרטגיות

1. שינוי בסביבה החיצונית: תפניות אסטרטגיות רבות מתרחשות כאשר נוצרות מגמות חדשות בזירה הבינלאומית, כלכלית או צבאית. לדוגמה, הופעתו של אויב חדש, שינויי אקלים או תהליכים כלכליים יכולים להכתיב את הצורך בתפנית מדיניות.

2. כישלונות פנימיים: פעמים רבות, כישלונות חוזרים ונשנים במדיניות מסוימת או בקרב גורמים להכרה בצורך בשינוי כיוון אסטרטגי. הפקת לקחים ממבצעים צבאיים כושלים, למשל, הביאה מדינות רבות לתפניות אסטרטגיות במהלך השנים.

3. התפתחות טכנולוגית: שינויים טכנולוגיים יכולים לגרום לשינויים אסטרטגיים, כמו המעבר ללוחמת סייבר. מדינות שבעבר היו נשענות על כוח פיזי, כמו צבאות גדולים, נאלצות כיום להתמקד באסטרטגיות חדשות בתחום הטכנולוגי.

בכרזה למטה - הסעודים מסבירים את התפנית האסטרטגית האיראנית, לאחר ביצועי צה"ל בלבנון: "הסממית (איראן) משחררת את הזנב שלה (חזבאללה) כשהיא חשה בסכנה"... (מתוך דף הטוויטר של סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية)

דוגמאות היסטוריות

1. המעבר של רומא מההגנה לצבא פרופסיונלי: בתקופת הרפובליקה הרומית, היה לצבא הרומי מבנה שבוסס על מילואים של אזרחים. הצבא הורכב מאיכרים בעלי קרקע ששירתו לפרק זמן מוגבל. אולם עם התרחבותה של רומא והפיכתה לאימפריה, המודל הזה התברר כבלתי יעיל, והרפובליקה נאלצה לבצע תפנית אסטרטגית בהקמת צבא קבע מקצועי המורכב מחיילים בשכר. תפנית זו אפשרה לרומא לשמור על שליטה בשטחים רחבים ולהגן על עצמה מפני איומים חיצוניים באופן מתמיד.

2. 1939: הסכם ריבנטרופ מולוטוב: ב-23 באוגוסט 1939 נחתם במוסקבה הסכם ריבנטרופ מולוטוב בין גרמניה לבין ברית המועצות (נוסח המקור מצורף בנספח בהמשך הדף). ההסכם נקרא על שם שני חותמי ההסכם, שרי החוץ של גרמניה וברית המועצות. ההסכם שינה את מאזן הבריתות באירופה. הוא הבטיח לגרמניה את בידודה של פולין, ונתן יד חופשית לתקיפתה, ללא חשש מתגובת ברית המועצות, ומהסתבכות גרמנית בלחימה בשתי חזיתות (ראו התמונה למטה).

3. 2001: תפנית האמריקאית לאחר 11 בספטמבר: לאחר פיגועי הטרור של 11 בספטמבר, ארצות הברית עברה תפנית אסטרטגית משמעותית. עד אז, ארה"ב התמקדה בניהול סכסוכים במזרח התיכון ובבלימת מדינות עוינות, אך כעת הבינה שהיא עומדת בפני איום חדש – טרור עולמי שאין לו גבולות מוגדרים. בעקבות זאת, עברה ארה"ב ממתקפות מדינות קלאסיות למאבק בטרור בינלאומי, עם דגש על פעילות מודיעינית, לוחמת סייבר ומבצעים מיוחדים.

4. 2004: ישראל משנה דוקטרינה הצבאית: בשנה זו צה"ל עשה תפנית אסטרטגית כאשר עבר מתפיסה של הכרעה צבאית (Decisive Victory) לתפיסה של הרתעה. ההבנה שישראל נמצאת מול אויבים שמתקשים להילחם בכוחות צבאיים סדירים אך מצטיינים בלוחמת גרילה ובפעולות טרור, חייבה את ישראל לשנות את המיקוד שלה מהשגת ניצחונות מוחלטים למניעת התקפות באמצעות הפגנת כוח והרתעת היריב. את מחירה של הדוקטרינה הזו ספגנו כולנו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• צבי יחזקאלי בטוויטר.
• הרחבת המושג: דחיפה (‘Perturbation’) – לטלטל את המערכת.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה בנושא 'תורת הכאוס'.
• הרחבת המושג: מהלומה מערכתית / מכה מעצבת.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה (‘Perturbation’), לטלטל את המערכת, ייצור ידע, 11/4/14.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 30, עמ' 58-56, 222.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.