תקציר: תחת איום איראני לתקיפת ישראל, לתמיכה האמריקאית במהלכים הישראליים יש משמעות דרמטית שרחוקה מלהיות מובנת מאליה. ככל הצפוי, פעולות המהלך היבשתי לא תסתיימנה בימים ספורים. בתיאום ציפיות מול הציבור ראוי להסביר כי גם הצלחה מלאה של המהלך הקרקעי כפי שתוכנן, עדין לא מבטיחה בטווח זמן קצר השגת המטרה להשבת תושבי הצפון לביתם בבטחה. מה שברור הוא כי הישגי השבועות הקרובים יקבעו את המשך התפתחות המערכה לשנה הבאה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 2 באוקטובר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

רצף הפעילות ההתקפית נגד חיזבאללה בו החל צה״ל במהלומת הביפרים, לימד את מדינת ישראל מחדש את היתרונות הטמונים ביצירת מומנטום התקפי של יוזמה אקטיבית. ארגון חיזבאללה שעדין לא נוטרל, הוטל במהלומה אחר מהלומה, אל מצב צבאי כמעט בלתי אפשרי. בפתיחת ההתקפה הקרקעית לשטח האויב, התווסף ממד נוסף של יוזמה התקפית ישראלית. במאמץ לשימור מומנטום היוזמה, למהלך הקרקעי יש בשלב זה תפקיד משמעותי בדיכוי המצטבר של יכולות הפעולה המבצעיות שבנה חיזבאלה במהלך עשרים השנים האחרונות.

לנוכח האיכות הנמוכה של תגובות חיזבאללה בשבועיים האחרונים נגד מדינת ישראל, ישנם מומחים המעוררים את הספק, שמא הגזמנו בהערכת יתר של יכולות חיזבאללה. יש לענות להם כי מדובר בהטלת ספק מסוג מוכר, הכרוך פעמים רבות בסירוב המודרני הרציונליסטי להכיר בטבען הבלתי נשלט והבלתי ניתן לחיזוי של פעולות האדם בתחומים שמעבר לפעילות הנדסית, ואי וודאות זו מתגלה שוב ושוב בתופעת המלחמה. גם החזק עלול לקרוס והחלש יכול להיוושע ולמצוא נתיב לניצחון. על תופעת ההלם המערכתי שאחז ככל הנראה בחיזבאללה ימוקדו בעתיד מחקרים מבוססי מודיעין. לפי שעה ניתן לשער כי ההלם הוא תוצאת רצף המהלומות ותוצאת המפגש של חיזבאללה עם צורת מלחמה חדשה שמוביל צה״ל שאותה לא צפו מנהיגי הארגון, אולם אחרי ההלם, מגיעה בדרך כלל התאוששות.

למה המתנו שנה?

במבט ישראלי נוטים לשאול אם כל היכולת הצבאית המופלאה הזו הייתה בידי מערכת הביטחון הישראלית כבר בתחילת המלחמה - מדוע היינו צריכים להמתין לה כמעט שנה?

פתגם בערבית מלמד: ״אין טוב כמו מה שישנו״. הפתגם אומר משהו עמוק יותר מהאמירה היהודית המוכרת ״הכל לטובה״. הפתגם הערבי מתבונן במציאות בתנאיי התהוותה בכבוד ומבקש להדגיש שאם כך קרה כנראה טוב שכך קרה. במהלך שנת לחימת ההתשה בגבול הצפון, הצליחו פיקוד הצפון והמטכ״ל לגבש הגיון מלחמה אחר מזה שהיה מונח בתיקי התכניות המבצעיות. ההישגים שצה״ל קוצר בימים אלה בלחימה בחיזבאללה נובעים בהיבט זה מתהליך התפתחות שככל הנראה לא הייתה דרך לקצרו.

בתוך כך, הלכה והתגבשה לגיטימציה אמריקאית למהלכיה של ישראל בלבנון. העובדה שלמרות המתחים בין הבית הלבן לבין ירושלים, אחרי הכול, במידה לא מבוטלת בזכות מאמצי שר הביטחון גלנט מול מזכיר ההגנה אוסטין, הלך והתקבל בוושינגטון הצורך הישראלי בהוצאתו של מהלך התקפה קרקעי.

תחת איום איראני לתקיפת ישראל, לתמיכה האמריקאית במהלכים הישראליים יש משמעות דרמטית שרחוקה מלהיות מובנת מאליה. ככל הצפוי, פעולות המהלך היבשתי לא תסתיימנה בימים ספורים. בתיאום ציפיות מול הציבור ראוי להסביר כי גם הצלחה מלאה של המהלך הקרקעי כפי שתוכנן, עדין לא מבטיחה בטווח זמן קצר השגת המטרה להשבת תושבי הצפון לביתם בבטחה. מה שברור הוא כי הישגי השבועות הקרובים יקבעו את המשך התפתחות המערכה לשנה הבאה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.