תקציר: ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על השנאה ההיסטורית שבין השיעים לסונים והשלכותיה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: שורשי השנאה בין השיעים לסונים.
• פנחס יחזקאלי: איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?
• פנחס יחזקאלי: בין קרב כרבלא למערכת עזה היום.

*  *  *

"אדם מוזר הוא האויב שלך" - כתב ושר שלום חנוך - "בדיוק כמוך"… על הרעיון הזה גדלו ילדינו. בשם הרעיון הזה פותחה אידיאולוגיית "כולנו אותו הדבר": כולנו בני אדם שרוצים את אותם הדברים. כולנו רוצים לחיות בשלום, וגורמים אלימים פשוט מלאים כעס ותסכול הנובע מקיפוח מתמשך. לכן, צריך לפטור אותם מאחריות, וניתן להרגיע אותם בחיבוק ובפיצוי הוגן...

ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל ותו של האימאם חוסיין בן עלי (ראו התמונה למעלה). בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית, ולסוג של פולחן דתי מדמם המשתקף מן התמונות.

צירפתי בדף הזה תמונות רבות ככל האפשר. התבוננו ושפטו בעצמכם עד כמה הם כמונו. למדו את האידיאולוגיה שלהם, והטמיעו שהמזרח התיכון איננו מקום לחלשים!

חג העשורא מציין את קרב כרבלא

עבור המוסלמים השיעים, חג העשורא הוא מועד מרכזי שבו הם זוכרים את מותו של האימאם חוסיין - בנו הצעיר של עלי אבן אבו טאלב (הח'ליף הרביעי), נכדו של מוחמד והיורש הראוי למוחמד - שיצא ביום עשוראא' של שנת 61 להג'רה (10 באוקטובר 680 לספירה) לתבוע את השלטון באימפריה המוסלמית מידי הח'ליף יזיד בן מועאויה שתפס אותו לאחר מותו של אביו. תומכיו של חוסיין היו השיעים, שסברו שהח'ליפות חייבת להימסר רק לבני משפחתו של מוחמד. חוסיין יצא להתייצב בראש תומכיו בכרבלא ובכופה, אולם תומכי יזיד בן מועאויה שלחו צבא גדול נגדו. צבאו של יזיד השתלט על חוסיין ותומכיו וטבח בו וב-70 איש ממשפחתו של מוחמד. קרב זה התרחש בעשירי לחודש מוחרם והוביל לפיצול המרכזי בין השיעים לסונים. במהלך הקרב, חוסיין וקומץ מתומכיו נהרגו בידי צבאו של יזיד, שליט אומיה, ובכך נוצרה ההבחנה בין השיעים, שראו בחוסיין ובצאצאיו את יורשי הנביא האמיתיים, לבין הסונים.

הקרב מסמל עבור השיעים את ההתנגדות לדיכוי ואת ההקרבה למען הצדק, וחג העשורא משמש כיום של אבל והזדהות עם סבלו של חוסיין. זהו זמן לזיכרון, תענית, ולעיתים גם טקסי הכאה עצמית (טאעזיה) באזורים שונים בעולם השיעי​. הטאעזיה מומחשת היטב בתמונות המצורפות למאמר. לעומת זאת, בקרב מוסלמים סונים, העשורא אינו מקושר ישירות לקרב כרבלא, אלא מציין יום של תענית שקשור להצלת משה והעם העברי מהמצרים.

השפעות היסטוריות:

• פוליטיקה: הקרב סימן את תחילת ההפרדה הפוליטית והדתית העמוקה בין השיעה לסונה, כאשר השיעים תפסו את השלטון האומיי והח'ליפים הסוניים כדכאניים ובלתי לגיטימיים.
• תיאולוגיה: מותו של חוסיין והפולחן סביבו חיזקו את הרעיון השיעי של המרטיריות, וההכרה בכך שהאימאמים השיעים נרדפים על ידי השלטון הסוני.
• תרבות: כרבלא הפכה לא רק לאירוע היסטורי, אלא למיתוס של מאבק בין טוב ורע, בין דיכוי לחירות, מה שהזין את השנאה בין השיעים לסונים לאורך מאות השנים.

אזכור מותו של חוסיין מלווה לעתים קרובות בגינויים ובחרפות כלפי שושלת בית אומיה, שעליה נמנה הח'ליף יזיד בן מעאויה, וכלפי שלושת הח'ליפים שקדמו לעלי, ואשר גזלו כביכול את הח'ליפות ממנו.

מנהגי האבל של השיעים כוללים תהלוכות שבהם קורא הקהל בשמו של חוסיין. יש שיעים שאף מצליפים בעצמם או פוצעים את עצמם לאות אבל ולאות חרטה על כך, שאבותיהם לא מנעו את הטבח בחוסיין.

ביטויי האבל של השיעים יצרו תמיד מתיחות בינם לבין הסונים. מתיחות זו גולשת לאלימות בתקופות של עימות פוליטי בין הסונים לשיעים, בפרט במקומות שבהן חיות הקהילות זו בצד זו - בדרום עיראק ובדרום לבנון.

בעת החדשה, לאור המודרניזציה שעברו השיעים, טען חלק ניכר מחכמי ההלכה השיעים שעריכת טקסי אבל שנועדו לפגוע בגופו הפיזי של האדם ולפצוע אותו אסורים מבחינה דתית וגורמים לפגיעה בתדמיתה של השיעה.

למרות התנגדותם של חכמי הדת השיעים, מרביתם מקפידים כיום לשמור על טקסים אלה שמהווים סמל מבחין מרכזי בינם לבין הסונים.

טקסי העשוראא' סייעו למשטר האסלאמיסטי באיראן לעלות לשלטון במהפכת ח'ומייני ב- 1979. לאחר המהפכה היה לטקסים אלה תפקיד מרכזי בטיפוח תרבות ההקרבה העצמית (אסתשהאד), לה היה זקוק ח'ומייני בתקופת מלחמת איראן-עיראק‏. כיום הם משמשים לשימור תחושת המאבק במערב ובישראל.

[לאוסף המאמרים על שיעה, שיעים, וסכסוך הדמים שלהם עם הסונים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי.
• אוסף המאמרים על שיעה, שיעים, וסכסוך הדמים שלהם עם הסונים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי, ייצור ידע, 12/9/24.
• ויקיפדיה: הערך "עשוראא".
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שיעה, שיעים, וסכסוך הדמים שלהם עם הסונים, ייצור ידע, 24/10/24.