תקציר: מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 2 באוקטובר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
* * *
השיח התקשורתי עבר בערב סוכות 2024, מהלחימה בלבנון אל זירת עזה לדיון במות סינואר. ובכל זאת מבחינת אתגרי ניהול המלחמה, האתגר העומד בפני צה"ל בלבנון ממשיך להיות תובעני, גם במחיר בחיי לוחמי צה"ל וגם בשאלות תכנון המערכה להמשך.
מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. הממצאים בכל אחד מהכפרים מצדיקים בעליל את הגיון הפעולה ואת חיוניותה לביטחון החיים ביישובי הגליל הישראליים בעתיד. הכפרים התגלו כמרחב מבוצר, רווי תחמושת ואמצעי לחימה, נתמך לכל אורכו, במנהרות וחדרי שהייה תת קרקעיים. המערכים הוכנו ביסודיות במהלך השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, לשמש קו זינוק למתקפת פתע של כוחות רדואן לכיבוש מרחב הגליל ויישוביו.
להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה
מדובר במהלך תמרון אחר במהותו מזה שהפעיל צה"ל מדרום לליטני בקיץ 2006. התמרון ב-2006, כמו במלחמת לבנון הראשונה -1982 - היה תמרון קלאסי בחתירה מהירה לעומק דרום לבנון, לשליטה על שטחים שולטים וחיוניים. ההבדל ביחס למהלך הנוכחי, טמון בכך שבמלחמות לבנון הקודמות, חיזבאללה לא החזיק עדין את איום התקפת הפתע מקו כפריי הגבול. במלחמה הזו, אילו צה"ל היה מתייצב במהירות על גדות הליטני ללא טיפול שיטתי בשלילת תשתית ההכנות בקדמת הגבול, עם הנסיגה חזרה לגבול הבינ"ל במסגרת הסדר -כזה או אחר - כוחות רדואן היו יכולים לשוב בקלות יחסית אל איום מתקפת הפתע מתוך הכפרים.
בהיבט זה, הטיהור השיטתי והשמדת התשתיות המושגת ביסודיות מטר אחר מטר, על ידי חטיבות צה"ל בכל רצועת כפריי הגבול הוא פעולה שאין חיונית ממנה לעיצוב משטר הביטחון בגבול לבנון לעתיד.
כוחות חיזבאללה שהבינו את הגיון פעולת צה"ל נסוגו ברובם לקו צפוני יותר, ובמקביל באמצעות מטענים וירי נ"ט משטחים מצפון מבקשים לגבות מחיר מחיילי צה"ל.
ההישגים ביחס למשימה מובהקים והכוחות מופעלים בתיאום גם עם הכוח האווירי בשליטה יעילה של מפקדת פצ"ן. אולם בהתייחסות להשגת מטרת המלחמה הפשוטה שהוגדרה על ידי הממשלה: "השבת התושבים לבתיהם בבטחה", הדרך עדין ארוכה. בהפקת לקחיי מלחמת לבנון השנייה, כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון. כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, חיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.
[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
- הרחבה על מלחמת לבנון השנייה.
- אוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
- פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, ייצור ידע, 27/11/19.
חיוני לקרוע את לבנון מחיקה של איראן.
בלי זה – כל הסיפור ימשך ואנחנו נידונים למלחמת התשה אינסופית או לסבבים שביניהם יתעצם מולנו האוייב.
לכן המטרה האסטרטגית לא יכולה להיות רק דרום לבנון. גם לא עם "פרימטר" עבה, שקשה יהיה מאד לאכוף.
המטרה חייבת להיות שינוי השלטון בלבנון עם תבוסה מלאה של חיזבאללה. פשוט אין ברירה אחרת, כל שאר האפשרויות זה אשליות נטו.
את זה אפשר להשיג בכמה דרכים או בשילובן.