תקציר: ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד. הוא ראה אור בטוויטר ב- 15 באוקטובר 2024. מפאת חשיבותו, העליתי אותו גם כאן, באישור המחבר. למאמר המקורי, לחצו כאן.

* * *

בשיטות המשפט המקצועיות, אלו שנוהגות במדינות הווסטמינסטר (בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, וישראל) נוהגת שיטה שלפיה נשיא בית המשפט העליון (ולעיתים תוך התייעצות עם סגנו) הוא שקובע את הרכבי בית המשפט (פאנלים). בין השיקולים שהנשיא צריך להביא בחשבון יש את המומחיות של השופטים וחשיבות הנושא.

בעידן של קיטוב פוליטי, ובמיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים", אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים.

מחקר קנדי חשף את המניפולציות שעשתה נשיאת בית המשפט העליון מקלכלין בקנדה בקביעת הרכבים, ומחקרים של יונתן גבעתי (לעיתים עם עוד חברים), מהאוניברסיטה העברית, המחיש גם את "המשחק" בקביעת הרכבים, ואת קביעת הרכבים לפי חברויות וקליקות של שופטים בעליון (Givati and Israel Rosenberg, 2020) (Haynie, 2023).

קביעת הרכבים היא כוח רב עוצמה, כי אנחנו כבר לא חיים בעידן שבו יש פערים תורת משפטיים והכל "מקצועי", אלא שהשפיטה היא גם פוליטית

לכן, הכוח לקבוע הרכב, קובע גם לא אחת את תוצאותיו. אני מניח שגם אתם תסכימו שהרכב של עמית, פוגלמן, וברק ארז היה עשוי להניב תוצאה שונה בעניין התפילה בהפרדה ביום כיפורים בהשוואה להרכב של כשר, מינץ וגרוסקופף. בדומה, גם בפסיקה - שניתנה ב- 14 באוקטובר 2024 בעליון, בנוגע למינויה של ד"ר אודליה מינס (אדם ראוי והגון לכל הדעות) כיו"ר מועצת הרשות השניה - רואים את הפערים הפוליטיים: סולברג וכנפי שטייניץ 'נתנו בראש' ליועמ"שית, שאיבדה מזמן את כל בלמיה, בהשוואה לכבוב שהיה בדעת מיעוט בעניין הזה.

ברור לנו שהפוליטיוקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית. אם מישהו רוצה פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

מי שמכהן בעליון אמור להיות מקצועי בכל תחום, ואין מקום לכללים שהם לכאורה ניטראלים (כמו קביעת הרכבים מורחבים לפי הותק בעליון). יש לו היום אפקט נוח מאוד למחנה השמאל בעליון. אבל, ברגע שהוא יפסיק לשרת את השמאל הם יפסיקו את הנוהג הזה.

חומר למחשבה.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• Jonathan Givati and Israel Rosenberg, How Would Judges Compose Judicial Panels? Theory and Evidence from the Supreme Court of Israel, 17(2) J. Empir. Leg. Stu. 317 (2020) (showing the strategic use of panels by the Israeli Chief Justice).
• Stacia Haynie, Judicial Decisionmaking and the Use of Panels in the Canadian Supreme Court and the South African Appellate Division, 37(3) Law. Soc. Rev. 635 (2003)
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.