תקציר: ישראל בוודאי תקדם בברכה סדר חדש בלבנון שישיב למדינת לבנון ואזרחיה את ריבונותה. התממשותן של מגמות אלה, תלויה במידת המעורבות האקטיבית שיצליח הממשל האמריקאי לחולל בביירות בתמיכת הצרפתים. במקום הזה מדינת ישראל חייבת להבהיר למדינות המערב כי בניגוד למחלוקת ברצועת עזה לגבי הסדרת היום שאחרי, בלבנון לעומת זאת, ישראל שותפה מלאה לשאיפות האמריקאיות והצרפתיות לכינון מחודש של מדינת לבנון.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 23 באוקטובר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

השבוע שוב הגיע המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין ללבנון. אולם הפעם בשונה מכל ביקוריו בשנה האחרונה, גם לאיראן וחיזבאללה ולא רק לממשלת לבנון, קיים ענין בהשגת הסדר.

רצף המהלומות שספג ארגון חיזבאללה בחודש האחרון, יצרו הקשר חדש למשוואת האינטרסים בלבנון. איראן וחיזבאללה מצפים להסדר שיביא הפסקת אש בטרם יאבד חיזבאללה את מעמדו ככוח הצבאי החזק בלבנון. מנגד, גם בצד הישראלי יש ענין בהסדר שיאפשר את סיום המלחמה בתנאים שיאפשרו את השבת תושבי הגליל לבתיהם בבטחה. 

בניגוד לציפיות ההנהגה של חיזבאללה ואיראן, שר הביטחון גלנט הבהיר שמבחינת ישראל, תהליך התגבשות ההסדר יבוצע תוך כדי המשך הלחימה. בינתיים בשלב זה, ממשיך צה"ל בהתקדמות שיטתית ומוצלחת, במערכה לחיסול תשתיות חיזבאללה ברצועת הכפרים הלבנוניים סמוכיי הגבול. אולם גם בצה"ל יודעים כי פעולה זו לכשעצמה על אף הישגיה החיוניים, אינה מובילה לסיום מטחי הרקטות והטילים מלבנון לגליל ולמרכז הארץ.  מובן גם כי הישגים אלה, לא מקדמים באופן ישיר את הכרעת חיזבאללה כארגון צבאי. את התוצאה הזו ניתן יהיה להשיג או בהמשך המלחמה באמצעות מערכה נוספת, או במגמת הסדר.

לאור הישגי המלחמה עד כה, ישראל שואפת להסדר במגמת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם  1559, משנת 2004. בשונה מהחלטת מועצת הביטחון 1701 שהתקבלה באוגוסט 2006, בסיום מלחמת לבנון השנייה, החלטה 1559 קראה לא רק להרחקת חיזבאללה צפונה מגבול ישראל, אלא גם לכיבוד העצמאות והריבונות של לבנון ולפירוק המליציות בלבנון מנשקן בראש ובראשונה פירוק חיזבאללה מנשקו. בדיוק בנקודה הזו, נתקל המתווך הוכשטיין בהתנגדות מצדו של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי שאמר על החלטה 1559 שהיא מתה כאשר נולדה החלטה 1701. יש להזכיר כי אמנם נביה ברי השיעי הוא נציג אמל ואינו חבר חיזבאללה, אבל התנגדותו לקידום מגמת החלטה 1559, מייצגת היטב את האינטרס של חיזבאללה ואיראן.

ישראל בוודאי תקדם בברכה סדר חדש בלבנון שישיב למדינת לבנון ואזרחיה את ריבונותה. הישגיה הצבאיים של ישראל תרמו במידה רבה לשינוי עמדת נציגי העדות בלבנון. אבל ישראל לבדה לא תוכל לקדם את התהוותו של סדר חדש כזה. במקום הזה, ישראל זקוקה למעורבות אקטיבית של ארה"ב וצרפת. החלשות חיזבאללה בלחימה עם ישראל ומצבם הקשה של חלק משמעותי מבני העדה השיעית שהפכו לעקורים מביתם, חוללו פוטנציאל להתהוותה של מגמה חדשה. סמיר ג'עג'ה, לדוגמה,  מנהיג המרונים שנאלץ בשנים האחרונות לרסן את פעילותו לנוכח הדומיננטיות הצבאית של חיזבאללה, מנסה לארגן מחדש את כוחו והשפעתו. כך גם מנהיג הדרוזים ג'ונבלט שהסיר תמיכתו בחיזבאללה בהצהרה שנאמנותו נתונה מעכשיו לריבונות המדינה הלבנונית. גם מנהיג הסונים אלחרירי מקווה להשיב בהזדמנות זו את השפעתו למרחב הפוליטי הלבנוני.

התממשותן של מגמות אלה, תלויה במידת המעורבות האקטיבית שיצליח הממשל האמריקאי לחולל בביירות בתמיכת הצרפתים. במקום הזה מדינת ישראל חייבת להבהיר למדינות המערב כי בניגוד למחלוקת ברצועת עזה לגבי הסדרת היום שאחרי, בלבנון לעומת זאת, ישראל שותפה מלאה לשאיפות האמריקאיות והצרפתיות לכינון מחודש של מדינת לבנון.

המכשולים לייצובו של סדר חדש כזה רבים והשגתו מצויה עדין מעבר לאופק. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה: הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה בלבנון והאינטרס השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה. לפי שעה, רק ימים יגידו מה אכן יתממש במגמת ההסדר.  

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבה על מלחמת לבנון השנייה.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.